יוהנה מאריה מגדלנה 'מגדה' פרק מספר 50
- Gidi Gilboa
- 27 בפבר׳
- זמן קריאה 3 דקות
יוהנה מאריה מגדלנה 'מגדה'
פרק מספר 50
הסיפור הבא הוא כה הזוי עד שאין ספק שהוא חייב להיות אמיתי, שהרי אף אחד לא יכול להמציא קשקוש כזה.
פעם, למען הדיוק ב – 1901, בגרמניה, בברלין, נולדה ילדה ששמה יוהנה מאריה מגדלנה ולימים 'מגדה'.
אימה, אוגוסטה, התגרשה ונישאה מחדש ליהודי בלגי בשם ריכרד פרידלנדר, שאימץ את מגדה הקטנה, הגם ששמועות מרושעות התעקשו שהוא ממילא היה אביה הביולוגי.
לימים הוא שלח לה מכתבים בהם התחנן שתפעיל את קשריה במפלגה הנאצית כדי להצילו מתאי הגזים. היא לא הגיבה והוא עלה באש.
כאשר מלאו למגדה 20, היא נישאה לתעשיין בשם גינטר קוואנדט, שהיה מבוגר ממנה ב – 17 שנים, וילדה לו בן. את הראלד.
כאן נכנסת לסיפור יהודייה בשם ליזה ארלוזורוב, שהפכה לחברת נפש של מגדה, וגם, נכון, הייתה אחותו של..., שאיתו, כך הרכילויות, היה למגדה קטע רומנטי, עד ליום בו נסע לפלשתינה על מנת להפוך לרחוב.
היו מי שידעו לספר על רצונה להתגייר ולעלות יחד איתו, אך בסופו של דבר החליטה להמיר את דתה מקתולית לפרוטסטנטית ולהרבות מאהבים, כגון נאצי בשם קורט לודקה, מה שהוביל, איך לא, לגירושיה מאותו גינטר קוואנדט, לא לפני פרשיית אהבים בינה לבין בנה החורג בן ה – 18, הלמוט קוואנדט, שמת בפריז מזיהום בתוספתן.
אך עוד לפני כן, ב – 1927 מגדה חצתה את ארה"ב בחברת בעלה גינטר, וגרמה לאחיינו של הנשיא הרברט הובר, להתאהב בה עד כדי טירוף, ולרדוף אחריה לגרמניה על מנת לבקש שתינשא לו, שזה אירוע שהסתיים בפציעתה בתאונת דרכים.
ב – 1930 הצטרפה למפלגה הנאצית, התאהבה בהיטלר, השתוקקה להינשא לו, אך נאלצה להסתפק באחד, יוזף גבלס, לימים שר התעמולה של הרייך, שמיד שלח מתנקש שכיר לפלשתינה על מנת לרצוח את מאהבה היהודי, חיים ארלוזורוב. מה שאכן קרה על חוף ימה של תל אביב.
מהר מאוד קפץ עליה שעמום, שהשליך אותה אל זרועותיהם של נאצים בכירים, כדוגמת קורט לידקה, ורנר נאומן, ואפילו מזכירו האישי של בעלה, אחד בשם קארל הנקה, פעיל בכיר ב SS ופושע מלחמה נאצי, שלאחר ביקורו באושוויץ אמר שהוא "ראה שם דברים שלא הורשה לתאר – ואף לא יכול היה לתאר".
לכל אלה יש תיעוד או שיירי תיעוד היסטוריים, חוץ מאשר לרומן שניהלה עם הרמן פגליין, SS-Gruppenführer (דרגה המקבילה לדרגת אלוף) קצין קישור של הימלר למטה היטלר, שהתפרסם כרודף נשים ואורח קבוע במפגשים מן הסוג הלוהט.
מכל מקום, לא היה תיעוד כזה עד לרגע בו בית מרזח, בשם "בית התעלה", התמלא בריח זיעה של מבוסמים, שלגמו שנאפס זול, ועשו עצמם מקשיבים לצלילי הפסנתר של קתרינה, שנשכרה על ידי בעלת המקום, לוטה בלאנק, כפסנתרנית סולו ומלווה, כשלפתע, שיכור בשם וילי קרוגר, נהג לימוזינה בבגדי שרד, הקיא על הקלידים וסיפר לכל מי שרצה לשמוע שמגדה גבלס עושה את זה עם הרמן פגליין במרפאה שבלניץ.
לוטה בלאנק הדליקה סיגריה ואמרה שהיא לא מאמינה לו.
"אני לא מאמינה לך", אמרה לוטה ונשפה עשן בפניו. "אתה שיכור".
"שלא אראה אור יום אם אני משקר", גיהק הנהג. "לקחתי אותם, עטופים בשמיכה, ממלון אדלון, ישר אל המרפאה בלניץ". והוסיף בגאווה: "זה אני שעטפתי אותם".
"מהאדלון אל לניץ ....?" פקפקה לוטה. "ממלון אדלון מול שער ברנדנבורג אל חור מחורבן בלניץ ?"
"שאמות פה במקום אם זה לא נכון", התעקש קרוגר. "מחדר 44 במלון אדלון, ישר אל המרפאה של היהודון בלניץ, בשביל שאף אחד לא ידע, ככה בשקט. ששששש.." אמר וניסה לייצב אצבע מול שפתיו.
"מי זה שאסור לו לדעת ?" הקשתה לוטה שהחליטה לסחוט את הלימון עד תום.
"בעלה של מגדה ואשתו של הרמן". אמר הנהג את המובן מאליו והוסיף: "אפילו שאשתו של הרמן היא לא כזו מציאה אילו לא הייתה אחותה של אווה בראון".
"אבל מה שאני לא מבינה", היתממה לוטה כלפי קרוגר שנראה הולך ומתפכח, "זה למה עטפת אותם בשמיכה ?"
"בשביל שאנשים לא יראו שהכוס שלה התכווץ על הזין שלו ולא נתן לו לצאת", הסביר קרוגר שחזר לעצמו.
המידע הפוליטי גינקולוגי שריחף בחדר, לא הרשים את הנוכחים, שבשלב זה לא הצליחו להבדיל בין היטלר לבין תפוח אדמה, אבל חושיה החדים של קתרינה, רמזו לה שהיא מכירה מישהו שהידיעה הזו עשויה לעניין אותו, ואולי, אפילו תגרום לו להגיש בקשה לפגישה פרטית עם הימלר, לצורך דיווח אישי, מה שאכן קרה.
תגובות