הגנן וילהלם פון הוהנצולרן פרק מספר 14

הגנן וילהלם פון הוהנצולרן

פרק מספר 14

למען האמת, אילו ג׳וזפין הקשיבה כאשר הציגו לה את הגנן, הייתה שומעת את המנהל מכנה אותו: ״וילהלם פון הוהנצולרן״.

אך מכיוון שהייתה קרובה לעילפון, העולם החשיך בעדה.

ייחוסו הקיסרי של הגנן עמד בניגוד משווע לטמטומו, אך דווקא בשל כך, אימצה אותו המפלגה אל ליבה. לא מתוך הערכה או כבוד, אלא מתוך רצון להוכיח כי אינה יורה בראשיהם של אצילים, על אף שהיא מתנגדת למלוכניות. מעין פתיחות ליברלית שכזו.

הוא קיבל ״כבוד מדומה״ וטפיחות על השכם – אך בפועל היה לא יותר מקריקטורה מהלכת.

בימים שבאו לאחר ״חתונת השוטים״, נחשפו עובדי ואורחי לבנסבורן לדמותו של קשיש כפוף, מתרוצץ בין שדרות האלונים ושיחי האשוחים. מדים בלויים דבקו בגופו הכחוש, מגפיו בוציים, וכפתורי חולצתו תלויים על חוט השערה.

בכל מספר צעדים עצר מול שיח ורדים או שושן לבן, מרים את זרועו הכחושה במועל יד רפה, וצורח בקול סדוק: ״הייל היטלר – אני עושה פיפי על ג'וזפין הטבחית !״.

לעיתים התלוותה לצעקתו גסות נוספת – שעסקה באשתו – שהותירה את הסובבים נבוכים ומגחכים.

ילדים צחקקו מאחורי גבו, אחיות הסתירו חיוך, אך איש לא התנדב להעמידו במקומו.

הייחוס עמד לו כמגן: הוא היה ״פון הוהנצולרן״, וגם אם תויג כבדיחה מהלכת, זו הייתה בדיחה שהרייך העדיף לגלגל מאשר למחוק.

ג׳וזפין, שכעת נאלצה להיקרא אשתו, צפתה בו יום אחר יום, מתרוצץ בין הגנים המטופחים ומבזה אותה. שריד גרוטסקי של עבר קיסרי ושל הווה נאצי.

בכל פעם ששמעה את קולו הסדוק צורח ״הייל היטלר״, ומוסיף את הגסויות על שמה, משהו בה התכווץ.

היא, שהייתה רגילה לעמוד במטבח כמלכה, הפכה כהרף עין ללעג.

לא היה צורך שיזהו בה חטא או פגם – עצם השיוך ל-״בעלה״, הפך אותה לשותפה בעל כורחה במופע של התבזות.

אך לצד ההשפלה, התגנבה לליבה גם תחושת הקלה מעוותת. היא סיפרה לעצמה שהאבסורד הזה, הוא מגן גם לה. הדיסוננס בין השושלת הקיסרית שהעניקה לו חסינות, לבין דמותו הגרוטסקית, גרם לה להאמין כי החסינות הזו חלה גם עליה.

היא טעתה.

הגנן וילהלם פון הוהנצולרן, לא היה היחיד. מהר מאוד התברר כי הרכילויות סביב היטלר, שעסקו ביחסיו הפרוורטיים עם נשים, חלחלו גם אל קציני ה SS בלבנסבורן, שסברו כי "אם זה טוב לפיהרר – זה בטח טוב גם להם".

הרכילויות דיברו על הַשְׁתָּנוֹת הדדיות, ועל עשיית צרכים בשעת קיום יחסי מין.

נאצי בשם אוטו שטרסר, סיפר כי ג'לי ראובאל, אחייניתו של הפיהרר, סיפרה לו כי היטלר הכריח אותה להתפשט עירומה, שכב על הריצפה, דרש ממנה לכרוע מעל פניו, בחן מקרוב את נרתיקה, ותבע שתשתין עליו. לדבריה זו הייתה הצגה דוחה שלא העניקה לה סיפוק.  

גם התאבדויות של נשים ששמותיהן נקשרו בשמו, תדלקו את השמועות: אותה ג׳לי ראובאל – אחייניתו, שהתגוררה בדירתו, התאבדה באמצעות אקדחו.

רֶנאטֶה מילר – שגבלס שידך להיטלר, התמכרה להרואין והתאבדה בקפיצה, או נדחפה אל מותה מחלון בית החולים אליו נכנסה לגמילה. זה קרה לאחר שסיפרה, לכל מי שהסכים להקשיב, כי היטלר דרש ממנה לעמוד מולו עירומה, למעט מגפי עור, ולבעוט בו בעודו מאונן.

כמו גם מאריה רייטר (מיצי) שבגיל 17 ניסתה לתלות את עצמה לאחר קשר מיני קצר עם היטלר. למזלה ניצלה בידי בני משפחתה.

ויוניטי מִיטפורד - אנטישמית ותומכת נלהבת בפשיזם ובנאציזם – שתקעה לעצמה כדור בראש באקדח משובץ פנינים שהיטלר העניק לה, ונותרה נכה בגוף ובנפש. 

הנאצים לא התרשמו מכל אלה, וכך קרה, שבאחד הלילות, נפתחה דלת חדרונה של ג'וזפין, וקצין SS שניצב בפתח, קבע שעכשיו תורו.

עכשיו תורי אמר גרהרד שולץ, ‎SS-Hauptsturmführer.  ופרף את כפתורי מכנסיו.