ספר יצירה פרק ב' משנה ד' 19

פרק ב' משנה ד' – ניתוח הדברים (אנליזה)

כוונותיו ותפישת עולמו של בעל ספר יצירה נחשפות טיפין טיפין, ומתברר והולך כי העמימות השורה על הכתוב הינה בכוונת מכוון, שזו גם ברירת מחדל הגיונית לכתב החידה.

מכיוון שכך, מן הראוי לבחון את הכתובים גם על בסיס הנחה לפיה נכתב אשר נכתב כדי להצביע על החורבן ועל הגלות שפקדו את עם ישראל, כמו גם על עידוד תפילה לפעולה שתביא גאולה.

המִשנה הנוכחת תיבחן בשני אופנים:

אופן א': המשנה תיבחן על בסיס הנחה לפיה עמימות הכתוב צופנת מילות קוד הממוקדות בחורבן שפקד את עם ישראל, כמו גם בעידוד תפילה לפעולה שתביא גאולה. הנחה זו מושתתת על הנחה נוספת לפיה אין לפקפק בבקיאותו בתנ"ך של מחבר ספר יצירה, דהיינו: אין אצלו צירופי מקרים אקראיים של ציטוטי מקרא.

אופן ב': המשנה תיבחן על פי אמות המידה שנהגו בספר זה עד עתה תוך התעלמות מאופן א'.

אופן א'

הפסוק היחיד בתנ"ך המכיל בכפיפה אחת את המילים 'גלגל', 'חומה' ו – 'שערים', על פי הסדר בו הופיעו במשנה שלפנינו, נמצא בספר יחזקאל (שכה אהוב על בעל ספר יצירה) פרק כ"ו פסוק י' לאמור: "מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב תִּרְעַשְׁנָה חוֹמוֹתַיִךְ בְּבֹאוֹ בִּשְׁעָרַיִךְ כִּמְבוֹאֵי עִיר מְבֻקָּעָה". 

בפסוק זה מנבא הנביא את חורבנה של צוֹר בידי נְבוּכַדְרֶאצַּר מכיוון שזו השתבחה בחורבן ירושלים ואמרה "הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה", הווה אומר: נפלא וטוב שתישבר הדלת הירושלמית שהייתה דלתן של עמים רבים שבאו לסחור בה (בירושלים שהייתה במצור), שהרי מכאן ואילך תוסבנה סחורותיהם אלי ואני (צור) אתמלא מירושלים החרבה.

לאור הדברים כפי שנותחו ופורשו בספר זה עד הנה, אין סיבה להניח כי מדובר במשנה הכפופה לצירוף מקרים בו צצות באקראי שלוש מילים ייחודיות, בסדר ייחודי, בנושא טעון, מפי נביא המוכר היטב למחבר ספר יצירה – אלא להיפך, דהיינו: יש לשקול אפשרות לפיה מחבר ספר יצירה צופה את חורבנה של עיר כלשהי, משום שהתקנאה בירושלים, ומתוך כך אשמה בחורבנה אף היא. מה גם שעסקינן בספר שמטבעו חוסך במילים, ועל כן יש לייחס חשיבות כפולה ומוכפלת לכל מילה ומילה שנכתבה בו.

אופן ב'

משמעות המילים עשרים ושתיים אותיות יסוד = עשרים ושתיים מציאויות (מהויות, הוויות) המופיעות בצורת תווים וסימנים בסיסיים (קמאיים), בעלות יכולת של בריאה וניבוי עתיד.

על העוצמה שמחבר ספר יצירה מייחס לאותיות ניתן ללמוד ממשניות קודמות וממשפטים כגון: "בירר שלש אותיות מן הפשוטות בסוד שלש אמות אמ"ש וקבעם בשמו הגדול וחתם בהם ששה קצוות", או "עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם את כל היצור ואת כל העתיד לצור".

במשפטים אלה מהדהדים רעיונות מאגיים שמקורם בתנ"ך:

·      ראה ספר ישעיהו מ"א כ"א – כ"ג: "קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר יְהוָה הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב. יַגִּישׁוּ וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה הָרִאשֹׁנוֹת מָה הֵנָּה הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן אוֹ הַבָּאוֹת הַשְׁמִיעֻנוּ. הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם אַף תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ וְנִשְׁתָּעָה ונרא] וְנִרְאֶה] יַחְדָּו".

·      ראה גם ישעיהו מ"ד ז': "וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ".

בפסוקים דנן מופיעות האותיות כהוויות בעלות יכולת של תנועה בזמן, בהיבט של נבואה וראיית עתיד. אותיות הנהגות בסדר הפוך לאחור, מנבאות את הצפוי להתרחש לפנים. גם אם הדברים נאמרים בקנטור, עדיין הם חושפים אמונה עתיקת יומין שלפיה סיבובן של אותיות מהכא אל התם ומהתם אל הכא, עשוי לחשוף את הצפוי להתרחש. לא לחינם המילה 'אות' בכוונת רכיב בתוך מילה, זהה למילה 'אות' בכוונת סימן ומופת, שהרי האותות קדמו למופתים, וכך גם משמעות האותיות בספר יצירה.

משמעות המילה קבען = קבע אותן = שיבץ אותן וראה תוספתא – סדר טהרה - מסכת מקוואות – פרק ד': "צינור שחקקו ואחר כך קבעו, פוסל את המקווה".

בגלגל

·      אפשרות א': המשמעות המועדפת למונח 'גלגל' בספרות הסוד השזורה בפסוקים מספר יחזקאל, הינה אותה הוויה אלוהית המופיעה בו (בספר) יחד עם 'חיות', 'כרובים' ו – 'אופנים'. 

·      אפשרות ב': מאידך ועל פי התכנים המופיעים בהמשך ספר יצירה אפשר כי מדובר בגלגל המזלות.

·      אפשרות ג': ברוח ספר יצירה ייתכן כי כוונת הדברים במשנה שלפנינו הינה הוויה אלוהית (מלאך), ואילו הכוונה בהמשך הספר הינה גלגל המזלות.

בין אם כך ובין אם כך, עסקינן (כפי שנראה בהמשך) בגלגל אותיות יקומי נע ומסתובב שתנועתו יוצרת שינויים בצירופי האותיות המשובצות בו, וממילא מחוללת תהפוכות במילים ובמהויות שהן עצמן נוצרו מכוחן של אותיות אלו.

משמעות המילים כמין חומה = מעין קיר המיתמר לגבהים כדוגמת כותל.

ברל"א שערים

רל"א בגימטרייה = 231

שער = כל צמד (זוג) אותיות קרוי שער בפי מחבר ספר יצירה. לכל שער מצטרפות אותיות נוספות על מנת ליצור שורשים בני שלוש אותיות כל שורש.

משמעות המילים רל"א שערים = 231 צמדי אותיות.

רל"א שערים שהם 231 צמדים

כאשר מעמידים את 22 האותיות בזוגות, לפי כל צירופיהן האפשריים, בתנאי ששום זוג לא ישווה לחברו, מתקבלים 231 (רל"א) זוגות, ובשפת המתמטיקה 11 כפול 21 הם 231, לפי מספר הזוגות האפשריים (11) כפול 21 אותיות ולא 22 מכיוון שלא מזווגים שום אות עם עצמה, אלא רק עם 21 האותיות הנותרות.

במקביל ומכיוון שאותיותיו של כל אחד ואחד מן הזוגות, עשויות להתחלף במקומן, הרי שצפויים להתהוות שוב 231 זוגות, אלא שהפעם בסדר הפוך וסך הכול 462 צירופים אפשריים.

ואין להתפלא על כי אמר רל"א (231) בלבד ולא אמר גם תס"ב (462), שהרי ספר יצירה מקצה אל קצה שופע מובאות שתחילתן בסופן וסופן בתחילתן, כמו גם עצמים המתקיימים בעולמות מקבילים.

ומכיוון שכך יש להניח את קיומם של רל"א שערים בעולם של מעלה המשתקפים ברל"א שערים שבעולם של מטה, וכמו בכל תמונת ראי יש לצפות להיפוכם.

טבלה: 462 צירופים הנחלקים ל – 231 צירופים כפול 2 אפשרויות

מכאן ואילך חוסה המשנה תחת כנפי שלוש פרשנויות שונות:

פרשנות א'

המילים הזקוקות לפרשנות הן: וחוזר הגלגל פנים ואחור וסימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע.

משמעות המילים וחוזר הגלגל פנים ואחור = וחוזר הגלגל לפנים ולאחור. ראה יחזקאל פרק ב' פסוק י': "יִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי".

משמעות המילים וסימן לדבר = וההוכחה לדברים = אות שמבסס את אשר נאמר. ראה תוספתא - סדר זרעים – מסכת ברכות – פרק ג' ג': "רבי יהודה אומר אם שגורה תפילתו בפיו סימן יפה הוא לו, ואם לאו סימן רע הוא לו".

משמעות המילים אין בטובה למעלה מענג = שיא הטוב נולד כאשר אותיות הגלגל נושקות לשחקים והאותיות 'עין', 'נון' ו- 'גימל' מתחברות ויוצרות את המילה 'ענג'.

משמעות המילים ואין ברעה למטה מנגע = שיא הרע מגיח כאשר אותיות הגלגל משיקות לשאול תחתיות והאותיות 'נון', 'גימל' ו- 'עין' מתחברות ויוצרות את המילה 'נגע'.

תמצית פרשנות א': עשרים ושתיים אותיות קבועות בגלגל קוסמי, סובבות עימו ויוצרות אין סוף זיווגים בעלי איכויות חיוביות או שליליות, הכול על פי מחזוריות סיבובי הגלגל לפנים ולמעלה ליצירת הטוב ששיאו במילה 'ענג' - או לאחור ולמטה ליצירת הרע ששיאו במילה 'נגע'. יש בדברים אזכור לשיטת חילופי אותיות, שיוצרת שינויי משמעויות, שתוצאתם היא הולדתם של צופנים ומילות קוד.

ברוח זו ראה קהלת ז' י"ד: "בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים עַל דִּבְרַת שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה".

פרשנות ב'

המילים הזקוקות לפרשנות הן: וחוזר הגלגל פנים ואחור וסימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע.

משמעות המילים וחוזר הגלגל פנים ואחור = וחוזר הגלגל לפנים ולאחור. ראה יחזקאל פרק ב' פסוק י': "יִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי".

משמעות המילים וסימן לדבר = וההוכחה לדברים = אות שמבסס את אשר נאמר. ראה תוספתא - סדר זרעים – מסכת ברכות – פרק ג' ג': "רבי יהודה אומר אם שגורה תפילתו בפיו סימן יפה הוא לו, ואם לאו סימן רע הוא לו".

משמעות המילים אין בטובה למעלה מענג:

כאשר אותיות הגלגל נושקות לשחקים, והאותיות (לדוגמה) 'עין', 'נון' ו- 'גימל' מתחברות ויוצרות את המילה 'ענג' - אין בזה טוב כלשהו. היה זה כאילו אמר, שום דבר טוב ומענג אין שם למעלה.

שאילו לא כן, היה עליו לומר 'יש בטובה למעלה מענג' ולא כפי שאמר.

משמעות המילים ואין ברעה למטה מנגע:

כאשר אותיות הגלגל משיקות לקרקעית, והאותיות (לדוגמה) 'נון', 'גימל' ו- 'עין' מתחברות ויוצרות את המילה 'נגע' - אין בזה רע כלשהו. היה זה כאילו אמר, שום דבר רע מנגע אין שם למטה.

שאילו לא כן, היה עליו לומר 'יש ברעה למטה מנגע' ולא כפי שאמר.

תמצית פרשנות ב': עשרים ושתיים אותיות קבועות בגלגל קוסמי, סובבות עימו ויוצרות אין סוף זיווגים בעלי איכויות חיוביות או שליליות, הכול על פי מחזוריות סיבובי הגלגל לפנים, לאחור, למעלה ולמטה, כדוגמת המילים הקוטביות 'ענג' ו – 'נגע', אך אין להסיק כי הטוב (ענג) נוצר כאשר האותיות ע' נ' ג' למעלה דווקא, כשם שאין להסיק כי הרע (נגע) מגיח כאשר האותיות נ' ג' ע' למטה דווקא. 

יש בדברים משום אזכור לשיטת חילופי אותיות, שיוצרת שינויי משמעויות, שתוצאתם היא הולדתם של צופנים ומילות קוד, אך גם רמז לצורך בתיאום מראש בין המצפין לבין מקבל הצופן.

ברוח זו ראה יחזקאל פרק י"ז פסוק כ"ד: "וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי יְהוָה הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ  יָבֵשׁ אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי".

ראה גם תוספתא - סדר נשים – מסכת סוטה – פרק ד' א': "ענן שהיה מקדים לפניהם....משפיל להם את הגבוה – ומגביה להם את השפל".

פרשנות ג'

המילים הזקוקות לפרשנות הן: וחוזר הגלגל פנים ואחור וסימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע.

משמעות המילים וחוזר הגלגל פנים ואחור = וחוזר הגלגל לפנים ולאחור. ראה יחזקאל פרק ב' פסוק י': "יִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי".

משמעות המילים וסימן לדבר = וההוכחה לדברים = אות שמבסס את אשר נאמר. ראה תוספתא - סדר זרעים – מסכת ברכות – פרק ג' ג': "רבי יהודה אומר אם שגורה תפילתו בפיו סימן יפה הוא לו, ואם לאו סימן רע הוא לו".

משמעות המילים אין בטובה למעלה מענג:

כאשר 'גלגל האותיות' נע לפנים, מסתדרות אותיות ג' נ' ע' על-פי סדר ע' נ' ג' ויוצרות את המילה 'ענג', שאין בתוך הטוב למעלה ממעלתה כמי שמייצגת את מידת החסד ואת ספירת החסד.

משמעות המילים אין ברעה למטה מנגע:

כאשר 'גלגל האותיות' נע לאחור, מסתדרות אותיות ג' נ' ע' על-פי סדר נ' ג' ע' ויוצרות את המילה 'נגע', שאין בתוך הרע נמוכה ממנה כמי שמייצגת את מידת הדין ואת ספירת גבורה. 

ועולה ופועם בזוהר קולו תקתוקו של גלגל מתגלגל (גלגלא מתגלגלא) בהמיה חובקת עולמות. ובגלגל קבועים שני כלי גריפה (שאיבה) שאחד מהם לבן והאחר אדום.

הכלי הלבן עולה כאשר הגלגל סובב לימין, בעוד סיבובו אל השמאל מוריד מטה את הכלי האדום. ולא ! אין כאן טעות ! כך כתוב. ומתברר כי הטוב לעומת הרע אינו מותנה בהיותו למעלה, אלא בסיבוב הגלגל לימין. ממש כשם שהרע לעומת הטוב, אינו מותנה בהיותו למטה, אלא בסיבוב הגלגל לשמאל.

סיבובו של הגלגל אל הימין מרעיף שפע על אנשי האור אשר אשריהם שזכו בו. סיבובו של הגלגל אל השמאל מושך דין על הרשעים.

ואומר הזוהר: אשרי מי שזכו באותו אור עליון ובברכות מצחצחות (מים בארץ צחיחה) על פי מה שנאמר בישעיהו (נ"ח) "והשביע בצחצחות נפשך" שהוא חלק מפסוק הצופה את בוא הגאולה: "וְנָחֲךָ יְהוָה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו". זוהר – בראשית – ויחי – רל"ג ע"ב. הפרק בישעיהו מסתיים במילים: "וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר".

בעניין זה עצמו, הזוהר פונה אל הפסוק: "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בתחבולתו [בְּתַחְבּוּלֹתָיו] לְפָעֳלָם כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם עַל פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה" (איוב ל"ז) ורואה (כך הזוהר) את נפקדותה של האות י' מהמילה בתחבולתו (היה צריך להיות בְּתַחְבּוּלֹתָיו) כאילו הפכה להיות בית דין של מטה המסובב את גלגל היקום לפנים ולאחור על-פי פועלם של בני האדם. היטיבו דרכיהם ? סובב לימין. הרעו דרכיהם ? מתהפך וסובב לשמאל. זוהר – בראשית – וירא - ק"י ע"א.

תמצית פרשנות ג': עשרים ושתיים אותיות קבועות בגלגל יקומי, סובבות עימו ויוצרות אין סוף זיווגים בעלי איכויות חיוביות או שליליות, הכול על פי מחזוריות סיבובי הגלגל לפנים ולאחור. כאשר 'גלגל האותיות' נע לפנים, מסתדרות אותיות ג' נ' ע' על-פי סדר ע' נ' ג' ויוצרות את המילה 'ענג', שאין למעלה ממעלתה בתוך הטוב כמי שמייצגת את מידת החסד. כאשר 'גלגל האותיות' נע לאחור, מסתדרות אותיות ג' נ' ע' על-פי סדר נ' ג' ע' ויוצרות את המילה 'נגע', שאין נמוכה ממנה בתוך הרע כמי שמייצגת את מידת הדין.  

פרק ב' משנה ד' הרכבת הדברים (סינתזה) עפ"י פרשנות א'

עשרים ושתים אותיות יסוד קבען בגלגל כמין חומה ברל"א שערים וחוזר הגלגל פנים ואחור וסימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע = עשרים ושתיים מהויות בעלות יכולת של בריאה וניבוי עתיד, קבועות בגלגל יקומי ב – 231 צמדי אותיות, הסובבים עימו ויוצרים אין סוף זיווגים בעלי איכויות חיוביות או שליליות, הכול על פי מחזוריות סיבובי הגלגל לפנים ומעלה ליצירת הטוב, ששיאו הוא במילה 'ענג' המבוססת על הצירוף ע' נ' ג'  - או לאחור ומטה, ליצירת הרע ששיאו הוא במילה 'נגע' המבוססת על הצירוף נ' ג' ע'. יש בדברים משום אזכור לשיטת חילופי אותיות, שיוצרת שינויי משמעויות, שתוצאתם היא הולדתם של צופנים ומילות קוד.

פרק ב' משנה ד' הרכבת הדברים (סינתזה) עפ"י פרשנות ב'

עשרים ושתים אותיות יסוד קבען בגלגל כמין חומה ברל"א שערים וחוזר הגלגל פנים ואחור וסימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע = עשרים ושתיים מהויות בעלות יכולת של בריאה וניבוי עתיד, קבועות בגלגל יקומי ב – 231 צמדי אותיות, הסובבים עימו ויוצרים אין סוף זיווגים בעלי איכויות חיוביות או שליליות, הכול על פי מחזוריות סיבובי הגלגל לפנים, לאחור, למעלה ולמטה, כדוגמת המילים הקוטביות 'ענג' ו – 'נגע', אך אין להסיק כי הטוב (ענג) נוצר כאשר האותיות ע' נ' ג' למעלה דווקא, כשם שאין להסיק כי הרע (נגע) מגיח כאשר האותיות נ' ג' ע' למטה דווקא. יש בדברים משום אזכור לשיטת חילופי אותיות, שיוצרת שינויי משמעויות, שתוצאתם היא הולדתם של צופנים ומילות קוד, אך גם רמז לצורך בתיאום מראש בין המצפין לבין מקבל הצופן.

פרק ב' משנה ד' הרכבת הדברים (סינתזה) עפ"י פרשנות ג'

עשרים ושתים אותיות יסוד קבען בגלגל כמין חומה ברל"א שערים וחוזר הגלגל פנים ואחור וסימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע = עשרים ושתיים מהויות בעלות יכולת של בריאה וניבוי עתיד, קבועות בגלגל קוסמי ב – 231 צמדי אותיות, הסובבים עימו ויוצרים אין סוף זיווגים בעלי איכויות חיוביות או שליליות, הכול על פי מחזוריות סיבובי הגלגל לפנים ולאחור. כאשר 'גלגל האותיות' נע לפנים, מסתדרות אותיות ג' נ' ע' על-פי סדר ע' נ' ג' ויוצרות את המילה 'ענג', שאין למעלה ממעלתה בתוך הטוב כמי שמייצגת את מידת וספירת החסד. כאשר 'גלגל האותיות' נע לאחור, מסתדרות אותיות ג' נ' ע' על-פי סדר נ' ג' ע' ויוצרות את המילה 'נגע', שאין נמוכה ממנה בתוך הרע כמי שמייצגת את מידת וספירת הדין (גבורה).