בין הצלב לכוכב פרק מספר 97

בין הצלב לכוכב פרק מספר 97

"מה קרה לפנים שלכן" ? שאל אגריפס ה – 23 כשאספנו את בּוֹנוֹ ואותו משדה התעופה.

"קפץ עלינו אוטובוס", אמרתי.

"אלוהים שישמור", אמר בונו האתיאיסט. "הייתן באוטובוס שנשרף" ?

"אלוהים לא שמר והוא לא נשרף", אמרה ענת. "הוא פּוּצָץ".

"הייתן עם כל האנשים שמתו" ?  התפלץ בונו.

"גם עם  הילדים", אמרה ענת. "והם לא מתו - הם נרצחו".

"את לא צריכה לכעוס" אמר בונו. "אני רק מצטט את ה - BBC".

"כן" ? התגרתה בו ענת. "ב –  BBC אמרו שהפיכת הרכוש הפרטי לרכוש ציבורי הוא מעשה איוולת שרק קומוניסטים מטומטמים יכולים להגות".

"ריאקציונרים", אמר בונו. "צריך לירות בהם".

"לאן אתן לוקחות אותנו" ? שאל אגריפס ה – 23.

"אל הבית של סבא וסבתא שלי", אמרה ענת. "הוא בעכו ואתם תישנו במרפסת".

"במרפסת..." ? התכווץ בונו וקיבל צורה של ארמדילו.

"בונו", אמרתי. "רק תגיד מילה ואני מתחלפת איתך".

"גם אני", אמרה יאנה.

"וגם אני", אמרה ענת. "המרפסת של סבא וסבתא שלי היא המקום הכי-הכי בעכו כולה".

"סֶנְיוֹרִינָה ענת", אמר אגריפס ה – 23. "ידעתי שבשמיים צדקו ואתן תהיינה 'האחיות המברכות' שלי, אבל היי...", אמר ונעץ עיניים בתליון שעל צווארי: "חשבתי שאת קתולית".

"זה לפי תקופות אצלה", הסבירה לו יאנה.

"אלה כמו אלה עובדי אלילים", פסק בונו.

כך קרה שתולעת ספרים קומוניסטית שיצא לי להכיר, ונסיך חשמונאי כפי שהבנתי בהמשך, זכו בפנורמה הכי שווה על חוף ים שאניותיו של נפוליון בונפרטה נאלצו לסגת ממנו כשזנבותיהן בין מפרשיהן, לאחר שפגזי תותחיהן התנפצו על חומותיו או משהו כזה.

כך גם קרה שלמחרת היום מצאנו את עצמנו בג'יפ אחד עם הקומוניסט והנסיך, נוסעות אל מקום ששמו 'יער בן שמן' וְאֶל תשעה בורות חצובים בסלעי גיר שהם, בעצם, בית קברות קטן בשם 'קברות המכבים החשמונאים', עליהם כבר סיפרתי לכם כאשר יאנה אמרה לאגריפס ה- 23, כי אם הוא ממש רוצה להיות בסדר עם 'מי שצריך', כדאי שיפתח את מסעו אל 'ארץ הרוחות' בַּמָּקוֹם בּוֹ סבא רבא של יוספוס (אותו יוספוס שבגד בחבריו במערה שביודפת) הרג קצין יווני בשם 'אפלס' בגלל מתכון לצלי בשר. ההוא שכבר 70 דורות עובר במשפחת פלאוויוס מבלי שמישהו מהם העלה בדעתו להעמידו על כיריים וממילא לא טעם ממנו.

שם, ביער ההוא, בין אורנים וברושים, מצאנו גושי אבן כבירים שהיו נטויים מעל בורות פעורים בסלע, עליהם הדלקנו נרות לעילוי נשמת קרובי משפחתו של אגריפס ה – 23, אשר שֶלֶט ארעי בישר כי שמם בישראל היה 'המכבים החשמונאים', מה שאומר כי סבא רבא של יוספוס היה מתתיהו החשמונאי, מה שגם אומר שהחמצתי תואר של נסיכה.

בּוֹנוֹ הקומוניסט, שגזל ממני את הכתר והיה מומחה לכתבים עתיקים ומשבית שמחות במשרה מלאה, התייצב על אבן גבוהה, כמנהג הַנָפּוֹלְיוֹנְצִ'יקִים, והודיע כי הבּוֹרוֹת הללו אינם קברות המכבים החשמונאים.

"אלה קברים מהתקופה הביזנטית", בישר בונו. "אולי של יהודים אבל בוודאי לא של המלכים החשמונאים".

"ואת זה אתה יודע מכיוון ש..." ? ניסיתי לאתגר אותו.

"ואת זה אני יודע", אמר בונו. "מפני שספר עתיק ששמו 'ספר חשמונאים', מתאר מקום קבורה מפואר שניצבות בו שבע פירמידות ותבליטי אניות וכלי נשק. (בונו שאף אוויר) האם מישהו רואה פה שבע פירמידות ? האם מישהו רואה פה תבליטי אניות וכלי נשק" ?

"הוא להיות צודק", שמעתי קול מוכר וכשהסתובבתי ראיתי את הצלם הרוסי שאמר: "אני לצלם עוד קברים מכבים חשמונאים גם שם", דיווח והצביע אל עבר הצפון.

"גם אם נלך לשם נמצא קברים ביזנטיים וקבר של מנהיג ערבי שקראו לו 'שיך ערבוואי'", אמר בונו. "אין היום ולו ארכיאולוג אחד שיודע בוודאות היכן קבורים המלכים החשמונאים".

"אבל להיות שם כתוב 'מתתיהו כהן גדול'", התעקש הרוסי.

"אני מזמין אותך לכתוב שם גם אלביס פרסלי", אמר בונו. "אלא שזה לא יהפוך את זה לפחות ביזנטי".

"אל תקשיב להם", אמרה יאנה לאגריפס ה – 23. "מה שחשוב הוא ש - 'הדומה מעורר את הדומה לו' מפני שככה זה בעולם הכישוף".

"אז מה עושים עכשיו" ? רצה לדעת האל אפולו.

"עכשיו תאמר את התפילה שענת תרגמה עבורך", אמרה יאנה. "ואנחנו נגיד אחריך אמן".

כך קרה שאגריפס ה – 23 התעטף בטלית שענת שאלה מסבא שלה, ואמר תפילה ששמה 'קדיש' שצאצאי היהודים אומרים לעילוי נשמות הוריהם, שזו תפילה שענת רשמה עבורו באותיות לטיניות שהיו זהות בהיגוין למילים המקוריות בשפה הארמית, שהפכה לשפת הכשפים המאגית עבור ענת.

אחר כך כמנהג היהודים הנחנו אבנים קטנטנות על גושי האבן הגדולים, וחזרנו אל הג'יפ בדרך שונה מזו שבאנו בה, תוך כדי יציקת מים על כפות ידינו בדרכנו אל מגרש החנייה.

בונו הקומוניסט, שמצא ברוסי בן שיח כלבבו, דיבר אליו ואמר לו כי אילו היו קבורים כאן המכבים החשמונאים, ואילו היו מתעוררים וקמים מקברותיהם, אין ספק בליבו כי נוסף על הקצין היווני שהרגו, ההוא שטימא את הקודש עם חזיר שחוט, הם היו הורגים גם אותו, את בונו, וגם את אגריפס ה – 23, ולא רק את היווני.

"למה מדבר ככה" ? שאל הרוסי.

"מכיוון שאנחנו הומואים", הסביר בונו ואף לא אחת מאיתנו התווכחה איתו.