ספר יצירה פרק ד' משנה ט' 39

פרק ד' משנה ט' (בבא ב')  – ניתוח הדברים (אנליזה)

מה משמעות הביטוי המליך אות ג' בעושר וקשר לו כתר ?

ראה פרק ג' משנה ז' בנוגע ל - 'קשירת כתרים לאותיות'.

קשירת כתרים לאותיות בנוסח ספר יצירה, אינה זרה גם לרוח הזוהר וראה זוהר – שמות – דף רי"ב – ע"ב, שם מסופר על עשרים ושתיים אותיות שלראשיהן כתרים והן "מתעטרות" בהם ורשומות ברקיע שמתנייד על גבי ארבע החיוֹת שהופיעו בחזונו של הנביא יחזקאל.

וצרפן זה בזה

אפשרות א': חיבר ביניהם באמצעות זיקוק, התכה והסרת סיגים והפך אותם למקשה אחת: ראה ירמיהו פרק ו' פסוק כ"ט: "נָחַר מַפֻּחַ [מאשתם [מֵאֵשׁ תַּם עֹפָרֶת לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ. כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם כִּי מָאַס יְהוָה בָּהֶם.

אפשרות ב': חיבר אותן זו לזו: ראה תלמוד בבלי ברכות נ"ה א': "אמר רב יהודה אמר רב יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ".

וצר בהם מאדים בעולם יום שני בשנה ואזן ימין בנפש זכר ונקבה 

המליך את האות ג' בעושר (שם עצם מופשט), עיטר אותה בכתר, הפך הכל למקשה אחת, ועיצב בה את כוכב מאדים (מרס) במרחב או בנצח, כמו גם את יום שני בזמן ואת אוזן ימין בנפש זכר ונקבה.

עולם = מרחב או נצח.

שנה = זמן.

נפש = טריטוריה שהיא חלק פרטי ותַחוּם בגבולות הידוע כגוף פיזי בתוך המרחב, כמו גם חלק פרטי ותחום בגבולות כמהוּת מטאפיזית בתוך הזמן כגון המונחים יום ולילה.

המשנה הנוכחת מציגה זיקה בין כוכב מאדים (מרס) ובין יום שני בשנה, כמו גם בין כוכב מאדים ובין אוזן ימין בנפש זכר ונקבה.

עניין זה מעורר שתי בעיות:

·      האסטרולוגיה הקלאסית טוענת לקשר בין כוכב מאדים ובין יום שלישי בשבוע, ולא בינו ובין יום שני בשנה. כך אצל האסטרולוגים היהודים, כך אצל הצרפתים וכך גם אצל אחדים מעמי אירופה:

צרפתית = MARDI  = יומו של מרס.

איטלקית = MARTEDI = יומו של מרס.

לטינית = MARTIS = יומו של מרס.

רומנית = MARTI = יומו של מרס.

·      אין כל קשר אסטרולוגי בין כוכב מאדים ובין אוזן ימין בנפש זכר ונקבה. במקביל, קיים קשר אסטרולוגי בין כוכב מאדים ובין האוזן השמאלית, הכליות, הוורידים ואיברי המין.

ראה העמקה נוספת

בפרק זה משנה ח' החל מן הכותרת:

'מכיוון שכך יש לבחון בהם ולחקור מהם'