ספר יצירה פרק ד' משנה י"ג 43

פרק ד' משנה י"ג (בבא ו')  – ניתוח הדברים (אנליזה)

מה משמעות הביטוי המליך אות ר' בשלום וקשר לו כתר ?

ראה פרק ג' משנה ז' בנוגע ל - 'קשירת כתרים לאותיות'.

קשירת כתרים לאותיות בנוסח ספר יצירה, אינה זרה גם לרוח הזוהר וראה זוהר – שמות – דף רי"ב – ע"ב, שם מסופר על עשרים ושתיים אותיות שלראשיהן כתרים והן "מתעטרות" בהם ורשומות ברקיע שמתנייד על גבי ארבע החיוֹת שהופיעו בחזונו של הנביא יחזקאל.

וצרפן זה בזה

אפשרות א': חיבר ביניהם באמצעות זיקוק, התכה והסרת סיגים והפך אותם למקשה אחת: ראה ירמיהו פרק ו' פסוק כ"ט: "נָחַר מַפֻּחַ [מאשתם [מֵאֵשׁ תַּם עֹפָרֶת לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ. כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם כִּי מָאַס יְהוָה בָּהֶם.

אפשרות ב': חיבר אותן זו לזו: ראה תלמוד בבלי ברכות נ"ה א': "אמר רב יהודה אמר רב יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ".

וצר בהם שבתאי בעולם יום שישי בשנה ונחיר שמאל בנפש זכר ונקבה

המליך את האות ר' בשלום (שם עצם מופשט), עיטר אותה בכתר, הפך הכל למקשה אחת, ועיצב בה את כוכב שבתאי (סטורן) במרחב או בנצח, כמו גם את יום שישי בזמן ואת נחיר שמאל בנפש זכר ונקבה.

עולם = מרחב או נצח.

שנה = זמן.

נפש = טריטוריה שהיא חלק פרטי ותַחוּם בגבולות הידוע כגוף פיזי בתוך המרחב, כמו גם חלק פרטי ותחום בגבולות כמהוּת מטאפיזית בתוך הזמן כגון המונחים יום ולילה.

המשנה הנוכחת מציגה זיקה בין כוכב שבתאי (סטורן) ובין יום שישי בשנה, כמו גם בין כוכב שבתאי ובין נחיר שמאל בנפש זכר ונקבה.

עניין זה מעורר שתי בעיות:

·      האסטרולוגיה הקלאסית טוענת לקשר בין כוכב שבתאי ובין יום שבת, ולא בינו ובין יום שישי. כך אצל היהודים וכך גם אצל האנגלוסקסים.

עברית = שבת.

אנגלית = SATURDAY יומו של סטורן.

הערה: הרומאים כינו את היום השביעי על שמו של סטורן הוא שבתאי, ואילו היהודים כינו את הכוכב על שמו של היום השביעי שבת. שמו התנכ"י של שבתאי הוא 'כִּיּוּן'. ראה ספר עמוס פרק ה' פסוק כ"ו:" וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם".

·      אין כל קשר אסטרולוגי בין כוכב שבתאי ובין נחיר שמאל בנפש זכר ונקבה. במקביל, קיים קשר אסטרולוגי בין כוכב שבתאי ובין האוזן הימנית, הטחול, השלפוחית, הליחה והעצמות.

ראה העמקה נוספת

בפרק זה משנה ח' החל מן הכותרת:

'מכיוון שכך יש לבחון בהם ולחקור מהם'