ספר יצירה פרק ד' משנה ט"ז 46

פרק ד' משנה ט"ז – ניתוח הדברים (אנליזה)

שתי אבנים בונות שני בתים [...] [...] [...] [...] [...] שבע אבנים בונות חמשת אלפים וארבעים בתים

המשנה הנוכחת מציגה שיטה מתמטית ששמה 'עֲצֶרֶת' מלשון 'עצירה' (לא מלשון התכנסות), העוסקת במכפלת מספרים טבעיים, החל מ – 1 ועד למספר נתון בו עוצרים, ההופך להיות מספר עצרת.

דוגמה א': אם נבחר לומר כי המספר 4 הינו מספר עצרת, יש להבין מזה כי הכפלנו את המספר 1 ארבע פעמים בסדר עולה בדרך הבאה: 1 כפול 2 כפול 3 כפול 4 = 24 (ראה "ארבע אבנים בונות ארבעה ועשרים בתים").

דוגמה ב': אם נבחר לומר כי המספר 5 הינו מספר עצרת, יש להבין מזה כי הכפלנו את המספר 1 חמש פעמים בסדר עולה בדרך הבאה: 1 כפול 2 כפול 3 כפול 4 כפול 5 = 120 (ראה "חמש אבנים בונות מאה ועשרים בתים").

דוגמה ג': אם נבחר לומר כי המספר 7 הינו מספר עצרת, יש להבין מזה כי הכפלנו את המספר 1 שבע פעמים בסדר עולה בדרך הבאה: 1 כפול 2 כפול 3 כפול 4 כפול 5 כפול 5 כפול 6 כפול 7 = 5040 (ראה "שבע אבנים בונות חמשת אלפים וארבעים בתים").

לא לחינם בחר מחבר ספר יצירה לעצור במספר עצרת 7 המניב את התוצאה 5040, שהרי היא בעלת משמעות גדולה בהרבה מכפי שנדמה ממבט ראשון.

יש להבין כי אין כוונתו ללמדנו מתמטיקה, אלא להנחילנו משאלת לב שהיא בבחינת ציווי לאמור: "מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע".

אותה משאלת לב שהיא בבחינת ציווי, סובבת במשנה זו סביב המספר 5040, ממש כשם שסבבה במשנה הקודמת (ט"ו) סביב 'היכל הקודש', שהרי מתברר כי המספר 5040 אינו בבחינת מכפלת ספרות בעלמא, אלא מהווה נכס צאן ברזל בהגותו הפילוסופית ובמשנתו המדינית של אפלטון שהיה גדול הפילוסופים היוונים (המאה ה – 5 לפנה"ס) מאז ומעולם.

ובצדק נשאלת שאלה התוהה מה לחכם יהודי אצל פילוסוף יווני, אלא אם כן יש בידי האחרון דבר מה שהראשון חפץ בו.

ויש לדעת כי כשם ששביעיות ככלל והמספר 7 כפרט, היו חביבים על בעל ספר יצירה, כך המספר 5040 היה חביבו של אפלטון שהעמידו במרכז יצירתו המפורסמת ביותר ושמה "המדינה" ! וביוונית Πολιτεα ! 

בספרו 'המדינה' הציב אפלטון את המספר 5040 כאידיאלי ואולטימטיבי עבור מספר התושבים אשר ראוי לאכלס בהם עיר (פוליס ביוונית) מסוימת כלשהי. 

אותה עיר אידיאלית תתפצל ל – 12 בתי אב (כמניין 12 שבטי ישראל) בני 420 נפש בכל אחד ואחד מהם, ותהיה מבוססת על צדק, שוויון, מתינות והכחדת תאוות בצע.

במאמר מוסגר נציין כי עניין זה של 12 בתי אב כמניין 12 שבטי-ישראל, הוא רב משמעות בספר יצירה, אשר באורח פלא נפקד בו מקומם, ואנו נדרשים לו כאן ועוד נידרש לו בפרק ה' – משנה ז' – בבא א'.

אפלטון קבע כי עיר שמספר תושביה פחות מ – 5040 תתקשה לספק את צרכיה או להגן על עצמה, ואילו עיר שמספר תושביה גדול מ – 5040 תיאלץ להתמודד עם חלוקת הון שאינה שוויונית.

המספר 5040 הוצג על ידו כמיטבי לקביעת מספר תושביה של עיר, גם הודות להיותו מספר מורכב פריק במיוחד, באשר הוא עונה על התנאי לפיו מספר המחלקים שלו (60) עולה על מספר המחלקים של כל מספר אחר הקטן ממנו:

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 12 14 15 16 18 20 21 24 28 30 35 36 40 42 45 48 56 60 63 70 72 80 84 90 105 112 120 126 140 144 168 180 210 240 252 280 315 336 360 420 504 560 630 720 840 1008 1260 1680 2520 5040

נוסף על שני הספרים 'יצירה' ו – 'המדינה' ששרדו מן העת הקדומה, אין בנמצא ספר אחר, ידוע, כלשהו, שהציב את המספר 5040 במרכז הגותו, מבלי לחשוף את הקורא לשמו של אפלטון או לספרו 'המדינה', מה שמבסס את ההנחה לפיה רצה מחבר 'יצירה' לטמון מספר זה בחביונו של מסר מוצפן אשר פיענוחו ייצג את מדינתו שחרבה, שהוא כה ערג לה עד שציווה "מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע" !

אף ייתכן כי נוסף על הצפנה זו, הוא (מחבר ספר יצירה) אימץ גם את העקרונות עליהם הושתתה עירו האוטופית של אפלטון, הגם שלכאורה עשה שימוש במספר 5040 רק על מנת לרמוז על שם הספר ('המדינה') שהיה ידוע ומפורסם בכל רחבי מדינות הים התיכון.

להלן עיקרי העקרונות עליהם הושתתה עיר ה – 5040, וישפוט הקורא בנוגע לרמת הזדהותו הצפויה של בעל ספר יצירה עם עקרונות אלה:

·      קניין אמת אחד יש לאדם והוא אלוהיו. הבאה בתור זו נשמתו שאותה יש לכבד באשר היא מסייעת לו להתקרב אל הטוב ולהתרחק מן הרע.

·      יהירים (אלה המשוכנעים כי יש ברשותם את כל הידע הקיים עלי אדמות) ומתנשאים שאינם נוטלים אחריות למעשיהם, פוגעים בנשמתם.

·      כך גם העוברים על החוק, כמו גם מי שמעדיפים את היפה על פני הטוב.

·      יש להפנים כי כל העושה רע ילך וידמה לאנשים שכבר רעים הם.

·      יש לכבד את מי שאינו עושה עוולה, אך שבעתיים כבוד יש להעניק למי שמונע מאחרים לעשותה ונמנע מלהודיע לרשויות.

·      אֵם כל חטאת היא אהבת האדם את עצמו יותר מאשר את הצדק והטוב.

·      יש לשאוף למצב בו אין לאדם רכוש פרטי ומכל מקום, יש לחנך לסלידה מפני תאוות בצע.

·      רכושו של האדם העשיר ביותר בעיר לא יעלה על יותר מאשר פי 4 מרכושו של האדם העני ביותר בעיר.

·      רכושו של האדם העני ביותר בעיר לא יפחת מנחלה אחת למצער שתהיה ברשותו. כלומר, לא יהיו חסרי בית.

·      יש להפנים כי קהילה איכותית אינה יכולה להתבסס על אוסף אקראי של יחידים שכל אחד מהם מתעקש לזכות באושר פרטי או מסוים, ללא מתן כבוד לרווחתם של חבריו ולאינטרסים שלהם.

·      יש להפנים כי פשע חמור הוא לפגוע באומלל המבקש חסות.

ומכיוון שהיה במיצר בין 'אוי לי מיצרי' ובין 'או לי מיוצרי' אמר: ומכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע:

·      שהרי אם יטיף להקמת מדינה וממילא לבניין היכל-הקודש, הוא מסתבך עם הכובש הגוי האוחז ברסן השלטון.

·      ואם יטיף לאימוץ עקרונות משנתו של אפלטון, הוא מסתבך עם אחיו היהודים שכל ציטטה יוונית נתפסת בעיניהם כהתייוונות.