ספר יצירה פרק ג' משנה ט' 30

פרק ג' משנה ט' (בבא ג')  – ניתוח הדברים (אנליזה)

מה משמעות הביטוי המליך אות ש' באש וקשר לו כתר ?

ראה פרק זה משנה ז' בנוגע ל - 'קשירת כתרים לאותיות'.

המליך אות ש' באש

על עניין הזיקה בין האות ש' לבין ה – אש ראה ספר הפליאה: 

·      אמר לו רבי למה נקרא שמים בעבור ש - מים לימינו ואש לשמאלו והוא באמצע ומקבל משניהם ועושה שלום וזהו גיבל הקב"ה אש ומים וערבן זה בזה ועשה מהן שמים והוא הנקרא אמת והוא הרחמים (ספירת דעת או תפארת) ומקבל מהחסד (ספירת חסד) ומהפחד (ספירת גבורה המכונה 'פחד יצחק').

·      אמר לו רבי לא כך שאלתי אלא כך שאלתי המים למעלה מן האש וכאן נכתב ה- ש' המורה על האש קודם המים משמע שאש למעלה מן המים.

·      אמר לו בני זהו מלאכי עליון יגידוהו.

·      אמר לו מי ישאלם ?

·      אמר לו אני אשאלם !

·      יצאתה בת קול ואמרה בעבור ש - אש למטה מן המים והוא קרוב וסמוך לאש על-כן הקדים ה- ש' מן המים וקראו שמים, אמר רבונא דעלמא זיל בתר רובא רוב קבלתם מן המים לכתוב מים תחלה ואח"כ ש'. (כלומר מימש).

·      אמר לו האש מקבל תחילה שהוא השי"ן ואח"כ באין (באים) המים ומכבים האש וזהו ש - מים גוברין (גוברים) על האש ולכן נכתב ה -ש' תחילה".

מה משמעות הביטוי וצרפן זה בזה ?

ראה משנה ז' בפרק זה.

וצר בהם (אש) שמים בעולם

לאחר שחיבר יחד את האות ש' עם אש וכתר, הוא עיצב בהם את השמים בעולם.

בגרסאות אחרות של ספר יצירה לא מופיע "(אש)" ונראה כי זו תוספת מאוחרת של אחד מן המעתיקים.

עולם = מרחב או נצח.

מה משמעות הביטוי וצר בהם חום בשנה ?

לאחר שחיבר יחד את האות ש' עם אש וכתר, הוא עיצב בהם את החום בעונות השנה.

שנה = זמן.

וצר בהם ראש בנפש

לאחר שחיבר יחד את האות ש' עם אש וכתר, הוא עיצב בהם את הראש בנפש.

בעניין מהות הנפש עסקנו בהרחבה בפרק זה במשנה ז' בה נאמר, בין היתר, כי "נפש היא טריטוריה שהיא חלק פרטי ותַחוּם בגבולות הידוע כגוף פיזי בתוך המרחב, וחלק פרטי ותחום בגבולות כמהות מטאפיזית בתוך הזמן כגון המונחים יום ולילה". 

ראה הרחבה בפרק זה במשנה ז'.

עולם + שנה + נפש = מרחב + זמן + טריטוריה
זכר בשא"מ ונקבה בשמ"א

יש לשים לב לפעולות הבאות:

·      המלכת אות ש' באש.

·      הכתרתה בכתר.

·      זיקוק השלושה (ש' + כתר + אש).

·      התכת השלושה (צרפן).

·      הסרת סיגי השלושה (צרפן) .

·      עיצוב השמיים במרחב באמצעות השלושה (צר).

·      עיצוב החום בזמן באמצעות השלושה (צר).

·      עיצוב הראש בנפש באמצעות השלושה (צר).

כל אלה בוצעו בנפרד עבור הפן הזכרי ובנפרד עבור הפן הנקבי:

·      עבור הפן הזכרי הם בוצעו על פי נוסחה ששמה שא"מ,

·      עבור הפן הנקבי הם בוצעו על פי נוסחה ששמה שמ"א.

האות 'ש' פותחת את שתי הנוסחאות שהצד הזהה בשתיהן הוא השימוש במונח אש, ואילו הצד השונה הוא בהכתרת הזכר באות ש' של 'אש עליונה', בעוד הנקבה מוכתרת באות ש' של 'אש תחתונה'.

ואם ישאל השואל מדוע לא להיפך ? ראה זוהר – שמות – דף ל"ח – ע"ב: "ובמקום שנמצאים זכר ונקבה אין שבח אלא לזכר".

בעניין זה ראה זוהר – שמות - קפ"ו - ע"א: (תרגום חופשי) "אין מי שמצליח לשאת את עוצמתה של האש העליונה, להוציא האש התחתונה שהיא אש שסובלת אש".

ראה גם תלמוד בבלי – יומא – כ"א – ב: "יש אש דוחה אש ויש אש אוכלת אש".

ראה העמקה בפרק זה משנה ז': "בחון בהם וחקור מהם [...] וחקור בהם"