בין הצלב לכוכב פרק מספר 105
- Gidi Gilboa
- 1 בינו׳ 2023
- זמן קריאה 2 דקות
בין הצלב לכוכב פרק מספר 105
יאנה אומרת שהייתי צריכה לנעול את יומני במילותיו של קהלת: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם", ואת זה היא למדה מיואל שהוא אב שני תאומיה ובעלים של חברה ליחסי ציבור שעושה נפשות בקרב יהודי מדינות אנגלוסקסיות במטרה להעלותם לישראל, שניזונה (החברה) מתרומות של יהודים עשירים שהם עצמם מתגוררים במדינות אנגלוסקסיות. זר לא יבין זאת.
יאנה עצמה מתכננת לכבוש את עולם האופנה הישראלי בקולקציה המשלבת בין חוצפה ים תיכונית לבין גותיות אפלולית, מה שעשוי להוביל אל קרסים אדומים הרוכסים חזיות שחורות או משהו כזה. דברו איתה, לא איתי.
ענת עושה כסף טוב מדילוגיה בין משולש המדינות: 'ישראל – יוון – איטליה', בהן היא מלמדת בשלנים חובבים כיצד להכין מנות איכותיות על פי מתכוני שתי המדינות שמנגד, מה שאומר, לדוגמה, שהאיטלקים לומדים לגלגל כדורי פלאפל ישראליים ולתבל סלט טזאזיקי יווני, ואילו הישראלים משתלמים באפיית פוקאצ'ות איטלקיות ובבישול 'מוסחרי קוקיניסטו' יווני. הסוכן ואיש יחסי הציבור שלה הוא ואסיליס.
אגריפס ה – 23 מתמיד במקצועו כמדריך תיירים, אלא שעכשיו הוא עושה כן בעתיקותיה ובכנסיותיה של יפו העתיקה, כמו גם בתוך ענני ניחוחותיו של שוק לוינסקי.
בקיץ הוא מצפין ותוכלו למצאו על חומותיה של עכו כשהוא מסביר לקבוצת תיירים ממרסי מדוע לא צלחו ניסיונותיו של נפוליון לכבוש את העיר מן הים. לאחר מכן הוא משוטט איתם במנהרותיהם של הטמפלרים.
בחורף הוא מדרים אל ים המלח ואל מערות קומראן כדי להתווכח עם חבריו מורי הדרך בנוגע לסוגיה התוהה האם מקום משכנן של 'המגילות הגנוזות' שימש את כת האיסיים הסגפניים המוזכרת בכתבי סבא רבא שלו - הלוא הוא יוספוס פלאוויוס – או, שמא היה זה משכנה של משפחה רומאית עשירה, או, אפילו, מצודת דרכים חשמונאית שאף לאחת כזו יש שורשים המתחברים עם תלתליו של אגריפס ה – 23 שאת שהותו בתל אביב הוא עושה בכנסייתו של 'אנטוניוס הקדוש מפדובה'.
אשר לי עצמי חזרתי אל קורפו על מנת לנסות לאתר תעודות ומסמכים המעידים על יהדותי, כדי שאוכל לבוא בשעריה של מדינת ישראל כעושה עלייה מכוח חוק השבות, כמו גם לתת כתף לאימי בבישולי הקייטרינג שלה ולשכנעה כי אם תמצאנה אותן תעודות, הרי שטובות השתיים מן האחת בכל הנוגע לעומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים, שזו תוספת שענת שרבטה ביומני. אני כתבתי דבר מה אחר לגמרי.
בּוֹנוֹ נעלם כלא היה.




תגובות