ספר יצירה פרק ד' משנה י"א 41

פרק ד' משנה י"א (בבא ד') – ניתוח הדברים (אנליזה)

מה משמעות הביטוי המליך אות כ' בחיים וקשר לו כתר ?

ראה פרק ג' משנה ז' בנוגע ל - 'קשירת כתרים לאותיות'.

קשירת כתרים לאותיות בנוסח ספר יצירה, אינה זרה גם לרוח הזוהר וראה זוהר – שמות – דף רי"ב – ע"ב, שם מסופר על עשרים ושתיים אותיות שלראשיהן כתרים והן "מתעטרות" בהם ורשומות ברקיע שמתנייד על גבי ארבע החיוֹת שהופיעו בחזונו של הנביא יחזקאל.

וצרפן זה בזה

אפשרות א': חיבר ביניהם באמצעות זיקוק, התכה והסרת סיגים והפך אותם למקשה אחת: ראה ירמיהו פרק ו' פסוק כ"ט: "נָחַר מַפֻּחַ [מאשתם [מֵאֵשׁ תַּם עֹפָרֶת לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ. כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם כִּי מָאַס יְהוָה בָּהֶם.

אפשרות ב': חיבר אותן זו לזו: ראה תלמוד בבלי ברכות נ"ה א': "אמר רב יהודה אמר רב יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ".

וצר בהם נוגה בעולם יום רביעי בשנה ועין שמאל בנפש זכר ונקבה 

המליך את האות כ' בחיים (שם עצם מופשט), עיטר אותה בכתר, הפך הכל למקשה אחת, ועיצב בה את כוכב נוגה (ונוס) במרחב או בנצח, כמו גם את יום רביעי בזמן ואת עין שמאל בנפש זכר ונקבה.

עולם = מרחב או נצח.

שנה = זמן.

נפש = טריטוריה שהיא חלק פרטי ותַחוּם בגבולות הידוע כגוף פיזי בתוך המרחב, כמו גם חלק פרטי ותחום בגבולות כמהוּת מטאפיזית בתוך הזמן כגון המונחים יום ולילה.

המשנה הנוכחת מציגה זיקה בין כוכב נוגה (ונוס) ובין יום רביעי בשנה, כמו גם בין נוגה ובין עין שמאל בנפש זכר ונקבה.

עניין זה מעורר שתי בעיות:

·      האסטרולוגיה הקלאסית טוענת לקשר בין כוכב נוגה ובין יום שישי בשבוע, ולא בינו ובין יום רביעי בשנה. כך אצל האסטרולוגים היהודים, כך אצל הצרפתים וכך גם אצל אחדים מעמי אירופה:

צרפתית =  VENDREDI= יומה של ונוס.

איטלקית = VENERDI = יומה של ונוס.

לטינית = VENERIS = יומה של ונוס.

רומנית = VINERY = יומה של ונוס.

·      אין כל קשר אסטרולוגי בין נוגה ובין עין שמאל בנפש זכר ונקבה. במקביל, קיים קשר אסטרולוגי בין נוגה ובין חוש הריח, הכבד, ורקמות הבשר.

ראה העמקה נוספת

בפרק זה משנה ח' החל מן הכותרת:

'מכיוון שכך יש לבחון בהם ולחקור מהם'