במרתף של סבתא אגנס פרק מספר 34
- Gidi Gilboa
- 1 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
במרתף של סבתא אגנס
פרק מספר 34
הדלת הירוקה נסגרה מאחוריהם. בפנים עמד ריח של עץ רטוב, שרף ודבק. ספסל עבודה רחב, מלחציים פתוחים, קופסאות פח עם מסמרים, כיריים קטנות.
סבתא אגנס לא שאלה שאלות אלא הורתה להם ביד: מים — שם. חשמל — פה. דלת מרתף — בצד.
לקתרינה נתנה בד כותנה וקערת מים קרים. לרודולף הצביעה על הדלת התחתונה.
״למטה״, אמרה.
הם ירדו. הדלת נסגרה. הסדנה שתקה.
צעדים על האספלט. נקישה אחת בדלת.
״גברת בראון. שעת ביקורת?״
אגנס פתחה חריץ. הירש נכנס. מבט קצר על המשור, הקערה, הכיריים.
״עובדים גם בלילה?״
״כשמלחמה משנה את השעות — אתה יודע איך זה״.
הוא הצביע על הקערה. ״מי השתמש במים?״
״אני. כששרף אורנים נכנס לעין לא מבקשים אישור״.
הוא התקדם חצי צעד שגרם לאגנס להעיף מבט על העקבות שהשניים הותירו בפסי הנסורת.
היא התקרבה אליו עם הבד. ״רגע. יש לך שרף בזווית העין״.
הניחה את הבד הקר על עיניו ואפו ומחקה ברגלה את שהיה צריך להימחק.
״פשוט ועובד״, אמר ונשם דרך הפה.
״מי היה כאן ?״
״אני״, אמרה. ״עבדתי וניקיתי. לבד״.
״אם היו עוד — מה הייתי רואה?״
״עקבות טריים על הסף – ואין".
הוא בחן את המפתן ואת השולחן.
״את שמה לב לפרטים״.
״מי שלא שם לב — מפספס אצבע״.
הוא הנהן. ״לא נהפוך שולחנות הלילה. בבוקר תסירי את פסי הנסורת. הם משאירים כתם״.
״הגשם יבלע״.
"ובטח לא שמעת על התזמורת האדומה?"
"לא תתפוס אותי עם פחות מווגנר", נזפה בו סבתא אגנס.
חיוך קצר. ״נחזור מחר״.
הוא יצא. הדלת נסגרה בקליק יבש.
בחוץ המתין קנאפ עם עוד שוטר צעיר.
״לאן?״
״קדימה״, אמר הירש. ״אל תגרור רגליים — זה כותב עליך סיפור שאתה לא רוצה בו״.
״מה נרשום בדו״ח?״
״בדיקה מדגמית. יעד לא נמצא. נמשיך מחר״.
״אולי הם בפנים״.
״אולי. הלילה הבניין שקט. תלמד לשמוע סיבה - לא דמיונות״.
הם יצאו לאורך המדרך הרטוב, צעד קבוע, בלי ריצה.
כשהירש פסע הרחק לפניהם, קנאפ לחש לטירון: תקשיב טוב למה שאני אומר לך – הוא בכלל לא רוצה למצוא אותם".
המרתף קיבל את קתרינה ורודולף בריח של חומץ וזמן. מדפים עם בקבוקי זכוכית ריקים, שקים עייפים של תפוחי אדמה, ארגזי מבשלה. חדרון פנימי פתוח: שולחן תפירה, שמיכה דקה, תיבת עץ עם חוטים. על התיבה מכתב פתוח ללא כתובת.
״זה לא שלנו״, אמר רודולף.
״נשאיר מסודר״, אמרה קתרינה, והחליקה את המכתב מתחת לתיבה שלא יירטב.
״אם מישהו ייכנס — את ליד הכיור, כאילו את שוטפת ציוד״.
״ואתה פותח דלת צדדית והולך רגיל״.
״אם שואלים״.
״׳תיקון דבק׳. בלי סיפורים״.
הוא הנהן. למעלה נשמעו צעדים מתרחקים, אחר כך הגשם חזר לקצב שלו.
כשהחשיך באמת, אגנס פתחה את דלת המרתף וירדה עם נר קטן.
״פה״, אמרה. ״מים, לחם, בד יבש. בבוקר אביא מעיל אחר. זה שעליך מדבר יותר מדי״.
היא הניחה קערה וקמצוץ מלח. ״המלח אוכל ריח של דבק״.
״תודה״, אמרה קתרינה.
״נדבר בבוקר״, אמרה אגנס ועלתה.
״
תרצי שאשמור?״ שאל רודולף.
״לא. נקשיב יחד״, אמרה.
למעלה אגנס שטפה לאט את הסדנה. גרפה נסורת לפינה ופיזרה אותה דק כדי שלא תבלוט. כיבתה את המנורה במסדרון וסגרה תריס. החצר נרגעה, הרחוב התרוקן מצעדים. הלילה נגמר בשקט.
ChatGP
תגובות