ספר יצירה פרק ה' משנה ד' 50
- Gidi Gilboa
- 27 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
פרק ה' משנה ד' – ניתוח הדברים (אנליזה)
המשנה הנוכחת מציגה את שניים עשר המזלות האסטרולוגיים על-פי סדר הופעתם בגלגל המזלות, וכאן המקום להביא קמצוץ שבקמצוץ מתוך מקורות יהודיים ויחסם לתחום עתיק ושנוי במחלוקת זה:
התנ"ך חד וברור בגישתו לעניין וראה ספר דברים פרק ד' פסוק י"ט: "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם".
ראה גם ירמיהו י' ב': "כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה".
ה- 'שולחן ערוך' שולל את העניין מכל וכל (סימן קע"ט סעיף א') ומודיע כי "אין שואלין בחוזים בכוכבים ולא בגורלות".
קיצור שולחן ערוך קס"ו סעיף ג' אוסר ומתיר (תרגום חופשי): ומי ייחשב למעונן (סוג של אצטגנין) ? זה שפרסם מועדים וזמנים ואמר כי יום פלוני הוא טוב, ואילו יום אלמוני הוא רע. אבל מנהג נישואין בתקופה בה הירח מתמלא והולך, אינו בכלל מעונן ומנחש משום שנוהגים כך לטובת סימן טוב, כדרך שמושחים מלכים על שפת מעיין על מנת שתימשך מלכותם. כמו כן נהוג להתחיל ללמוד בראש חודש ומקובל לא להתחיל בימים שני ורביעי.
'הזוהר' לעומתו (במדבר דף רט"ו ע"ב) קובע כי מזמן מתן תורה יצאו בני ישראל משליטתם של הכוכבים והמזלות, אך מדגיש כי מי שלא משתדל בתורה, חוזר להיות תחת השפעתם של גרמי השמים. כלומר, קיימת כאן הסכמה, בעקיפין אמנם, כי יש אמת באצטגנינות.
'התלמוד' רואה את הדברים עין בעין עם הזוהר ומביא ציטוט מדברי הקב"ה לאברהם, בלשון "צא מאצטגנינות שלך – שאין מזל לישראל". (מסכת שבת דף קנ"ו עמוד א').
מאידך ואם אין מזל לישראל, מדוע נאסר להקיז דם ביום שלישי ? (גמרא – שבת – קכ"ט ע"ב) היות שביום שלישי שולט כוכב מאדים שפגיעתו רעה מכיוון שהוא ממונה על החרב, על הדבר ועל הפורענויות. (שם).
הרמב"ן מצטרף לדעת הזוהר ואומר כי גזירת הכוכבים היא מן הניסים הנסתרים שכל התורה תלויה בהם, אך היהודי, בכוח בחירתו והליכתו בדרך תורה ומצוות, מתעלה מעל המזל.
הראב"ע אומר כי לכל עם ועם יש יועצים בדמותם של כוכבים ומזלות, וכך גם לכל עיר ועיר, אך לישראל אין כוכבים ואין מזלות אלא הקדוש ברוך הוא יועצם (פירוש לתורה – דברים – פרק ד' פסוק י"ט).
האר"י הקדוש (ליקוטי תורה - פרשת בראשית) מודיע כי את העובר בבטן אימו מטפחים, בשבעת החודשים הראשונים להיריון, שבעה כוכבי לכת, מפני שהקדוש ברוך הוא מסר העולם בידם, שהם מערכת השמים.
והיו מי שהעמיקו וחקרו לעומק עד כדי יכולתם להבחין בין מצב גרמי השמיים ביום התרחשותו של אירוע כלשהו, ובין מצבם בשעה בה התרחש, מה שמכונה בפי האסטרולוגים בשם 'אופק'. ראה תלמוד בבלי – גמרא – שבת - קנ"ו – א': "אמר רבי חנינא: לא מזל יום גורם - אלא מזל שעה גורם".
תגובות