קתרינה ורודולף עוברים חיפוש גופני בגסטפו פרק מספר 39

קתרינה ורודולף עוברים חיפוש גופני בגסטפו

פרק מספר 39

בערב הגיע הזימון: מעטפה עם חותמת מחוזית, תאריך ושעה. לא רמזים, לא הסברים. רק הוראה להתייצב. רודולף וקתרינה קראו פעמיים, קיפלו והניחו על השולחן. ההרתעה שמונחת באנגליה נשארה מחוץ לדיון.

בבוקר יצאו בזמן. בלי מזוודות, בלי ניירות מיותרים. רודולף לקח כרטיס זיהוי, את הזימון המקורי והעתק של ההיתר הכללי.

קתרינה אספה את שערה, הסירה סיכות ותכשיטים מיותרים, נעלה נעליים שקל לחלוץ. הדלת נסגרה אחריהם. הם הלכו ברגל לאורך הנתיב העירוני המאושר; בצומת הראשי הציג רודולף את הזימון לשוטר, קיבל הנהון והמשיך.

הרחוב התרוקן ככל שהתקרבו למתחם הגסטפו. השלט המתכתי, החצר הפנימית, שומר השער. רודולף הראה את הדף; השומר השווה שמות במחברת העבה. לא הכניס מיד. הושיב אותם ליד הקיר באזור המתנה צר. רק כשיצאו שני אנשי משמר ברצועות כתף ונקבו בשמותיהם, הובלו פנימה לנוהל מלא.

השער הפנימי נפתח, והם נעצרו מול פס מתכת על הרצפה. ההוראה הייתה להפקיד חפצים. רודולף שלף את ההיתר, הניח פתוח על הדוכן, הסיר מעיל וכפפות, הצמיד עקבים לקו. החייל שמולו בדק תפרי שרוולים, העביר ידיים לאורך הצדדים, פתח כיס פנימי, ספר שטרות, רשם מספרי זיהוי בשוליים של טופס. לא נמצאו חריגות. הוא סימן להמשיך.

קתרינה הופרדה ימינה, לחדר צדדי שדלתו נטרקה. בפנים המתינה אישה במדים אפורים עם תג מתכתי ממוספר. פקודות קצרות. להפקיד. להתפשט עד בגד תחתון. קתרינה פרמה חגורה, הורידה מעיל, שלפה את סיכת השיער היחידה והניחה על שולחן פח.

האישה הצביעה על שמלת בד דקה תלויה על וו. ללבוש את זה. הבד הקר נדבק לעור; הבגדים שלה עברו לשולחן הבדיקה. מכפלות נפרשו מול האור, תפרים נמששו תפר אחר תפר, בטנות נפתחו באצבעות שטוחות, שולי צווארון נלחצו לבדוק תפירה כפולה.

הנעליים הועמדו על העקבים, הסוליות כופפו, בטנת נעל שמאל נמשכה מעט. בקבוקון זכוכית קטן מכיס פנימי של המעיל הועבר לשקית בד עם תג מספרי. הרישום נעשה בלי להרים מבט: פריט מותר אחד — סיכת שיער; הבקבוקון מוחרם.

אחר כך הגיע תור הגוף, יבש ומדוד. ידיים לצדדים. בדיקת קרקפת. פה פתוח, לשון החוצה, מבט קצר על החך. זרועות מורמות; גב כף היד של החוקרת עבר על הצלעות, ירד למותניים, בדק קפלים. סיבוב. מגע קצר לאורך השכמות; בדיקה בקפלי שמלת הביניים, לוודא שלא הוחבא דבר. שיעול כפול לפי הוראה שימח את קתרינה לאחר שהבודקת שלפה מתוכה אצבעות טבולות בדם המחזור שלה. "אנחנו מנסים להיכנס להיריון", הסבירה קתרינה בחיוך מתנצל. "לא לכולן זה מצליח".

הרישום נמשך שורה אחר שורה. בסוף הונחו על השולחן השמלה, החגורה והנעליים. "ללבוש !"

קתרינה החליקה בחזרה לשמלה שלה, הידקה חגורה, אספה שוב את השיער. החוקרת קיפלה את שקית ההחרמה, חתמה על פתקית קבלה והגישה: ״זה נשאר כאן״.

בעמדת הקבלה ישב קצין תורן עם חותמת גומי וקסת דיו. רודולף העביר את הזימון; הקצין השווה תאריכים, בדק שורת אחראי, והטביע חותמת בתחתית.

הונח כרטיס רישום צר. שם מלא, שנת לידה, כתובת זמנית לזימון. תשובות קצרות. כתב יד זקוף. אותה פרוצדורה לקתרינה. שני הכרטיסים הושחלו למעטפה עם מספר תיק שנרשם באלכסון בפינה העליונה.

הם הושבו על ספסל עץ צמוד לשירותים. שעון קיר תקתק בקול יבש. שליח פנימי יצא, נכנס, העביר תיקייה. הדלתות נפתחו ונסגרו בקצב של נוהל. הם לא דיברו. כעבור זמן, סמל עם רצועות כתף קרא בשמותיהם, ביקש לקום, יצא בראשם. המסדרון היה ממוספר, כל דלת עם ספרות שחורות אחידות, פנסים מזכוכית בכל מספר מטרים. הסמל עצר מול דלת שסומנה במספר בולט יותר, הקיש קצרות, פתח לרווח צר, ביקש להמתין עד שיושלמו ההכנות.

לפני הכניסה בדקו שוב את ההיתר. השומר השני עבר בעיון על הסעיפים, זיהה חתימה וחותמת, החזיר כך שהחותמת כלפי מעלה. הזיז מעט את הכיסא השמאלי כדי לאפשר מעבר. כשהדלת נפתחה, בפנים היה קריר יותר מן המסדרון. חדר צנוע בגודלו. שולחן נמוך. מאחוריו איש הקשר. על השולחן קסת דיו, ניירות חלקים, עיפרון מחודד, חותמת עגולה. בלי חפצים אישיים. שני כיסאות בצד הקרוב לדלת. איש הקשר לא קם. סימן ביד לשבת. הוציא דף מן התיקייה, השאיר אצבע בין הדפים כדי לשמור מקום, בחן את המופיעים.

רודולף התיישב והניח את ההיתר על שפת השולחן. קתרינה התיישבה מעט לצד, כמצורפת שאינה הדוברת הראשית. הסמל נשאר מאחור, שלוש פסיעות, קרוב לשמוע, רחוק מלהפריע.

איש הקשר הניח את קצה העיפרון על הדף ואמר לפתוח. רודולף אמר שהוא מבקש היתר יציאה מן המסלול, בנתיב מדווח, כדי לאתר את אביו, דויד הלפרין; ההרתעה באנגליה בתוקף ואינה נמסרת.

"אין תשובות שלופות מן השרוול", אמר איש הקשר. אין מכונות פלא. כך זה עובד: פותחים תיק, מוציאים בקשות מידע לרישום תושבים ולכרטסת היהודים שבידי המשטרה, ושולחים בירור לאורניינבורג למקרה שקיימת כרטסת אסירים על אותו שם. כשתגיע תשובת ביניים, ייקבע שלב בדיקה. עד אז נשארים במסגרת הכללים.

רודולף ביקש לצרף את קתרינה לנסיעה כשהיא תאושר. נרשם: צירוף יחיד. התנאים יחולו גם עליה. איש הקשר הקריא לאט, סעיף אחר סעיף: יציאה באור יום בלבד; נתיב מדווח מראש; דיווח בתחנת משטרה בסיום כל קטע; עצירות לדלק ומזון בלבד; אם יתברר שיש בדיקה באורניינבורג — כניסה בפיקוח; אם לא — חוזרים למסלול רישום תושבים בעיר שתוגדר; אין מסמכים יוצאים; אין העברת חפצים; חריגה מבטלת היתר ומביאה למעצר. רודולף אישר אחד אחד. המכתב שלו — נשאר במקומו, לא נמסר ולא נוגע. זה נרשם במפורש.

איש הקשר כתב בראש הדף מספר תיק, חתם, והגיש העתק תנאים. אין לחזור בשעה זו או אחרת, אמר. כשתהיה התקדמות תקבלו זימון כתוב. עד אז אתם מחוץ לבניין ובתוך הכללים שלכם.

בחדר הביניים הוחזרו המעיל והכפפות לרודולף; לקתרינה הוחזר רק מה שאושר. ליוו אותם עד היציאה. השומר סימן לעבור את החצר בלי עצירה. ברחוב, האוויר לא היה אותו אוויר, גם הקצב היה אחר.

בימים שלאחר מכן שבו לשגרה: מסלול הליכה קבוע, ביקור רופא, שתיקות מדודות. לא ניסו לזרז. לא היה את מי. כעבור שבועות — לא מיד ולא מהר — דפיקה בדלת. שליח עם מעטפה וחותמת טרייה. הודעת ביניים: נקבע שלב בדיקה בתאריך ושעה באורניינבורג. התנאים מצורפים מילה במילה; שמה של קתרינה מופיע כמצורפת מותרת.

רודולף הניח את הדף כך שגם קתרינה תראה. יש זימון, אמר. זימון, לא תשובה, אמרה. נלך לפי מה שנכתב, לא יותר. הם קיפלו את הדף, שמו במקום שמור, וחזרו למסלול. כשהיום יגיע, ייצאו באור יום, על נתיב מדווח, ימסרו דיווח בתחנה הראשונה, וייכנסו לבדיקה — כך בדיוק, לא אחרת.