'שיר ערש של בראהמס' פרק מספר 46
- Gidi Gilboa
- 7 במרץ
- זמן קריאה 4 דקות
'שיר ערש של בראהמס'
פרק מספר 46
פרידריך־אוגוסט דונרשטאל, ידע כבר בילדותו, כי הוא עתיד לרשת את מפעלי התותחים דונרשטאל, שהיו קונצרן משפחתי לייצור קנים, צריחים ומנגנוני רתע, מאושרים על ידי הוורמכט ומשרד המלחמה.
אפילו השם היה מחייב:
דונר = רעם.
שטאל = פלדה.
'פלדת הרעם'.
הוא היה אדם שמדד אנשים ומספרים באותה יעילות עצמה, ובאותו קור רוח, שהקנו לו קווים ישירים אל מוסדות הכלכלה של הרייך.
מפעליו שכנו ברובע לניץ, אורניינבורג, על גדת תעלת אודר–האפל, במרחק כשניים שלושה קילומטרים משערי זקסנהאוזן.
הוא ומשפחתו התגוררו בווילה יוקרתית בגרונוולד, עם שערי ברזל, וקוטג' שירות, על שפת אגם, עם גינה מדורגת שירדה למים, שם המתין להם רציף פרטי וסככת סירות, שהופקעו מנכסים של יהודים ועברו בכפייה לבעלים החדשים.
היום ההוא, ה – 20 באפריל, יום הולדתו של היטלר, נחגג ברחבי גרמניה כאירוע ממלכתי, בליווי טקסים, נאומים, קישוטי דגלים וקבלות פנים, שאחת מהן התקיימה בסלון ביתו של פרידריך, באורות כבויים למחצה בגלל ההאפלה, ומנתה את הנכבדים:
ליזלותה דונרשטאל — רעייתו ומארחת הערב.
פרנציסקה דונרשטאל — הבת הבכורה, אחראית על פרוטוקול המוזמנים.
ד״ר ואלתר קראנץ — נציג משרד החימוש, מחלקת רכש ארטילריה.
אוברפיהרר ארנסט הלמן — נציג לשכת ה־WVHA, קישור לתעשייה.
שנבנפיהרר קארל־היינץ פוס — קצין המחלקה הפוליטית של זקסנהאוזן.
האופטשרפיהרר ברונו לאנגן — מפקד מחנה־החוץ לֶניץ הצמוד למפעל
דיפלום־אינג׳ גוסטב קרמר — מהנדס ראשי, מפעלי דונרשטאל.
ד״ר אוטו זייפרט — רופא תעסוקתי ראשי של הקונצרן.
אוברריגירונגסראט גרהרד טֶפְפֶר — רשות הפיקוח על החימוש, מחוז ברלין.
ד״ר הנס ברגוף — נציג ההנהלה, סימנס־שוקרטוורקה.
אוטו ציגלר — מנהל מפעלי AEG בברלין, שיתופי רכש חשמליים.
פרידריך מילהאופט — סגן מנהל סניף דויטשה בנק, אשראי ותזרים לחוזי חימוש.
קפיטןלויטננט ורנר אלברכט — קצין רכש תותחי סיפון, קריגסמרינה.
מיור רולף דנקר — קצין נ״מ, מפקדת ה־Flak בברלין.
ד״ר לודוויג קפה — Heereswaffenamt, בדיקות קנים ומנגנוני רתע.
האופטשטלנלייטר פאול ריקרט — נציג לשכת הגאולייטר של ברלין.
הרברט ונט — כתב צבאי, מחלקת תעמולה צבאית, סיקור האירוע.
לוטננט צור זהה קנג׳י נקאג׳ימה — נספח רכש נ״מ, שגרירות יפן בברלין.
טננטה קולונלו קרלו ביאנקי — נספח צבאי, שגרירות איטליה.
הלמוט ריינקה — מנהל מחסן קנים ורציף התעלה, אתר לֶניץ.
אילזה הרטונג — מזכירת הנהלה, תיאום הושבה ותזמורת.
קפלמייסטר אוטו לנץ — רביעיית מיתרים ותוכנית מוזיקלית לערב.
בתו בת השלוש, גיזלה, או בכינויה גיזי, עשתה הכנות אחרונות לקראת הופעתה עם היצירה 'שיר ערש של בראהמס', והשתוקקה להשוויץ ביכולתה לנגנה בידה הימנית בלבד.
היא נראתה מלאכית בלבוש מסורתי מהרי האלפים:
בשמלת כותנה ירוק אשוח,
עם חולצה לבנה תפוחת שרוולים מתחת,
גרבי ברך בצבע שמנת,
סוודר סרוג בהיר מכופתר,
נעלי רצועה חומות,
וסרט סאטן לתלתליה הבלונדיניים שהשתובבו על עורפה.
גיזלה נעמדה ליד הפסנתר, מבט קצר אל אמא, יד ימין על הקלידים, שמאל מאחורי הגב. שתי תיבות עלו נקיות. שתי תיבות נבלעו במחיאות כפיים קצרות. הילדה רעדה מרוב גאווה, הושבה בעדינות אל חיקה של ליזלותה, והאומנת החליקה על תלתליה.
רודולף עמד בפאת החלון, הצל על פניו חתך אותו לשניים. לא מיהר. הוא בחן את מעגלי השיחה.
דונרשטאל נע בין האורחים כמו אדריכל שקורא תרשים — עוצר שנייה ליד קרמר המהנדס, נוגע בזרועו של הלמן מן ה־WVHA, משחרר חיוך קטן לעבר הנספח היפני. כל עצירה מדודה.
״בראהמס״, אמר רודולף בשקט כשהתקרב לדונרשטאל: ״גם כשהוא לוחש - זה נשמע כמו מצעד תופים״.
פרידריך הסתובב ופגש עיני תכלת קפואות שלא ראה מעודו. "שיר ערש של בראהמס", אמר מי שנשא את העיניים הללו. "השינה שהוא מבטיח אינה חלום אלא משמרת לילה".
פרידריך ניסה להיזכר.....
״אס־אס האופטשטורמפיהרר הרטמן״ – הציג את עצמו בקידת הצדעה.
״דונרשטאל״.
הם החליפו לחיצת יד קצרה. מן הסלון הגיעו מחיאות כפיים.
המשרת מזג שמפניה דלת בועות לעתות מלחמה.
הרטמן רמז בראשו לעבר הוויטרינה שמול הגן.
״דקה בצד״, ביקש.
הם עמדו מול הזכוכית.
אור הירח המלא חזר מן האגם ונשבר על קו ההאפלה.
"ילדה יפה", אמר הרטמן בחיבה.
"גאווה גדולה", השיב פרידריך מנסה לנחש את סיבת השיחה.
"תרשה לי לעניין אותך בהצעה עסקית", אמר הרטמן.
"תרשה לי לא להגיב", אמר פרידריך ושיגר מבט זועם.
"אתה מתכוון שלא יאה לדון בעסקים ביום הולדתו של הפיהרר", אמר הרטמן.
"אני רואה שתבונתך עולה על נימוסיך", קבע פרידריך.
"זו הצעה שאם לא תקשיב לה לא תסלח לעצמך לעולם".
"האופטשטורמפיהרר הרטמן", אמר פרידריך. "אני נאלץ לבקשך לעזוב את בייתי".
"אני הולך", אמר הרטמן ופנה אל האגם. "רק קח בחשבן שגם גיזלה לא תסלח לך לעולם".
"גיזי ?" הצטווח פרידריך. "מה לך ולה ?"
הרטמן קירב את פיו אל אוזנו של פרידריך ולחש: "אפשר לומר שאני אבא שלה".
פניו של פרידריך עברו את כל מסכת ההעוויות האנושיות: החל מהפתעה, עבור אל חוסר אמון, משם אל זעם, זעם כבוש, והיה נראה שהוא בוחן חלופות, ולבסוף אמר: "כולם יודעים שהיא מאומצת. זה לא סוד כזה גדול. אם באת לסחוט כסף, אתה במקום הלא נכון".
"יפה", אמר הרטמן. "אבל לא כולם יודעים שהיא יהודייה".
הירח שלח את אורו אל עיניו של פרידריך שהלכו והתעגלו.
"בעצם", אמר הרטמן. "היא מישלינג מדרגה שניה. ואת זה אני יודע כי אני מישלינג מדרגה ראשונה".
הווילה הוארה באור מסונן. וילונות ההאפלה משכו את הקווים פנימה.
רביעיית מיתרים ניגנה שוברט. השמפניה זרמה בכוסות קריסטל שהגיעו עם הבית.
האורחים היו 'הקרם דה לה קרם' של המשטר: מדים מצוחצחים לצד חליפות ערב. דרגות ומדליות. ידיים שלוחות ללחיצות קצרות ומדויקות. ברוח הימים דיברו על ״תפוקה״ ועל ״לוח אספקה״.
אבל מאחורי החיוכים — לא חסרו שם רודפי תאווה בסתר. אצבעות שנשארות רגע ארוך מדי על מותן של מזכירה. לחישות ליד גרם המדרגות. מבטים שמבינים זו את זה בלי מילים.
ליזלותה סידרה לכולם מקומות ישיבה והשגיחה על המלצרים.
גיזלה ניגנה פעם נוספת את ״שיר ערש של בראהמס״ ביד ימין בלבד.
המנגינה העדינה הייתה מצע נוח להסכמות מהירות ולחיבורים שאינם כתובים.
המשרתים ידעו להיכן לא להביט.
עשן הסיגריות התערבב בבושם,
הזכוכיות נקשו, והירח המלא ריחף על פני האגם כמו חותמת.
כל אחד מהחוגגים רשם בראשו את פרטי האירוע: מי לחץ יד למי, מי נגרר אל הבלקון, מי הבטיח ומי רמז. זו לא הייתה מסיבה של ילדי הפרחים, זו הייתה מכונה משומנת — של כוח, של עסקים, וגם של תשוקות שמצאו לעצמן חדר צדדי.
באגם, לאורו של הירח המלא, הפליגה סירת משוטים שהרטמן לקח "בהשאלה" מסככת הרציף הפרטי.
בכיסו נח מכתב חתום:
לכבוד: SS-WVHA, אגף D (מערך מחנות הריכוז)
לעיון: בריגדפיהרר ריכרד גליקס
עותק: KZ זקסנהאוזן — המחלקה הפוליטית; רופא האתר זקסנהאוזן; מפקחת החימוש ברלין.
נושא: בקשה להעברת אסיר-רופא.
אבקש את העברת האסיר-הרופא ד״ר דויד הלפרין, מס׳ אסיר ______, ממרפאת האסירים בזקסנהאוזן, לתפקיד רופא (אסיר) ב־מרפאת מפעלי התותחים דונרשטאל — אתר לניץ (אורניינבורג).
נימוק: שמירת רציפות ייצור וצמצום ימי עבודה אבודים עקב פציעות/זיהומים ביחידת החוץ.
תנאי פיקוח: הנ״ל יישאר במעמד אסיר. לינה ב־מחנה-חוץ לניץ. ליווי אס־אס. דיווח יומי למפקדת המחנה.
לוחות זמנים: ביצוע מיידי, לא יאוחר מ־.....1943.
בכבוד,
פרידריך־אוגוסט דונרשטאל
מנהל כללי, מפעלי התותחים דונרשטאל — אתר לניץ
אורניינבורג 1943.
תגובות