שלושה שנותרו מאחור פרק מספר 17
- Gidi Gilboa
- 5 במאי
- זמן קריאה 2 דקות
שלושה שנותרו מאחור
פרק מספר 17
שלושה נותרו מאחור כשכולם ירדו לאגם:
ג'וזפין שעלתה על רעיון זדוני.
אורסולה שלא ראתה בזה שרות לרייך.
והגנן שהצדיע לדלת המטבח, ומשם אל בית המשאבות שהדיף קור וריח של שמן.
הוא הרים מכסה שהיה מונח על סלסלת רשת, שחרר שני קליפסים, וניער את סחופת העלים והאצות שהצטברה.
כשפנה לצאת, משהו נצנץ על רשת הניקוז. סיכה בעלת ראש אמייל אדום. הוא הרימה בזהירות והניחה בכיס סינרו, שלא תגלוש לתעלה.
לאחר מכן, במסדרון השירות, חלפה עגלת הכביסה של התינוקייה; בין החיתולים נחה סיכה נוספת, ראש אמייל ירוק. הוא לא נגע.
בגינה דחף מתחת לאבן, בערוגת הכרוביות, את האדומה. ״לזכור בבוקר״.
בבוקר, לחם שחור נחתך בסכין. ד״ר הילדגרד עברה בין העריסות והוסיפה שורה קצרה ביומן הכללי. ״סימון צבעים לא עקבי״.
פרידה תלתה פתק: ״ריענון נוהל: סימון — ירוק נשאר לאימוץ ! אדום להעברה !״
למטה בעיפרון: ״תודה על שיתוף הפעולה״.
הגנן הגיע עוטה סינר. הסיכה האדומה נעוצה בחזיתו, כמו כפתור.
הילדגרד הצביעה עליה. ״מאיפה זה?"
״רשת הניקוז, בית המשאבות״.
היא לקחה את הסיכה, הניחה אותה בכוס זכוכית על שולחן האחיות, וכתבה: ״סיכה אדומה נמצאה מחוץ לתינוקייה — ליישר עם הרישומים״.
אורסולה פתחה את המגירה והחליפה את שורת הסיכות לכל הקבוצה, בלי לומר דבר.
ג׳וזפין, במרתף, בכתה על שולחן האלון המבוקע והתלוננה בפני הכרוב: "המנוולים שומרים על סדר", כך סיפרה לו.
בצהריים פרידה סימנה בידה. ״אסיפה קצרה״.
ד״ר הילדגרד הניחה על השולחן את כוס הזכוכית עם הסיכה האדומה.
״צריך ליישר סימון: ירוק נשאר לאימוץ - אדום להעברה״.
אורסולה פתחה את קופסת התפירה והניחה שורת סיכות ירוקות על מגבת יבשה. ״סט נקי עד מחר בבוקר״. מספרים אפשר ליישר – תינוק לא ! עדיף ירוק.
הן עברו עריסה אחר עריסה.
הילדגרד בדקה סימן לידה קטן שמאחורי האוזן, רשמה, והצמידה סיכה ירוקה שמשמעותה: אימוץ/אומנה אצל משפחות גרמניות ראויות. לעיתים של אנשי SS. לא כך היה עם האדומה.
בפינה, עריסה כפולה במספר.
״שתיים עם אותו מספר כרטיס״, אמרה בשקט.
היא לא הרימה את הקול.
רק הוסיפה ביומן: ״כפילות מספר — לבדיקה״.
אורסולה החליפה את הכרטיס העליון, ישרה את הגומייה, והמשיכה. ללא הסבר. ללא התנצלות. תפעול בלבד.
פרידה תלשה פתק מן הבלוק. ״ריענון רישום ערב — התאמת כרטיסים לסימני לידה".
הצמידה לנעץ. נקודה.
ג׳וזפין נשענה אל המשקוף, עיניה אדומות, שתקה.
אחר כך ירדה למרתף. ״הכול בסדר״, דיווחה לכרוב. ״הם יישרו. אני איישר אחריהם״.
בבוקר, הילדגרד עשתה שלוש בדיקות בלתי תלויות:
כרטיסי האכלה מול המשקל האחרון.
תגיות הכביסה שעל החולצות.
סימן הלידה הקטן מאחורי האוזן.
שלושתם מראים שהייתה החלפת ירוק↔אדום בין שני תינוקות.
היא מציבה את הסיכה האדומה מהכוס כראיה תומכת: אם אדום נמצא מחוץ לתינוקייה — מישהו הוציא אדום מהמחזור והלביש ירוק.
היא משיבה לכל אחד את שיוכו, ורושמת ביומן הכללי: ״אי־התאמה תוקנה״.
בצהריים הכול כבר עמד במקומו.
בערב קראו לג׳וזפין לחדר התרופות.
פרידה ישבה זקופה, הילדגרד עמדה.
״יש אי־התאמה״, אמרה פרידה, ״יישרנו״.
ג׳וזפין הנהנה מהר מדי. חתמה על טופס, לא קראה.
לפנות בוקר נכנסו שניים במעילים קצרים. ״צו מעצר מנהלי״. לא הרימו קול.
בחצר האחורית עמד הגנן עם הסינר והצדיע לזגוגית.
המשאית נסעה. על הלוח נשאר פתק אחד: ״ירוק נשאר. אדום להעברה".
תגובות