ספר יצירה פרק ה' משנה ה' 51

פרק ה' משנה ה' – ניתוח הדברים (אנליזה)

שמותיהם העבריים של חודשי השנה כפי שהם מוכרים לנו, עלו ארצה מבבל יחד עם עולי שיבת ציון לאחר הכרזת כורש בשנת 538 לפני הספירה.

השמות מעוברתים ממילים בשפה האכדית שהייתה נהוגה בבבל בין השנים 2500 – 100 לפני הספירה:

·       ניסן = 'ניסנו' = ניצן.

·       אייר = 'איירו' = אור. שמו התנכ"י הוא זיו. ראה מלכים א' פרק ו' פסוק א': "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהוָה".

·       סיון = 'סיוונו' = תקופה בה השמש לוהטת.

·      תמוז = שם אליל בבלי. ראה יחזקאל פרק ח' פסוק י"ד:" וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז".

·      אב = 'אבו' = קנים. בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים.

·      אלול = 'אולולו' = קציר. חל בסיום תקופת הקציר.

·       תשרי = 'תשריתו' = התחלה. שמו התנכ"י הוא ירח האתנים. ראה מלכים א' פרק ח' פסוק ב': "וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי".

·      חשוון = 'ורח-שמנ' = ירח שמיני = חודש שמיני. שמו התנכ"י הוא ירח בול. ראה מלכים א' פרק ו' פסוק ל"ח: "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל משפטו ]מִשְׁפָּטָיו] וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים".

·       כסלו = 'כיסלימו' = עבה = מעובה בגשמים.

·      טבת = 'טביתו' = משהו ששוקעים בו = בוץ.

·      שבט = 'שבטו' = מכּה. ככל הנראה בשל גשם המכה בחוזקה.

·      אדר = 'אדארו' = חשוך. אפלולי.