בין הצלב לכוכב פרק מספר 90

בין הצלב לכוכב פרק מספר 90

שוטרים הם כמו חֲרוּלִים, אתם יודעים, אלה הכדורונים הקוצניים שנדבקים לכם לבגדים ואי אפשר להיפטר מהם.

אני מתכוונת, לאחר הפעם הראשונה שלא באתם להם בטוב, ואולי, אפילו, קצת ברע, אין סיכוי שהם ישכחו מכם. תשכחו מזה.

מעכשיו אתם אצלם על הכוונת עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, וגם אם הכול נורא תמים כזה, והם סתם עברו שם בסביבה רק כדי להגיד היי וביי, צפויים לכם אובדן הפרטיות והמון כאבי ראש.

ומכיוון שכך התרחשו הדברים בבית המתים, שהפך ליעד מבוקש אצל כחולי המדים, שלא פספסו סיור רכוב או רגלי כדי לקפוץ לשאול איך הולך והיי וביי, החלטנו להודות לפרדריק עבור האירוח ולעבור אל מלון סמוך עד לבואו של ליל ירח מלא.

"הבה נתחיל להוציא את החתול מן השק", אמרה יאנה והלכנו לחפש מאפייה שתשמח לאפות 3000 עוגיות כוכבים, או, ככה, לפחות, חשבנו, אך מהר מאוד גילינו כי הזמנה שכל מאפייה באירופה הייתה מסכימה לה וקדה קידה, התקבלה בברלין בהמון: "Entschuldigung  Entschuldigung (סליחה סליחה)", עד שהתברר כי אופה גרמני (סתם אופה כלשהו), שאופה בשגרה לחם פומפרניקל (שאגב, פירוש השם הוא "פלוץ השטן"), וקרואסונים שמכונים כאן "בלק סבאת" ('שבת שחורה' והפעם בעניין של מוזיקת רוק ולא של אנטישמיות), ובכן, האופה הגרמני הזה לא יאפה עבורכם שום כלום אחר, בטח לא עוגיות, גם לא תמורת יהלומי הכתר, והוא בכלל מופתע שאתם מציעים לו לשנות סדרי בראשית, מה שלדעתו עלול להוביל לקריסת עולמות.

כך התגלגלו הדברים עד שמצאנו מאפייה טורקית שֶׁאָפְתָה מיני בורקסים ממולאים ((Borek ובייגל סומסום ממולאים אף הם, בתוספת עגבניות מתובלות בארוגלה יחד עם ביצים מקושקשות, שהעמידו בדילמה את הלוקל פטריוטיות של יאנה ושלי, כמו גם של האופה שהיה (איך לא) מהגר טורקי שקיבל את הזדמנות חייו לסגור חשבון עם הפלישה היוונית לאיזמיר מ – 1919.

"זה יעלה לכן 500 יורו", אמר הטורקי ונד בראשו מצד אל צד, פעולה שגרמה לפונפון תרבושו לנוע בהתרסה, בהפנטו את יאנה להיזכר בסרט 'אישה יפה', ולהפטיר בנונשלנטיות שהיינו משלמות גם 700, מה שכמעט הוביל את הטורקי המסכן אל דום לב.

"ואל תשכח", תזכרה אותו ענת. "אנחנו רוצות אותן צהובות".

"איך צהובות" ? ניסה הטורקי להקפיץ את המחיר.

"תוסיף כורכום", אמרה ענת. "כורכום הוא זול".

"יותר טוב זעפרן", אמר הטורקי שניסה לתמרן אל 700 היורו האבודים.

"נכון", אמרה יאנה. "אבל בתנאי שאני היא זו שמכניסה אותו לעיסה".

"איך זו את שמכניסה אותו" ? תמה הטורקי.

"אתה נותן לי ואני מכניסה", אמרה יאנה.

"בסדר", אמר הטורקי. "שיהיה כורכום".

"ואני אדע אם ירקת עליהן", אמרה יאנה. "יש לי כלב שֶאוּלַף להריח עוגיות".

"מה פתאום שאירק", הופתע הטורקי. "רק "GRECCO" משוגעת כמוך יכולה לחשוב עלי דברים כאלה". 

"אם תירק אנחנו נכתוב עליך ב – 'טריפ אדוויזר'", אמרה יאנה.

"לא אירק" ! התרגז הטורקי וידעתי שהפעם הוא כבר נעלב.

"ביוון היו יורקים לו", אמרה יאנה כשיצאנו. "לא היו מהססים".

למחרת אספנו את העוגיות, הוספנו 30 יורו כטיפ התפייסות, לחצנו ידיים עם הטורקי כאות ליישוב המשבר ומניעת תקרית דיפלומטית, והלכנו לחפש כדי חרס ומכחולים דקים.