בין הצלב לכוכב פרק מספר 77

בין הצלב לכוכב פרק מספר 77

עכשיו תנו לי לספר לכם קצת על פרדריק (שכולם קוראים לו פריץ) עוד לפני שאתם מתאהבים בו הודות לנועם הליכותיו, שיערו הבלונדיני ועיניו הכחולות.

הוא היה נאצי שלא החמיץ הזדמנות להתפאר בסבא רבא שלו שהיה איש אס.אס, ולהתהדר בסבתא רבתא שקעקעה מספרים על זרועותיהם של אתם כבר יודעים מי. הוא כינה אותה בחיבה 'Grossmutter Tattoo' (סבתא טאטו).

הוא היה נאצי בעל ייחוס וככזה הוא כיבד את כל מי שהשתין עליו. יאנה אמרה שככה זה עם הנאצים: הם מעריצים את אלה שמשתינים עליהם, ובזים לכל מי שמדברים איתם בגובה העיניים.

ייחוסו של פרדריק בא לו מן העיר ברלין בה הוא נולד והתגורר, ואם תעשו גוגל על העיר הזו תגלו כי במאה ה – 17 היא נכבשה על ידי השוודים שנהגו לצקת מי ביוב אל תוך גרונותיהם של הברלינאים על מנת לאלצם להסגיר לידיהם את כספם וזהבם, מה שהעצים אצל האחרונים, כך נראה, את הערצתם לגזע הנורדי.

פרדריק אמר שהוא לא מאמין בדמוקרטיה ומתעב את רעיון הפרדת הרשויות שעל-פי שיטתו הן ממילא כפופות לפיהרר, שאינו אחראי כלפי איש וכוחו נובע מעצם היותו קיים.

זו הסיבה שקרבנו אלינו את פרדריק והתעלמנו מכל השאר שהפכו לשקופים. התבוננו דרכם ולא בהם. עבורנו, פרדריק היה הפיהרר שלהם.

עכשיו אתם רשאים להתאהב בו. ממילא זה כבר לא משנה משום שהוא מת. הפעם לתמיד. יאנה הרגה אותו אבל עוד נגיע לזה.

בינתיים נחזור לחדרנו ש – 'במלון לבן' ולענת שהציעה לפרדריק להשתתף בטקס החייאתו של אגריפס ה – 23 שכלל לא היה מודע כי הוא עומד לשוב לחיים.

"נקנה לך תלבושת של לוחם", ניסתה ענת לפתות את פרדריק.

"בשום פנים ואופן לא" ! נחרד פרדריק.

"מדוע לא" ? רצינו להבין.

"משום שאלה בגדים של חייל סלאבי", אמר פרדריק.

"איך עלה לך בראש חייל סלאבי" ? אמרה ענת. "נקנה לך תלבושת של לוחם וויקינגי עם גַּרְזֶן וּמָגֵן וּמָגִנֵּי ברכיים".

"עם חגורה מעור ושריון חזה" ? רצה פרדריק לדעת.

"בדיוק כזו", אמרה ענת והצביעה על תלבושתו של לוחם ויקינגי שעלתה 60 דולר באתר הפוליאסטר.

"לוחם ויקינגי זה בסדר גמור", השתכנע פרדריק. "הוא ארי מאה אחוז".

"יפה", אמרה ענת. "ומה תלבשנה הנשים" ?

"על אילו נשים את מדברת" ? רצינו להבין יאנה ואני.

"על בנות 'אחוות המתים המהלכים'", אמרה ענת. "הרי לא עולה בדעתכן שרק הגברים יגיעו".

"את בטח השתגעת", אמרתי. "איך תכניסי שלושים אנשים לחדר הזה" ?

"עשרים ושמונה" אמרה ענת. "וזה יחד איתנו ועם אגריפס ה – 23".

"בסדר", אמרתי. "איך תכניסי עשרים ושמונה אנשים לחדר הזה" ?

"מה פתאום לחדר הזה" ? השתוממה ענת.

"אז היכן" ? רצינו לדעת.

"ב –'פיאצה דל קמפידוליו'", אמרה ענת.

"אני חייבת להבין איך המוח שלך פועל", אמרה יאנה. "את מאמינה, באמת ובתמים, שעשרים ושמונה גברים ונשים, לבושים בטוגות ובבגדי קרב נורדיים, יכולים לטייל ב-'פיאצה דל קמפידוליו', לאור היום, וזה יעבור להם בשלום" ?  

"בהחלט" ! אמר פרדריק והזמין מאיתנו מבטים מבולבלים. "אם תכניסו אל 'פיאצה דל קמפידוליו' לוחם ויקינגי אחד, הוא ייאסר בכתונת משוגעים. אבל אם תכניסו עשרים ושמונה כאלה, תקבלו ליווי צמוד של הקרביניירי".

 "ואתה משוכנע בזה" ? רצתה יאנה ללכת על בטוח.

"ככל שהשקר גדול יותר", ציטט פרדריק את יוזף גבלס מורהו הרוחני. "כך יותר אנשים יאמינו בו".

"נפלא" אמרה ענת. "אז אפשר לחזור לנשים. מה תלבשנה הנשים" ?

"כמו הגברים", אמר פרדריק. "לוחמות ויקינגיות".

"אבל איך נדע מה המידות של כולם וכולן" ? נאנחה יאנה. "עבור הגברים יש סמול, מדיום ואקסטרה לארג'. עבור הנשים יש אקסטרה סמול, סמול, מדיום ולארג'. אז מה עכשיו" ?

"כלום" אמר הפיהרר פרדריק וליטף את ידה של יאנה. "אתן מזמינות עבורי בלבד. הם שיזמינו לעצמם".

"יום אחד", אמרה יאנה בחיבה כשהיא משלבת את זרועה בזרועו של פרדריק ומלווה אותו לדלת. "יום אחד אני מבטיחה לפנק אותך".

"צדיקים", אמרה ענת לאחר שהדלת נסגרה. "מלאכתם נעשית בידי אחרים".

ועוד לפני ששאלנו מאיפה זה בא לה, אמרה שאחד בשם שמעון בר יוחאי אמר את זה ושהוא בטח התכוון גם לצדיקות.