Between The Cross And The Star

בין הצלב לכוכב הספר תורגם לאנגלית ונשלח אל הוצאות ספרים בחו"ל כאן אביא את המקור בעברית פרק מספר 1 מוקדש לשני חסידי אומות העולם: ראש עיריית האי זַקִינְטוֹס ( Zakynthos ) שביוון: Loukas Yiorgios Karrer והארכיבישוף: Dimitrios Chrysostomos שהצילו יהודים מציפורני הנאצים תוך סיכון חייהם וחיי בני ובנות משפחותיהם – יהי זכרם ברוך   באמת שאני משתדלת לא לדון בני אדם על-פי המראה שלהם, משום שכבר אכלתי מרורים אצל 'כלבות' שנראו כמו הכפילות של אנג'לינה ג'ולי האלוהית, והתענגתי על רוחות רפאים

בין הצלב לכוכב פרק מספר 2 סבתא רבתא שלי הייתה מיילדת בקורפו. לפעמים, כאשר היולדת הייתה בת עשירים מאחד האיים הסמוכים, כזו שעתותיה היו בידיה ושום מים יורדים ושום צירים, היה סבא רבא משִיט בדוגית את סבתא רבתא אל האי ההוא, ושם היא אף הכינה את היולדת לתהליך הלידה. היא ירשה את עסקי המיילדות מסבתא רבתא שלה, והורישה אותם לבִּתה, שהייתה סבתי, שלעיתים, בימים בהם הייתי פצפונת והובאתי אל ביתה כדי שתעשה לי שמרטפות, הייתה גוררת אותי איתה אל יולדת כזו או אחרת, אשר מי השפיר שלה לא המתינו לשוב

בין הצלב לכוכב פרק מספר 3 כל בעל מסעדה יודע כי הרבה מאוד מגורל מסעדתו מוּתנה ומוּשפע מן המקום בו היא ממוקמת, או, בשפת המסעדנים: "לוקיישן לוקיישן לוקיישן". ה – 'לוקיישן' של מסעדתנו היה מן הטובים בקורפו מכיוון שהוא ישב על אזור מישורי (בתוך נוף הררי ותלול), כזה שקרץ לעין ולא אילץ את הנהגים למתוח עד כלות את בלמי היד של מכוניותיהם בבואם להתארח אצלנו, מה שהוכרחו לעשות בחניותיהן של לא מעט מסעדות. המסעדה 'התמקמה' בצומת דרכים בו חייבים לעבור כל מי שרוצים לתוּר את מכמניה של העיר העתיקה

בין הצלב לכוכב פרק מספר 4 אנחנו הגשנו לאורחינו 'גירוס' ( (Girosמתובל שזה עתה סיפרתי לכם עליו, שהלך נפלא עם טבעות בצל, עגבניות וטזאזיקי ( (Tzatzik i  (שתיכף נשוב אליו) שהוא יוגורט יווני שמכיל שום, שמיר, מלח, מיץ לימון, ומלפפונים שגוררו על החורים הגדולים של פומפייה. היום ובמבט לאחור אני יכולה להבטיח לכם כי במסעדות קורפו לא שמעו על אוכל כשר. בוודאי לא על איסורי בשר בחלב. בזמני, גם אני לא שמעתי. טזאזיקי (שאצלנו מבטאים דזא- דזי – קי) אמיתי עשוי מיוגורט, שהוא, בעצם, חלב שחיידקים ממ

בין הצלב לכוכב פרק מספר 5 זה שבמסעדה שלנו עודדו את הטבחים להתחכך באורחים ולנהל איתם 'סמול- טוק', התברר כהצלחה גדולה, הגם שהתחיל באקראי כאשר אחת האורחות, תיירת נורווגית, נעמדה לפתע והגירה את מי השפיר. נַנָה ומֵלִינָה – שתי מלצריות צעירות – פרצו מבועתות אל המטבח וגררו אותי אל פנים המסעדה כשהן צורחות כי למישהי ירדו המים. עמדה שם נורדית גבוהה, רזה, שזופה וקצוצת שיער, שרכנה על שולחן עמוס במנות עיקריות, מפושקת רגליים ומגירה נוזלים.  היא כרעה ללדת (לא עולה לי ביטוי אחר), ובקורפו הקט

בין הצלב לכוכב פרק מספר 6 מכל הבלגאן הזה למדנו שאורחי המסעדה, רובם תיירים, אוהבים מגע ודיבור עם טבחי המסעדה, שכולם יוונים אוטנטיים. ראינו שהאוטנטיות עושה להם את זה, לתיירים. כי מי בכלל יכול לעמוד בפני 'סלפי' עם טבחית יוונייה עוטה מכנסי פפיטה משובצים בשחור-לבן, ירכית צחורה רכוסה בשני טורי כפתורים בוהקים, סינר רב מידות, מגבת שמוטלת בנון שלנטיות על כתפה, כובע טבחים רחב תיתורת לראשה, שעון תלוי לה על החזה או רכוס בסיכה, כפפות לבנות, כף עץ לטעימות ובכלל, היה חבל להחביא במטבח את כל

בין הצלב לכוכב פרק מספר 7 היו במסעדה שולחנות שניהלו חיים עצמאיים. נשמות חופשיות. כל שולחן ושולחן כזה צפן תכונות ייחודיות לו. היו שולחנות נדיבים, והיו שולחנות קמצניים. היו שולחנות רומנטיים, והיו שולחנות סתמיים. היו שולחנות סוערים, ושולחנות שלווים. שולחנות ביזאריים, ושולחנות משעממים. שולחנות 17 ו – 23 העניקו, כמעט תמיד, טיפים שמנים. לעומתם, שולחנות 12 ו – 24 זרזפו טיפים רזים. שדופים ממש. גודל הטיפים היה מנותק מאיכות המנות או חביבות המלצרים. גם לא הוכח קשר כלשהו בינו לבין גילאי

בין הצלב לכוכב פרק מספר 8 כבר סיפרתי לכם כי בכל בוקר צהריים וערב, נהגנו לנפץ ארבע צלחות: ארבע בבוקר, ארבע בצהריים, וארבע בערב, ועם כל ניפוץ וניפוץ שאגנו 'יאסו'. בערב שאגנו גם 'יאמאס', יחד עם השקת כוסיות אוזו שהגשנו חינם. באחד הערבים בהם היה זה תורי לשוטט בחדר האוכל בלבוש טבחית, שמעתי, ושמעו כולם, את התנפצותה של צלחת חמישית, שהוציאה מאנשים את ה- 'יאסו' וה- 'יאמאס', שגוועו והלכו כשהתברר כי היא, הצלחת החמישית, 'לא הייתה כלולה בתפריט'. מיד לאחר מכן ראיתי אישה גבוהה, מצועפת בצעיפי

בין הצלב לכוכב פרק מספר 9 טבח אמיתי יצליח לאתר טבח אמיתי אחר שמתחבא בתוך קהל של סועדים. כל שהוא צריך זה לעקוב ולשלוף את הסועד שעורך חקירות של שתי וערב למנה שלו: מקפיץ אותה בצלחת. תוחב אותה תחת חוטמו ושואף את האוויר סביבה. מפריד בין רכיביה ומנסה לזהותם על פי מראם. טועם ממנה טעימה קטנה כאילו הוגש לו יין. ממצמץ בשפתיו כאילו גם לגם ממנו. עוצם את עיניו בהשלימו את פעולת הזיהוי, וכמעט תמיד תצא מפיו אמירה ממנה ניתן להבין כי במטבח שלו, היא, המנה, תוגש (או מוגשת) טעימה הרבה יותר.   צרי

בין הצלב לכוכב פרק מספר 10 היום, ובמבט לאחור, אני יודעת כי היה זה אחד מאותם הרגעים שקובעים את גורלו של אדם, לכאן או לשם, אלא שהוא עצמו אינו יודע זאת עדיין. ריחמתי עליה ולכן הצמדתי לה את המלצר המתלמד כריסטוס, ושיגרתי את שניהם אל מחוזות הביורוקרטיה לתשלום הקנס, רק על- מנת שיחזרו אלי כעבור שעה כדי לספר לי שאלה כבר סגורים, וייפתחו מחדש בבוקר. "רק שתדעי", אמר לי כריסטוס ביוונית בעודה עומדת מולנו: "שאין לה גרוש על התחת". "היא גם קצת משוגעת", הוסיף. "אז איך היא התכוונה לשלם את הקנס"

בין הצלב לכוכב פרק מספר 11 פעם קראתי במקום כלשהו שקארל גוסטב יונג, שהיה תלמידו של זיגמונד פרויד, אמר שיש לייחס חשיבות לצירופי מקרים ושהם לא סתם. מדבריו יוצא כי אם הצלם הרוסי הראה לי קברים של יהודים, ויום למחרת פגשתי טבחית מישראל, הרי שאין בזה אקראיות חסרת משמעות, אלא 'תבנית סינכרונית' (כך אמר), שתוביל אל אירוע שלישי שיחתום את הסדרה. רגליה היחפות של אפרודיטה פיזזו על דלפק המשקאות של הטברנה, בינות לכוסיות האוזו הלבנות שהוגשו לאורחים בידיים זריזות, לקול צלילי הבוזוקי שבקעו משני

בין הצלב לכוכב פרק מספר 12 יאנה ואני היינו חברות ילדות ואני היא זו שבישלתי עבורה את הג'וב שלה במסעדה בה עבדתי, לאחר שאימא שלה הפצירה באימא שלי שתורה לי לעשות כן. גם הן היו חברות ילדות  וכמוהן גם אימהותיהן שלהן. זו לא הייתה יאנה שחיפשה לעצמה ג'וב, אלא אימא שלה שחיפשה עבורה. למען האמת, ליאנה לא היה אכפת. ככל שזה נגע בה היא הייתה מוכנה להמשיך לבהות מחלון חדרה בים מבלי יכולת להשתכשך במימיו. שתינו היינו בנות זקונים להורינו, לשתינו היו שני אחים גדולים שכבר נישאו, לשתינו היו אימהות

בין הצלב לכוכב פרק מספר 13 ועכשיו הייתה זו יאנה שנשפה בעורפי בטברנה המזיעה והצוהלת כשהיא לוחשת: "יום אחד", כך הבטיחה לאוזניי. "יום אחד גם את תביני שהיא חראית". "חראית" ? כן, וגם מזויפת". "מזויפת" ? "מלמטה עד למעלה. מן הלק האדום שעל הציפורניים ברגליים שלה ועד העיניים הכחולות". "הלק לא אדום", לחשתי. "הוא סגול". "הוא כן והיא גם קמצנית מזוינת". לזה לא הייתה לי תגובה ששווה משהו אז זרקתי: "את סתם שונאת אותה". "אני רוצה להבין", לחשה יאנה שצרחות היאסו והיאמס לא הפריעו לה להתפלסף. "אנ

בין הצלב לכוכב פרק מספר 14 שולי שמלתה של אפרודיטה המשיכו להמריא ולנחות לקצב קריאות היאסו והיאמס, וכפות רגליה הוסיפו לטופף על דלפק המשקאות, עד שלפתע השליכה את עצמה לפנים, תוך שהיא סומכת על קהל מעריציה שיקלוט אותה אל תוכו ללא פגע. היא כה בטחה במי שצפו בה כי יפרשו את ידיהם להצילה מלשבור את מפרקתה, עד שהתירה לעצמה לעצום את עיניה בעשותה כן, ואת זה אני יודעת משום שהפריט הראשון בו נאחזו ידיה כאשר נחתה, הייתה חולצתי. רק לאחר שייצבה את רגליה על מרצפות הבזלת (ככה מחצית ממרצפות קורפו),

בין הצלב לכוכב פרק מספר 15 פעם שמעתי מישהו אומר כי קיימות שלוש דרכים לפטר אנשים: בדיפלומטיות, באגרסיביות וכלאחר יד. אפרודיטה המציאה דרך נוספת: בעליזות ובצמידות לפעולת כְּלָיוֹת. מסיבה מטורפת, כלשהי, מעולם לא נטרתי לה טינה, ותמיד אזקוף לזכותה כי לא כרכרה סביבי, לא גלגלה עיניים, לא חיפשה תירוצים, לא ברברה על צמצומים הכרחיים, אלא הודיעה לי בעליזות שאני מפוטרת. חד וחלק. שנאה נטו. אהבתי. "אד מפודרד ואני חייבד להשדין" (את מפוטרת ואני חייבת להשתין). הודיעה לי אפרודיטה וריחפה יחפה אל

בין הצלב לכוכב פרק מספר 16 היום ובמבט לאחור אני יודעת שאנטישמים נחלקים לשני סוגים: מנוולים והגונים. האנטישמים המנוולים מבלבלים את המוח ומגלגלים עיניים. הם מקשקשים הבלים על אודות ישו ועל מי שלטענתם צלבו אותו. ברגעי התעלות הם יאמרו לכם שאין בהם שנאה כלפי ה- 'אתם כבר יודעים מי', אלא רק כלפי ההם בישראל שרוצחים ילדים. כך הם אומרים. לעומתם, האנטישמים ההגונים אומרים ישר שהם שונאים את ה - 'אתם כבר יודעים מי'. אפרודיטה הייתה (ועודה) אנטישמית הגונה. ביני לביני אני ממשיכה לחבב אותה, על

בין הצלב לכוכב פרק מספר 17 יאנה פרצה אל חדרי כעבור שעה החל מן הרגע בו פוטרתי, וכעבור חמש דקות מסיום השיחה בה סיפרתי לאימי ולענת (זה היה שמה של הטבחית הישראלית שעוד נשוב אליה) על פיטוריי. עכשיו שתיהן ריכלו עלי במטבח. "אז בסוף היא פיטרה אותך, הזונה", צרחה יאנה בחדווה כאושרו של אדם שטיעוניו התבררו כנכונים חרף סיכוייו הגרועים. שתקתי. "אני רוצה להבין לאן נעלמת לי אתמול כמו איזו רוח" ? הסתקרנה יאנה. "מה בדיוק קרה שם בינה לבינך" ? שתקתי. "היא מינתה אותי לסו-שף במקומך", דיווחה לי יאנ

בין הצלב לכוכב פרק מספר 18 ה – 9 ביוני הוא יום לוהט בקורפו בכל שנה ושנה, וכזה הוא היה גם בשנת 1944. כזה היה גם לילו של היום ההוא. האוויר עמד. הירח החסיר והלך. רוח לא נשבה, והים היה כסוף וחלק כראי. יחד עם האוויר שעמד על אבני החוף, ניצבו גם אלפיים מאנשי האי. כדי לדייק הם מנו אלף שבע מאות תשעים וחמישה גברים, נשים וילדים. אבות ואימהות. אחים ואחיות. דודנים ודודניות. בתולות והרות. הם הובלו לשם בידי אנשים שזופים, כהיי שיער וכהיי עיניים, שעשו כן בפקודות אנשים בהירי שיער וכחולי עיניים

בין הצלב לכוכב פרק מספר 19 לכל אדם שלישי בקורפו קוראים ספירו על שם הקדוש המקומי סנט ספירידון שהיה בישוף קפריסאי במאה הרביעית לספירה, ומייחסים לו חמישה מעשי ניסים בהם חילץ את האי מצרות: פעם מידי הטורקים, פעם מרעב, פעם מהפגזות במלחמת העולם הראשונה ופעמיים ממגפות. כנסיית איוס ספירידון שבעיר העתיקה של קורפו נוהגת לקיים ארבע תהלוכות שנתיות בהן נישאת גופתו החנוטה בתהלוכה חגיגית ברחובות העיר.  ב - 9 ביוני שנת 1944 הקדוש ספירידון היה שקוע בשינה עמוקה וכך גם בחודשים שלאחר מכן. כשהסתיי

בין הצלב לכוכב פרק מספר 20 את האנשים שבהירי השיער כחולי העיניים לא הצליחו לחנוק ולשרוף, כינינו מעתה בשם " האנשים שלנו ". כך יאנה ואני. עדיין לא העזנו לקרוא בשמם. עדיין איני מעזה. כמעט. במשפחתנו, רוחותיהם של "האנשים שלנו" תמיד ריחפו בחלל הבית, אך התפוגגו בצאתנו מפתחיו. כמו חיוך חתולה של עליסה. לרגע היו ואינם עוד. הם היו משהו שלא דנים בו, ולא מצביעים עליו, ולא מזכירים את שמו. תמיד ידענו שגם אם כולם שותקים, איכשהו יש באי גם כאלה שיודעים, והם יהיו גם מי, שבבוא היום, יובילו אלינו

בין הצלב לכוכב פרק מספר 21   ענת, הטבחית הישראלית, התגלתה כ- 'לוחשת לפסטה' שיודעת לקסום קסמים באוכל איטלקי אשר משם הגיע הדרכון הנוסף שלה. היא גרמה לי לעקוב בפליאה אחרי התנדפותה ממני של הפטריוטיות הקולינרית היוונית, תוך כדי שאני מאמצת מילים כדוגמת: 'פטוצ'יני', 'רביולי', 'פיצה', 'קנלוני', ועוד הברות שיש בהן הרבה אותיות 'יוד' ומעט אותיות 'סמך'. ההיפך משהורגלתי לו. גם המוסיקה של המילים הייתה שונה ואהבתי אותה.   ענת גם ידעה לנבל את הפה באיטלקית, מה שהזכיר לי שאני צריכה להתפלא עליה

בין הצלב לכוכב פרק מספר 22 מי שהתאהבה נואשות בענת הייתה אימי, שכבר מן הלילה ההוא בו הבאתי אותה אל ביתנו, פערה את עיניה על ההומלסית מישראל, וכינתה אותה 'השפית העירומה', מכיוון שהגיעה נטולת בגדים, להוציא זוג מכנסיי טבחים וחולצת טריקו.   כל מי שאִמִי פערה עליו את עיניה, היה מושא לאהבתה, ואילו אלה שלא חיבבה, נאלצו להסתפק בחרכים. אצל אפרודיטה זה היה להיפך, אבל נחזור אל אימי ואל בת חסותה.   לא חלף זמן רב והתברר כי שתיהן עשו עסקה טובה. ענת התקבלה אל משפחתי בברכת 'ברוכה הבאה' גדולה,

בין הצלב לכוכב פרק מספר 23 פעם שמעתי כי כאשר קורה למישהו משהו, או משהו למישהו, לא חשוב עכשיו איך כותבים את זה, הוא מתחיל לפגוש אנשים שגם אצלם אירע דבר-מה דומה. זה לא חייב להיות משהו רע. זה עשוי להיות גם משהו טוב. אפילו טוב ממש. זה עלול להיות גם משהו גרוע. זו עשויה להיות אישה הרה שלפתע נדמה לה כי מחצית מן הנשים ברחוב משוטטות כשכרסן לפניהן. בימים שלאחר הלידה היא תחיה תחת הרושם כי העיר עוברת 'מגיפה' של 'בייבי – בום', ותפגוש, בכל מקום, נשים שדוחפות עגלות עם תינוקות. או בואו ניקח

בין הצלב לכוכב פרק מספר 24 בתחילה הגיעו עוזרי הטבח ואסיליס וגיאורגיוס, יחד עם המלצר המתלמד כריסטוס, שהביאו לנו פסטיטסיו Pastitsio)) כמנת ניחומים, שזו פשטידת שכבות יוונית שתחתיתה עשויה מצינורות חלולים של פסטה, רוטב עגבניות, קינמון, מוסקט ובשר כבש קצוץ. ואילו קומותיה העליונות מבעבעות בתוך פודינג של קמח, ביצים וגבינה, שהצרפתים מכנים 'רוטב מורניי', שהוא, בעצם, רוטב בשמל שגוררה אל תוכו גבינת גרוייר. כל זה היה מצופה בפרמזן. מהגעתם של הטבחים ואסיליס וגיאורגיוס עם המלצר המתלמד כריסטו

בין הצלב לכוכב פרק מספר 25 יאנה לא התרשמה מן האורחים שבאו לנחם, וגלשה אל תוך דיווחי צונאמי ורעידות אדמה שהתרחשו על פני הגלובוס ביממה האחרונה. המוות המשיך ללוות אותה ובדרך מאוד מוזרה הוא מלווה אותה גם היום. ענת מצידה התמקדה בואסיליס שהשתדל לדבר אנגלית וטען כי מטבח שדרושים לו שני טבחים, יתדרדר אל קטסטרופה קולינרית בארבעה. הוא נימק את זה באיזשהו חוק בכלכלה. "תראי", הסביר לה ואסיליס. "אם צריך שני טבחים - אז צריך שני טבחים. זה אומר שלא צריך שלושה ! ואת יודעת למה ? בגלל שהשלישי רק

בין הצלב לכוכב פרק מספר 26 בואו נשים דברים על השולחן: סיפורים על הומוסקסואלים ביוון הם ממש לא חדשות מרעישות, בטח לא אם נזכרים במשתלה מתוכה צמחו. למי ששכח אזכיר שאפלטון, סוקרטס ואריסטו, שהם הדובדבנים על הקצפת של ערש התרבות, לא היו רודפי שמלות והעדיפו בולבולים על פני ואגינות.  אם גם אביא בחשבון את גילאי הבולבולים שבחרו לעצמם, נראה כי בימינו, הגוּתם של האחרונים, הייתה נכתבת בין כותלי בתי הסוהר. זכורה לטוב גם המשוררת סאפפו שכתבה שירי אהבה לסביים באי לסבוס וזכתה בתשואות. כל אלה טו

בין הצלב לכוכב פרק מספר 27 מה שלא פחות חשוב מלילה כמו ההוא בים עם דימיטרה, הוא הבוקר שלמחרת שדי מזכיר את החלק הכי מפחיד והכי בעייתי בהנגאובר. אנשים בהנגאובר משתדלים לצעוד בקו ישר, מנסים לא לבלוע מילים, מרחיקים את פיהם מנחירי הסובבים, ומתנהגים כאילו משקפי שמש בארוחת הבוקר הם עניין שבשגרה אצלם. אבל החלק הכי מפחיד והכי בעייתי הוא השלב בו הם מגששים אצל חבריהם, כדי לברר עד כמה עשו מעצמם צחוק בליל אמש. היותר מפוחדים שביניהם עוברים ישר למתקפה. נכנסתי למטבח ואמרתי: "קאלימרה. אני מקוו

בין הצלב לכוכב פרק מספר 28 כאבי ראש שהנגאובר מנחית על שיכורים, נחלקים לכאבי הראש שיש להם עם חבריהם, ולכאבי הראש שיש להם עם עצמם. את הכאבים הראשונים הם משתדלים להפיג באמצעות גישושים שתוהים האם אתמול בלילה הם הסירו את תחתוניהם ורקדו על השולחן, ואם כן – האם מישהו ראה. השלב הזה הסתיים עבורי בטיגון קציצות קישואים שקוראים להן קולוקיטוקפטדס. עכשיו התחילו כאבי הראש שלי עם עצמי, וכמו אותם שיכורים תהיתי האם אני מכורה, או שאוכל להפסיק כשארצה בכך. הרגשתי שבתוך הראש שלי מסתובב לו עכשיו מע

בין הצלב לכוכב פרק מספר 29 התברר כי הכרזה שהגורל הניף בחוף קאבוס גלגלה אלי את דימיטרה שטלפנה והגיעה.  "אתן שתיכן השתגעתן", שמעתי את אימי נוזפת בה בפרוזדור. "לשכב על החוף בלי בגדים. ייכנסו לכן אבנים לטוסיק". תיכף הבנתי שזה עלול ללכת אל מקום לא טוב, ורצתי לחלץ את דימיטרה מידי אימי שהמשיכה להמהם: "ארבע בבוקר...שתי משוגעות...גם אפשר להצטנן ככה...". וזה בגלל שיש משהו שאין לי שם עבורו, אך תמיד הצלחתי לראות אותו לפי האופן בו התחבקו אנשים, שכל אחד מהם הכיר את טעם הרוק שתוסס בפיו של ה

בין הצלב לכוכב פרק מספר 30 "רק אם השמיים יפלו", אמרה אימא שלי. עמדנו בחלון המשקיף אל הים ובהינו בסירות. "אבל אני חייבת לדפוק את הכלבה הזו", אמרתי. "אנטוניה", אמרה אימא שלי. "זה לא הזמן הכי טוב בשבילך המילה הזו". "אבל אימא", התבכיינתי והתעלמתי מהמסר. "אני נורא רוצה רומא. אף פעם לא יצאתי מיוון". "ולי טוב בקרקירה", אמרה אימי בבטאה נכון את שמה האמיתי של קורפו. "לא צריכה ללכת לשום מקום". "חבל", אמרתי. "יכולנו לנצח". "מי זה אנחנו" ? שאלה אימי. "את ודימיטרה" ? "דימיטרה מלצרית", אמרת

בין הצלב לכוכב פרק מספר 31 "חתכתי כתף קדמית", אמרה ענת שסגרה איזושהי הזמנה לקייטרינג. "ואם תעשו במקומי 'מִזֹון פְלַאס' למוסחרי קוקיניסטו, אלך להוריד מהפייסבוק את תקנון התחרות". "תעשו במקומי 'מִזֹון פְלַאס' למוסחרי קוקיניסטו", אומר שענת ביקשה מיאנה וממני שנעשה לה את החיים קלים יותר עם ה – 'מוסחרי קוקיניסטו', שהוא תבשיל של עגל ופסטה ברוטב עגבניות. אז נכון שבתרגום מצרפתית זה בא להגיד: 'עשוּ לי מקום למוסחרי קוקיניסטו', אבל הכוונה היא: 'הכינו לי את כל מה שצריך כדי שאוכל להתחיל לבש

בין הצלב לכוכב פרק מספר 32 "מה ענת ממלמלת שם במטבח על זה שהיא צריכה לבשל לבעלי הטברנות" ? שאלה אימי כשעמדנו בחלון שהשקיף לים. "זו מנה שהיא רוצה שנגיש לבעלי הטברנות בשלב הראשון של התחרות", אמרתי. "המנה הזו תקבע אם נעלה לשלב הגמר". "שאני אבין", אמרה אימי. "זו תחרות בשלבים" ? "כן אימא זו תחרות בשלבים. בהתחלה בעלי הטברנות יקבעו מי יהיו שלושת הצוותים שיעלו לגמר, ורק כעבור שבוע תתקיים הסעודה הגדולה עם התיירים וכל הבלגאן". "אז זה מה שענת עושה במטבח" ? "נכון", אמרתי. "מבשלת את המנה ש

בין הצלב לכוכב פרק מספר 33 "טה דה דה דאם", זימרה ענת והניפה את מכסה הסיר שתחתיו טבלו, ברוטב אדום, שש קציצות שנראו כמו פיות פעורים של צפרדעים שבלעו מילוי שחום. "קווה קווה קווה", ענת הוסיפה קרקור למקרה שיאנה תחליט שזה לא בדיוק המתכון של ואסיליס. "הרשו לי להציג בפניכן מפרום טריפוליטאי", הכריזה ענת והגישה לנו שתי מפרומות (כך אמרה שקוראים להן) על צלחת שכוסתה בקוסקוס צהוב. "אוכל אוניברסלי שהגיע מלוב", הודיעה ויצקה עליהן מן הרוטב. כך קרה שגם אם עלו ביאנה הרהורי כפירה, הם התנדפו בחלל

בין הצלב לכוכב פרק מספר 34 כל אלה היו צפיחיות בדבש וחלומות ליל קיץ, אבל שלוש מארבעתנו ידעו שיש בחדר פיל ששמו דימיטרה. רק יאנה לא ידעה והיה לי רע עם זה, מפני שהמחשבה הכי מטומטמת שלי הייתה להסתיר את זה דווקא ממנה, בגלל ש- איך קרה שאנחנו תמיד יחד ואף פעם לא התחרמנתי עליה, אלא דווקא על דימיטרה ?! כאילו מה ? כאילו יאנה פחות טובה ? כאילו הציצים שלה פחות חלקים ? כאילו הטוסיק שלה לא מספיק מוצק ? ואני יודעת שזו חשיבה הכי זולה והכי מופקרת, אבל זה מה שנכנס לי לראש ולא יצא. הרי לכם. כי ה

בין הצלב לכוכב פרק מספר 35 בלילה ההוא שכבר סיפרתי לכם עליו, ב – 9 ביוני 1944 כאשר אלף שבע מאות תשעים וחמישה יהודים, תושבי קורפו, הובלו בידי שוטרים יוונים אל אנשי אס. אס. כדי שאלה יחנקו וישרפו אותם. הם, היהודים, לקחו איתם ככל שיכלו, והותירו מאחוריהם את רוב רכושם: מיטות, ארונות, כיסאות, שולחנות, אצטבאות, כלי מיטה, בגדים וכל שאתם יכולים לראות סביבכם ברגע זה ממש. אנשי קורפו זכו ברכוש מן ההפקר, חוץ מן הרכוש שהיה בשני בתים רדופי רוחות: הבית שניצב סמוך למסעדה, וזה שעכשיו נכנסנו אל ת

בין הצלב לכוכב פרק מספר 36 עכשיו היה הגליל מונח על השולחן במטבח ליד נר שאימא שלי הדליקה "בשביל הנשמות של האנשים האלה", כך אמרה. הוא היה גליל בד כמו זה שטבחים מגלגלים בו את הסכינים שלהם, אלא שהגליל שמצאנו היה בצבע חום ואילו ההוא שחור. הקשר שנוצר בין יאנה לענת הביא לשולחן משהו שלא היה בו קודם לכן. הוא החל להירקם כאשר הן התנשקו, נפרם כאשר ענת פקפקה ביכולתה של יאנה לראות רוחות, כמעט שנקרע עם ההגשה המתריסה של הפאוץ', ונשזר באחת ברגע בו קרסו פקפוקיה של ענת. המסתוריות והמלנכוליות של

בין הצלב לכוכב פרק מספר 37 מיומנות שאדם רוכש בילדותו, תעמוד לצידו עד יום מותו. יש אנשים שלעולם לא ישכחו כיצד רוכבים על אופניים. ויש אנשים שלעולם לא ישכחו כיצד שוחים בים. ויש אותי שלעולם לא אשכח כיצד לתפוס את יאנה עוד לפני שהיא מרסקת לעצמה את האף על אבני החוף. כך קרה שצדתי את יאנה המעולפת, עוד לפני שנחבטה ברצפה שעליה השכבתי אותה, וראיתי שאחזה בתצלום בו צולמה היא עצמה בילדותה. אחר כך שבה להכרתה ואמרה שהיא רוצה לרדת לים, וזה גם מה שעשינו, ואתם כבר מבינים שבקורפו לא ממש מתרגשים מ

בין הצלב לכוכב פרק מספר 38 "הכל אצל אלפידה", הודיעה אימא שלי ופערה עלינו עיניים ענקיות. "ולא צריך לדבר על זה יותר", אמרה. עם שחר הן שמו את פעמיהן אל אתונה, אלפידה ואימא שלי, ואילו אנחנו עברנו אל פינת הניסויים ואל המפרום של ענת, שהוא תערובת של בשר עגל בתוך טבעות פעורות-לוע של תפוחי אדמה, טבולות בבלילה ומטוגנות בשמן עמוק, עוד לפני בישולן ברוטב עגבניות, מוגשות על מצע של קוסקוס. חיתוך הטבעות, פעירת פיותיהן, השרייתן במי-מלח והברשתן בחלבון של ביצה – היו הג'וב שלי. 'לפעור פה לטבעת'

בין הצלב לכוכב פרק מספר 39 עכשיו ישבנו במטבח של אימא שלי ותכננו את שלוש המנות היווניות שנגיש לתחרות. "אנחנו צריכות לחשוב עם הראש של השופטים", אמרה ענת. "לא עם הראש שלנו". "הם אנגלים", אמרתי. "כמעט כולם שם אנגלים. יש להם ראש אנגלי". "האנגלים אוהבים הרבה בשר ואוכל פשוט", אמרה ענת. "רק תחשבו על הרוסטביף ועל הפודינג יורקשייר שלהם. תחשבו על הפיש אנד צ'יפס ועל הנקניקיות המתפוצצות ששכחתי איך קוראים להן". "בנגרז אנד מאש", אמרה יאנה ושלושתנו בהינו בה. "מה אתן מסתכלות עלי ככה", כעסה יא

בין הצלב לכוכב פרק מספר 40 חזרתי מהירקן עם חמישה חצילים ושאר ירקות, ומצאתי את דימיטרה בשיחה עם אימא שלי, שבדיוק הייתה צריכה לקפוץ אל אלפידה, מפני שנכנס לה לראש שהיא אמורה להשאיר אותנו ביחידות. מסיבה עלומה, כלשהי, לא היה זכר גם לענת ויאנה. "דימיטרה", אמרתי. "את עומדת לבשל 'פפוטצאקיה'". "לא אני לא", אמרה דימיטרה. "אני מלצרית, שכחת ? אני מוכנה להגיש 'פפוטצאקיה', אבל לא לבשל". "רק רגע", אמרתי והתזתי עליה מים. "הנה עכשיו את טבחית, הטבלתי אותך מחדש". דימיטרה צחקה ואמרה: "זה מזכיר ל

בין הצלב לכוכב פרק מספר 41 הייתה זו דימיטרה שנתנה את האות לשלושה צירופי מקרים עוד לפני שנדם קול טריקת הדלת בלכתה. הצירוף הראשון הופיע בחלון המשקיף אל הים בו נראו ענת ויאנה מטפסות ועולות אל הבית כשבידיהן שקיות מזון, וזה קרה ברגע בו בחלון הצופה אל רום המדרון הגיח הצירוף השני בצורת אימא שלי שגלשה וירדה מאלפידה הישר אלינו, ושני אלה התרחשו בעוד דימיטרה התניעה את מכוניתה ונופפה לשלום לשני הצירופים גם יחד. לרגע עבר בי מה שנהוג לכנותו בשם 'ויז'ן', כשמשקוֹפי החלונות הבהבו כאילו היו מס

בין הצלב לכוכב פרק מספר 42 יאנה הציעה שנרד לחוף כדי להמשיך בחגיגות 'אי התעלפויותיה' – כך אמרה. השארנו את ענת לעזור לאימא שלי להכין משלוח לקייטרינג וירדנו לחוף, כשלפתע ראיתי את האישה הגבוהה והמצועפת שהטיחה חצילים בצלם הרוסי. היא ישבה על שרפרף נמוך ושיחקה בקלפים עם אישה בעלת חזה ענק, ורק כשהתקרבנו הבנתי שהן לא משחקות אלא עוסקות בהגדת עתידות, ולפי התנועות ושפת הגוף היה ברור שהמצועפת היא זו שמגידה, בעוד בעלת החזה הענק היא המוּגדת, שנראתה מאוד מרוצה כששילמה והלכה. "לקחת איתך ארנק"

בין הצלב לכוכב פרק מספר 43 למחרת נסעה יאנה אל נמל התעופה של קורפו וחזרה עם חפיסת קלפי טארוט וספר הדרכה. הסבירה כי קנתה אותם דווקא שם מכיוון שרצתה שיגיעו עם ריחות של מדינות רחוקות. עד כדי כך הוקסמה. "הנה הביטי בעצמך", הציעה לי. "הנה קלף המוות, רואה" ? "ותראי מה כתוב כאן", אמרה ודפדפה בספר ההדרכה: "כתוב כאן שזה בכלל לא 'מוות' פיסי אלא 'התחדשות'". "הנה אני מקריאה לך: 'הקלף מייצג התחדשות גדולה וכבירה שתשנה את חיי האדם מקצה אל קצה. הוא מסמל את מות הישן והולדת החדש'". "יופי", אמרתי

בין הצלב לכוכב פרק מספר 44 "תראו, תראו", צהלה ענת כשנכנסה אל חדרי. "מה אתם יודעים ? לאנטוניה יש טארוט". "אל תתחילי גם את", אמרתי. "יאנה נתנה לי ואין לי לב לזרוק אותם". "מה פתאום לזרוק" ? נבהלה ענת שעלילות הלילה ההוא הטביעו בה את חותמן בכל הנוגע ליכולותיה המאגיים של יאנה. "להמון חברים שלי בישראל יש טארוט. אפילו בחדר שלי בתל אביב יש חפיסה". "יפה יפה", אמרתי. "מתברר שהילדה שנשארה מאחור היא אני". "אני בטוחה שהיו לה כוונות טובות", סנגרה ענת על יאנה. "היא נתנה לי אותם כדי לעזור", א

בין הצלב לכוכב פרק מספר 45 הגיע יום התחרות ועוד קודם לזריחת השמש שמעתי את צעדיה של ענת במרפסת, וכשיצאתי לקראתה מצאתיה מתהלכת ומשננת את אופן הכנת ה – 'רבאני היווני'. טלפנתי ליאנה שכבר הייתה ערה ושלושתנו ירדנו למכוניות עמוסות בסירים ומחבתות, צלחות וכוסות, סכו"ם ותבלינים, כמו גם בחומרי הבישול עצמם בתוך צידניות מצוננות. חוף קאבוס רחש המוני תיירים שהמו כנחילי דבורים סביב מחוללות ומחוללים שקובצו לכאן מן האיים הסמוכים, כמו גם מקורפו עצמה, והתהדרו בשלל צעיפים ושמלות שהתבדרו ברוח ים,

בין הצלב לכוכב פרק מספר 46 עוד לפני שהספקתי לחצות ולפרוס את החציל הראשון ל-'פפוטצאקיה', שמעתי מאחורי את אפרודיטה מאנפפת: "אַנְדוֹנְיָה באדי לאחל לך שדשברי רגל ! גם לך יאנה. רגע, מי זו ? אה, אני יודעד, זה הרכש החדש של אימא שלך. שגם אד דשברי רגל חביבדי". (אנטוניה באתי לאחל לך שתשברי רגל ! גם לך יאנה. רגע, מי זו ? אה, אני יודעת. זה הרכש החדש של אימא שלך. שגם את תשברי רגל חביבתי).  ובזה היא שילבה בין קללה חדשה ובין ברכה עתיקה מן התיאטרון היווני הקדום בו לא מחאו כפיים לאות התפעלות

בין הצלב לכוכב פרק מספר 47 את המנות הנחנו על גבי צלחות מעוטרות: את ה-'פפוטצאקיה' על צלחות אובליות שעוטרו בְּאֵלוֹת יְוָנִיּוֹת לבושות בטוגות נשיות. את  ה – 'מוסחרי קוקיניסטו ' על צלחות רבועות שהציגו לוחמים יווניים חבושי קסדות קורינתיות ומוגנים במגן ובשריון. ואילו ה – 'רבאני היווני' מצא את מקומו על צלוחיות מעויינות בחברת מתאבקים אולימפיים עירומים שהתגוששו תחתיו. אני וענת טבלנו בים כדי להתאושש מעבודת הבישול ולהקשות על כסיסת ציפורניים מחמת ההתרגשות, בשעה שיאנה טיילה על החוף שלוב

בין הצלב לכוכב פרק מספר 48 לא היה צריך להזכיר לי שהבטחתי ליאנה ארוחה שחורה ברגע בו ננצח בתחרות. אשר על כן ענת נסעה וחזרה עם נרות שחורים ורכיב סודי, ואילו אני פרשתי מפה שחורה על גבי השולחן במטבח שלנו, שלמען האמת היה בחירתנו השנייה, לאחר הראשונה שהעדיפה את השולחן השבור בבית בו מצאנו את המטמון, אלא שיאנה אמרה שזה רק הוגן שהפעם נהיה אלה אנחנו שנארח אותם, מכיוון שבפעם הקודמת הם אירחו אותנו. "נארח את מי" ? שאלתי על אף שניחשתי מה תהיה התשובה. "את הרוחות", אמרה יאנה ועברה לתפריט שהור

בין הצלב לכוכב פרק מספר 49 עכשיו אני צריכה לספר לכם על סדרה של אירועים שהתרחשו אצלנו עוד קודם לנסיעתנו לרומא, ואני מתכוונת לקריסת הכלכלה היוונית בגלל שחיתות שלטונית, נפוטיזם וסקטור ציבורי מנופח שלא תיפקד אך דאג להרעיף שכר גבוה ופנסיות בשמיים על מיליוני עובדיו. שלושת אלה בתוספת מאות מיליארדי דולרים שלווינו ולא התכוונו להחזיר, הובילו אל חוב לאומי מפלצתי, אבטלה מטורפת (כל אדם שלישי ביוון הפך למובטל), הפגנות אלימות, ואובדן אמון הציבור (זה שלנו וההוא של אירופה כולה) במנהיגינו שהתח

בין הצלב לכוכב פרק מספר 50 הזיכרון האנושי הוא מופע תעתועים סלקטיבי, ואני אומרת את זה משום שמכל האירועים שקדמו לנסיעתנו לרומא, חרוטים בזיכרוני שניים בלבד: הראשון עסק בקמח והשני ב – 'טארוט'. אתחיל בשני דווקא מכיוון שאין הרבה מה לומר עליו, אלא רק זאת שיאנה רכשה חפיסת קלפי טארוט נוספת על זו שכבר הייתה לה, וכינתה אותה 'טארוט תיירים' על שום היותה נוחה לנסיעות בשל גודלה הזעיר, על אף שהכילה מספר קלפים זהה לזו הגדולה ממנה. את החפיסה קנתה לא על-מנת לחזות עתיד אלא כדי לשחזר את העבר, כך