הנאשמת אינה מהווה עוד סכנה לציבור פרק מספר 77
- Gidi Gilboa
- 3 בינו׳ 2025
- זמן קריאה 4 דקות
הנאשמת אינה מהווה עוד סכנה לציבור
פרק מספר 77
ג'וזפין בלוק, זו שבפרק הקודם 'נעלה' את פסטיבל הכרוב באמצעות דימוי של גולגולת מתפצחת, זוכתה מכל אשמה לאחר שהשופטים קבעו כי לא הובאה בפניהם הוכחה קונקרטית להשתתפותה האישית בפשע, ולא הוכח יסוד פלילי אישי או יוזמה פלילית עצמאית.
ג'וזפין עמדה לדין בפני שופטים גרמנים שהיו חניכיו של הרייך השלישי.
הם עצמם היו נאצים וחברי מפלגה לשעבר.
זה חשוב משום שזה מסביר את הזיכויים ההמוניים.
השופטים השתמשו שוב ושוב באותם נימוקים "משפטיים" (שבפועל שחררו המון אשמים), עד שעוררו את חושו המסחרי של פרסומאי ממולח, שייצר עבורם שעווניות שולחן מודפסות, שהפכו ללהיט עבור שופטים, שהניחו אותן על שולחנם, וכך יכלו לפסוק שחרורים מבלי צורך להתייגע במציאת הסעיפים המזכים:
"הנאשם מילא הוראות שניתנו לו על ידי מפקדיו, ואין לראות בכך אחריות פלילית אישית".
"היה זה חלק מתפקידו בשירות המדינה, וביצוע הפקודות לא נבע ממניע אישי".
"לא הוכח כי הנאשמת פעלה במו ידיה נגד ילד מסוים, ולכן אין להרשיעה".
"האחריות לפשעים אלה רובצת על ראשי הארגון, ולא על פקידים בדרגים נמוכים".
"לא ניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמת הייתה מודעת לכך שילדים אלה נלקחו מהוריהם בניגוד לרצונם".
"פעילותה של הנאשמת הייתה אדמיניסטרטיבית בלבד, ללא השפעה על גורל הילדים".
"אף אם ידעה על חטיפת הילדים, לא הוכח כי הייתה לה אפשרות מעשית למנוע זאת".
"בית המשפט קובע כי הנאשמת הייתה כלי בידי מערכת גדולה יותר, ולא פועלת עצמאית".
"אין זה מתפקידה של ערכאה זו לשפוט אחריות מוסרית כללית, אלא רק אחריות פלילית אישית".
"אכן התרחשו מעשים חמורים, אולם לא ניתן להוכיח כי הנאשם השתתף בהם באופן ישיר".
"אין די בכך שהייתה חברה בארגון כדי לבסס הרשעה פלילית".
"גם אם מילאה טפסים הקשורים להעברת הילדים, אין בכך די להוכיח כוונה פלילית".
"הראיות אינן קבילות דיין להוכיח מעורבות פעילה, ולכן יש לזכות מחמת הספק".
"לא הוכחה חריגה ממסגרת תפקידה הפורמלי".
"גם אם ייתכן כי חשדה במתרחש, אין זה שקול לידיעה פלילית ודאית".
"הנאשם לא פעל ממניעי אכזריות אלא ממילוי חובתו, ועל כן אין מקום להרשעה".
"חלקה של הנאשמת היה שולי בלבד, ואין בו כדי להצדיק ענישה פלילית".
"העובדה שחלפו למעלה מעשרים שנה מאז המעשה מהווה שיקול משמעותי בהפחתת העונש".
"הנאשמת אינה מהווה עוד סכנה לציבור, ועל כן אין הצדקה להטיל עונש חמור".
"בית המשפט מכיר בכך שהנאשם פעל בתוך מערכת טוטליטרית, שבה לא ניתן היה לסטות מן הפקודות".
"הנאשם פעל במסגרת תפקידו הממלכתי, ואין לראות במעשיו ביטוי ליוזמה אישית".
"הנאשמת לא הייתה מסוגלת להתנגד לפקודות ללא סיכון ממשי לחייה".
"הוכח כי הנאשם היה נתון תחת לחץ נסיבות חריגות (Befehlsnotstand)".
"לא ניתן להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשמת הייתה מודעת לכלל התוצאות".
"השתייכות לארגון כשלעצמה אינה מהווה עבירה פלילית".
"הנאשם מילא תפקיד אדמיניסטרטיבי בלבד ולא היה מעורב במעשים האלימים".
"גם אם ידע, לא הוכח כי יכול היה למנוע את מעשי הכפופים לו".
"העדים סתרו זה את זה, ועל כן יש לזכות מחמת הספק".
"לא הוכחה כוונה פלילית (Vorsatz) מצד הנאשם".
"הנאשם לא פעל ממניעים סדיסטיים אלא ממחויבות לתפקיד".
"לא ניתן עוד, בחלוף עשרים שנה, לדרוש מן הנאשמת דיוק בזיכרון".
"בית המשפט אינו יכול לשפוט רגשות אלא רק מעשים קונקרטיים".
"לא הוצג מסמך חתום בידי הנאשם המוכיח אחריות ישירה".
"אין ראיות לכך שהנאשם היה נוכח בזירת הפשע עצמה".
"לא הוכח קשר סיבתי ישיר בין תפקידה של הנאשמת לבין גורל הילדים".
"מעורבותה התבטאה בהקצאת חדרים ואספקה בלבד".
"היא הייתה מזכירה ולא מקבלת החלטות".
"גם אם מילאה טפסים, אין בכך הבעת כוונה פלילית".
"הנאשם לא היה חלק מן ההנהגה אלא בדרג נמוך וחסר השפעה".
"האחריות מוטלת על ההנהגה העליונה בלבד".
"לא ניתן לשפוט את מעשי העבר בכלים של זמן זה".
"הנאשם האמין כי הוא פועל על פי חוקי המדינה באותה עת".
"הנאשמת לא הייתה מודעת לאידאולוגיה אלא עסקה בפרנסה".
"בית המשפט מכיר בכך שהנאשם היה בן למשמעת צבאית נוקשה".
"מעדויות עולה כי פעל בחוסר ברירה (Handlungszwang)".
"הנאשם לא הפיק תועלת אישית ממעשיו".
"לא הוכח כי נהנה או מצא סיפוק בביצוע המעשים".
"חלקה של הנאשמת היה שולי בלבד".
"יש להבחין בין פקידות מנהלית לבין מבצעי הפשעים בפועל".
"הנאשם שירת במדינה טוטליטרית ולא יכול היה לפעול אחרת".
"העונש המוסרי כבר נגזר עליו בחברה — אין צורך בעונש פלילי נוסף".
"חלוף הזמן מבטל את הצורך בענישה מחמירה".
"הנאשם כבר שילם מחיר אישי רב בשל חשיפת עברו".
"הנאשם תרם לחברה בשנים שלאחר המלחמה".
"אין עניין ציבורי בהטלת עונש נוסף כיום".
"לא ניתן עוד לקבוע בוודאות את גילם של הילדים שנחטפו".
"לא הוכח כי הילדים לא זכו לטיפול הולם במשפחות המאמצות".
"עצם ניתוקם מהוריהם אינו שקול לעבירת רצח או פשע מלחמה".
"הוכח כי הנאשמת האמינה שהיא מעניקה לילדים עתיד טוב יותר".
"בית המשפט אינו מתעלם מן הטרגדיה, אך אין ביכולתו להאשים אדם זה".
"הנאשמת הייתה צעירה מאוד וחסרת ניסיון".
"הייתה נתונה להשפעתו המכרעת של בעלה/ממונה".
"יש לזקוף לחובתה רק התנהלות רשלנית, לא פלילית".
"הנאשם מילא חובה רשמית ולא יזם את הפעולות".
"גם אם השתתפה בחטיפות, עשתה זאת כמתורגמנית בלבד".
"הנאשמת לא יכלה להבחין בין ילדים יהודים לילדים פולנים".
"הראיות נסמכות על עדות שמיעה שאינה קבילה".
"העדים אינם אמינים בשל מעורבותם האישית".
"לא ניתן לבסס הרשעה על עדות יחידה של קורבן".
"הנאשם לא עמד לדין בנירנברג — משמע שלא היה בדרג החשוב".
"העובדה שלא נכלל ברשימות הנאשמים הראשיים היא ראיה לכך שמעשיו היו שוליים".
"הנאשם היה משוכנע כי מעשיו לגיטימיים במסגרת החוק".
"אין מקום להעניש את כולם באותה מידה — יש מדרג אחריות".
"יש להביא בחשבון את תנאי הזמן: כולם צייתו לפקודות".
"גם התביעה לא הצליחה להוכיח אחריות אישית ישירה".
"הנאשם טען כי עשה כל שביכולתו כדי למנוע סבל מיותר".
"אין סיבה לפקפק באמינות הצהרתו זו".
"גם אם נגרם נזק — אין לייחסו למעשיו אלא לנסיבות הכלליות".
"הנאשם לא היה בעל השפעה על קביעת המדיניות".
"אחריותו היא מוסרית בלבד, ולא פלילית".
תגובות