בין הצלב לכוכב פרק מספר 26
- Gidi Gilboa
- 9 ביוני 2023
- זמן קריאה 2 דקות
בין הצלב לכוכב פרק מספר 26
בואו נשים דברים על השולחן: סיפורים על הומוסקסואלים ביוון הם ממש לא חדשות מרעישות, בטח לא אם נזכרים במשתלה מתוכה צמחו.
למי ששכח אזכיר שאפלטון, סוקרטס ואריסטו, שהם הדובדבנים על הקצפת של ערש התרבות, לא היו רודפי שמלות והעדיפו בולבולים על פני ואגינות.
אם גם אביא בחשבון את גילאי הבולבולים שבחרו לעצמם, נראה כי בימינו, הגוּתם של האחרונים, הייתה נכתבת בין כותלי בתי הסוהר.
זכורה לטוב גם המשוררת סאפפו שכתבה שירי אהבה לסביים באי לסבוס וזכתה בתשואות.
כל אלה טובים ויפים, אך בשום פנים אין לראות בהם משום רמז שהיה צריך להדליק אצלי נורה אדומה (או כחולה כפי שתיכף תראו), שתתריע על השתלשלות האירועים כפי שהתרחשו בהמשך.
"או קיי אני אגיד את זה", התנשמה דימיטרה. " אבל קודם אני רוצה שתדעי שתמיד ידעתי שאתן זוג".
"זוג..." ?
"כן. את והיא".
"אני ומי" ? לא הבנתי. "אני וענת" ?
"מה פתאום ענת" ? הופתעה דימיטרה. "את ואפרודיטה".
"אני ואפרודיטה... ? זוג..." ? רציתי להבין מאיפה זה נפל עליה.
"תראי", אמרה דימיטרה. "ראיתי את מה שקרה ביניכן".
"מה קרה בינינו" ?
"התמזמזתן".
"התמזמזנו" ?
"כן ואת לא חייבת לחזור על כל מה שאני אומרת", נזפה בי דימיטרה. "ואני אומרת לך שהתמזמזתן. העיניים האלה ראו שהתמזמזתן והן לא היו לבד".
"מי לא היו לבד" ? כבר הייתי מבולבלת.
"העיניים האלה", פערה אותן דימיטרה ונתנה לי לראות את הירוק שבהן. "גם ואסיליס וניקולאס ראו".
"דימיטרה, הקשיבי. לא התמזמזנו".
"טוב, בסדר לא התמזמזתן. אז היא סתם שיחקה לך בציצים".
לזה לא הייתה לי תשובה ששווה משהו, אז שתקתי ורק החלפנו מבטים עד שדימיטרה אמרה: "אבל משהו קרה שם ביניכן, נכון" ?
"נכון", אמרתי.
"בגלל זה היא פיטרה אותך".
"נכון", אמרתי.
"כמה זמן הייתן ביחד" ? דימיטרה לא יכלה להתאפק.
"אני מכירה אותה מאז שהייתי ילדה", אמרתי ותיכף הבנתי שהיא תיקח את זה אל מקום אפלולי.
"אבל עכשיו אתן כבר לא זוג" ?! אמרה דימיטרה שרצתה להיות בטוחה.
"נכון", אמרתי ולא שיקרתי. "אבל למה זה כל כך חשוב לך" ?
"כי אני רוצה להציע לך משהו", אמרה דימיטרה ושתינו הפסקנו לנשום.
"לעזאזל", אמרתי. "מה כבר יכול לקרות..."
ושתינו ירדנו לים אחרי שהסרתי והחבאתי את תליון הכסף.
תגובות