ספר יצירה פרק ג' משנה ח' 29

פרק ג' משנה ח' (בבא ב')  – ניתוח הדברים (אנליזה)

מה משמעות הביטוי המליך אות מ' במים וקשר לו כתר ?

ראה משנה קודמת ז' בנוגע ל - 'קשירת כתרים לאותיות'.

המליך אות מ' במים

ראה ספר הבהיר פ"ה: "ומאי מ"ם ? אל תקרי מ"ם אלא מים ! מה המים הללו לחים, אף הבטן לח לעולם !".

בהמשך מסביר בעל ספר הבהיר כי ה – 'ם' הסתומה היא זכרית, בעוד ה – 'מ' הפתוחה היא זכרית ונקבית גם יחד.

עוד קודם לכן (פ"ד) בא ההסבר הבא הקושר בין האות 'ם' לבין צורת הבטן האנושית: "מ"ם סתומה מאי, עשויה היא כמין בטן מלמעלה".

מה משמעות הביטוי וצרפן זה בזה ?

בעניין זה ראה משנה קודמת ז'.

וצר בהם ארץ בעולם

במשנה ו' שבפרק זה נאמר "על פניו ברור כי מים אינם בוראים ארץ שהרי כתוב: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם". ורק לאחר מכן כתוב "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם". בראשית א'. משמע, הארץ בהיבראה כבר הכילה את המים ועל כן לא ייתכן כי מים בראו ארץ".

כמו כן נאמר שם "כי כשם שיסוד האדמה (עפר/ארץ) נפקד מספר יצירה בכוונת מכוון, הרי שגם בהופעתו הוא צץ במקום שאינו מקומו, והכול ברוח איש-יהודי אשר אדמת ארצו נשמטה תחת רגליו".

הפרדוקס שבבריאת ארץ ממים, כבר לוּבּן דבר דבור על אופניו במשנה ו' שבפרק זה וראה שם.

מה משמעות הביטוי וצר בהם קור בשנה ?

לאחר שחיבר יחד את האות מ' עם מים וכתר, הוא עיצב בהם את הקור בשנה.

שנה = זמן.

וצר בהם בטן בנפש

לאחר שחיבר יחד את האות מ' עם מים וכתר, הוא עיצב בהם את הבטן בנפש.

בעניין מהות הנפש עסקנו בהרחבה במשנה הקודמת ז' בה נאמר, בין היתר, כי "נפש היא טריטוריה שהיא חלק פרטי ותַחוּם בגבולות הידוע כגוף פיזי בתוך המרחב, וחלק פרטי ותחום בגבולות כמהות מטאפיזית בתוך הזמן כגון המונחים יום ולילה". 

ראה הרחבה במשנה הקודמת ז'.

עולם + שנה + נפש = מרחב + זמן + טריטוריה

זכר במא"ש ונקבה במש"א

יש לשים לב לפעולות הבאות:

·      המלכת אות מ' במים.

·      הכתרתה בכתר.

·      זיקוק השלושה (מ' + כתר + מים).

·      התכת השלושה (צרפן).

·      הסרת סיגי השלושה (צרפן).

·      עיצוב הארץ במרחב באמצעות השלושה (צר).

·      עיצוב הקור בזמן באמצעות השלושה (צר).

·      עיצוב הבטן בנפש באמצעות השלושה (צר).

כל אלה בוצעו בנפרד עבור הפן הזכרי ובנפרד עבור הפן הנקבי:

·      עבור הפן הזכרי הם בוצעו על פי נוסחה ששמה מא"ש.

·      עבור הפן הנקבי הם בוצעו על פי נוסחה ששמה מש"א.

האות 'מ' פותחת את שתי הנוסחאות שהצד הזהה בשתיהן הוא השימוש במונח מים, ואילו הצד השונה הוא בהכתרת הזכר באות מ' של 'מים עליונים', בעוד הנקבה מוכתרת באות מ' של 'מים תחתונים'.

ואם ישאל השואל מדוע לא להיפך ? ראה זוהר – שמות – דף ל"ח – ע"ב: "ובמקום שנמצאים זכר ונקבה אין שבח אלא לזכר".

אות מ' בעלת היבט זכרי היא זו העומדת בראש האותיות א"ש (מא"ש), ואילו אות מ' בעלת היבט נקבי היא זו העומדת בראש האותיות ש"א (מש"א).

בעניין זה ראה את דברי רבי שמעון בר יוחאי בזוהר – שמות – דף רכ"ח ע"א: (תרגום חופשי) "האותיות הללו הן גם זכר וגם נקבה והן כולן כאחת בסוד מים עליונים ומים תחתונים".  

ראה גם זוהר – בראשית – דף י"ז ע"ב: (תרגום חופשי) "אותיות ה' – י' – ם' הן מים עליונים, ואילו אותיות י' – מ' – ה' הן מים תחתונים". ובהמשך בדף י"ח: "מים עליונים הם זכרים ומים תחתונים הם נקבות". כך גם בספר רזיאל המלאך.

ראה העמקה בפרק זה משנה ז': "בחון בהם וחקור מהם [...] וחקור בהם"