ספר יצירה פרק א' משנה י' 11

פרק א' משנה י' – ניתוח הדברים (אנליזה)

שתים רוח מרוח

כינויה של הספירה השנייה במניין השתלשלות הספירות בספר יצירה, הינו רוח מרוח, ושמה באילן הספירות הוא 'חוכמה'.

הכינוי 'רוח מרוח' מעיד עליה כי היא עצמה נאצלה מרוחה של הספירה הראשונה אשר עסקנו בה במשנה הקודמת ט', ושמה היה 'כתר' אשר ינקה את עוצמתה ועצמותה מ- 'רוח אלוהים חיים' שחופפת לשם 'אין סוף'.

הספירה הנוכחת 'חוכמה' עוסקת ביסוד האוויר שהוא רוח שנאצלה מ – 'רוח הקודש' ומספירת כתר.

חקק

חוקק חוקים בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. בהרחבה, ניתן להתייחס למונח זה גם בכוונת תיקן תקנות, הוריד הנחיות וקבע כללים. כלומר, שלב התכנון שלפני הביצוע. בימינו אלה ניתן להרחיב אף למונחים 'תכנת' ו – 'הוראות הפעלה'.

שתים רוח מרוח חקק

הספירה השנייה שכינויה הוא 'רוח מרוח' ושמה 'חוכמה', נחתמה בידי האל במערכת של חוקים וכללים.

וחצב בה

המילה חצב מופיעה בתנ"ך במשמעות של חפר או כּרה וראה ספר מלכים א' פרק ה' פסוק כ"ט: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר".

משמעות המילים וחצב בה = חפר וכּרה בתוכה ויצר תבניות שהן 22 צורות של האותיות העבריות.

שתים רוח מרוח חקק וחצב בה

הספירה השנייה שכינויה הוא 'רוח מרוח' ושמה 'חוכמה', נחתמה בידי האל במערכת של חוקים והוראות הפעלה, למען יוכל האל לחפור ולכרות בתוכה, על מנת ליצור 22 תבניות בעלות צורות שונות (22 תבניות של האותיות העבריות), אף כי החומר שבספירה זו הינו הִיוּלי ובלתי נתפס (כמו גם לא נתפש) בחושי בני אנוש, שהרי היא (הספירה) הינה ספירת 'חוכמה' אשר גם ליודעי נסתרות אין בה הרהור או דיבור.

עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות

(ראה משנה ב') 22 הוויות המופיעות בצורת אותיות, תווים, סימנים וסמלים בסיסיים (קמאיים) המצביעים על יכולת בריאה (בכוונת התהוות של יש מאין) ותנועה בזמן, שמתוכן (מתוך ההוויות הללו) שלוש הוויות מכונות 'אמות' שהן אותיות בעלות מוצא משותף ועבר משותף אשר מהוות יסוד ומקור לכל שאר האותיות + שבע הוויות המכונות 'כפולות' שהן שבע (7) אותיות רפויות שהן גם שבע (7) אותיות דגושות ולכן מכונות כפולות + 12 הוויות המכונות 'פשוטות' שהן שתים עשרה (12) האותיות שנותרו לאחר שחיסרנו את שלוש אותיות האמות ואת שבע האותיות הכפולות.

ורוח אחת מהן

על מנת להבין את משמעות שלוש המילים הללו, יש להבין תחילה את טבע האור הלבן, מכיוון שהרוח, במשמעותה זו, מקבילה בטבעה לטבעו.

אור לבן כאשר הוא חולף דרך מנסרה משולשת ושקופה, מתפצל לקשת צבעים המרכיבים אותו: סגול, כחול, ירוק, צהוב, כתום ואדום.

התפצלות זו מתרחשת מכיוון שלכל צבע מששת הצבעים יש אורך גל משלו, (קצר, בינוני וארוך) השונה מאורכי הגל של שאר חמשת הצבעים, ועל כן שונה גם מסלולו ממסלולי שאר הצבעים בצאתו מן המנסרה אל האוויר השקוף. הפיצול שנוצר כתוצאה מן השוני במסלולי הצבעים, מאפשר צפייה בצבעים שונים.

עתה יש לדמיין מנסרה משולשת אשר ביכולתה לפצל את האור הלבן ל – 22 צבעים, שכל אחד מהם הינו בעל אורך גל שונה מאלה של ה- 21 האחרים.

נמיר את המונח 'מנסרה משולשת', במונח 'ספירת חוכמה' ונדמיין כי זו נחתמה בידי האל במערכת חוקים שסייעה לחצוב בה 22 תבניות בעלות צורה של 22 אותיות.

נמיר את המונח 'אור לבן', במונח 'רוח' ונדמיין כי זו חולפת דרך ספירת חוכמה ונושאת בחובה את 22 האותיות במצבן ההִיולי, כאשר לכל אחת מהן משמעות ייחודית (אורך גל שונה) הגורמת לה להיפרד מ- 21 אחיותיה ולפנות אל מסלול פרטי משלה המנותב אל תבנית בעלת צורה התואמת לה.

הרוח הנושאת אשר מתפצלת ל – 22 תובנות, בצאתה מן התבניות ומן האותיות ומתוך ספירת חוכמה, היא אותה הרוח שחדרה אל תוכן מלכתחילה. על כן אמר "ורוח אחת מהן". רוח זו ממשיכה להשתלשל ולהאציל מעצמה על הספירה השלישית היא ספירת הבינה כפי שנראה במשנה הבאה.

פרק א' משנה י' הרכבת הדברים (סינתזה)

שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות ורוח אחת מהן = עשרה היקפים עגולים, תחומים, סגורים, מלאים וגדושים שמראייהם כמראה כנפי הכרובים, והם ספירות אשר כינוי הספירה השנייה שבהן הוא 'רוח מרוח' ושמה 'חוכמה' (שנאצלה מרוחה של ספירת 'כתר' אשר ינקה מ -'רוח אלוהים חיים') ונחתמה בידי האל במערכת של חוקים וכללים שאפשרה את היווצרותן של 22 תבניות שהן 22 הוויות המופיעות כאותיות, תווים, סימנים וסמלים בסיסיים המצביעים על יכולת בריאה (בכוונת התהוות של יש מאין) ותנועה בזמן, שמתוכן (מתוך ההוויות הללו) שלוש הוויות מכונות 'אמות' שהן אותיות בעלות מוצא משותף ועבר משותף אשר מהוות יסוד ומקור לכל שאר האותיות + שבע הוויות המכונות 'כפולות' שהן שבע (7) אותיות רפויות שהן גם שבע (7) אותיות דגושות ולכן מכונות כפולות + שתיים-עשרה (12) הוויות המכונות 'פשוטות' – והרוח שחולפת בתוכן המתפצלת ל – 22 תובנות בצאתה מהן, היא אותה הרוח שחדרה אל תוכן מלכתחילה גם אם פניה שונות עתה בגין הפיצול.