בין הצלב לכוכב פרק מספר 3

בין הצלב לכוכב פרק מספר 3

כל בעל מסעדה יודע כי הרבה מאוד מגורל מסעדתו מוּתנה ומוּשפע מן המקום בו היא ממוקמת, או, בשפת המסעדנים: "לוקיישן לוקיישן לוקיישן".

ה – 'לוקיישן' של מסעדתנו היה מן הטובים בקורפו מכיוון שהוא ישב על אזור מישורי (בתוך נוף הררי ותלול), כזה שקרץ לעין ולא אילץ את הנהגים למתוח עד כלות את בלמי היד של מכוניותיהם בבואם להתארח אצלנו, מה שהוכרחו לעשות בחניותיהן של לא מעט מסעדות.

המסעדה 'התמקמה' בצומת דרכים בו חייבים לעבור כל מי שרוצים לתוּר את מכמניה של העיר העתיקה וחנויותיה, אליהן נהר (ועודו נוהר) חלק הארי של תיירי האי.

ואם לא די לכם בשני אלה, הוסיפו לעניין את מקומות החנייה שהיו פזורים בשפע על חשבון מבנה תלת-קומתי מיותם וערירי (שעוד נשוב אליו), עליו התנוסס שלט 'נועד להריסה', שאיש כבר לא זכר באיזו שנה קבעו אותו בחזית הבניין המט ליפול, ומתחו סביבו סרטים אדומים שהפכו אפורים ברבות השנים.

מסעדתנו שכנה סמוך לו וכמרבית בנייניה של קורפו, נבנתה בשיטת: 'זה מה שהמשאית הביאה'.

בתחילה, המשאית הביאה מבני קשתות בסגנון הקולוסיאום ברומא. אחר כך הביאה מבני קוביות בנוסח מִקלטים ניידים שנוהגים להציב באזורי לחימה. לבסוף הביאה צריחי מגדלים.

תושבי קורפו ערבבו הכל יחד והקימו את בתיהם ומסעדותיהם ומלונותיהם. לא כולם שפר מזלם לזכות בצריחי המגדלים.

לימים הזדמנה למקומותינו משאית עמוסה בלוחות שיש שאיש לא ידע לשם מה נועדו, עד שמישהו הציע לתקעם בראשי הצריחים וכך עשו, לא לפני שהתיזו על הכל טיח בכל גווני הספקטרום של פיגמנט ה- אוכרא. החל בוורוד הומואי מסביר פנים וסיים בבורדו עצבני. 

מסעדתנו - על אף שאדריכליה נמנו עם חסידי שיטת 'המשאית הביאה', התברר כי מסיבה כלשהי, ייתכן התקף פטריוטי - נצבעה לבן בוהק בשילובים של כחול עז ונראתה כמבנה שהוברח אל קורפו מן האי סנטוריני.

הניגוד בין הלבן המסנוור של קירות המסעדה לבין צבעם הכחול של דלתותיה וחלונותיה, משך את העין גם הוא, ועודד את התיירים לנשור מן הכביש הצר והמשובש הישר אל זרועותינו.

חזית המסעדה פנתה לכיוון דרום-מזרח ואפשרה לאורחינו להתענג על אור השמש, אך להימלט מן החום באמצעות הקירות הלבנים. חצר המסעדה רוצפה באבני בזלת קטנות והייתה זרועה בשמשיות קש וספסליי אבן, מבזלת אף הם. כך יכולנו להכפיל את מספר הסועדים באמצעות אלה שחפצו להשקיף מקרוב על הנוף תמורת וויתור על אולם ממוזג.

במסעדה אימצנו את המסורת היוונית לפיה נהוג לנפץ צלחות. ניפצנו ארבע צלחות בתחילת כל יום ובסיומו. בבקרים מסרנו את  מלאכת הניפוץ לתייר השמיני שנכנס למסעדה. בערבים הוענקה המלאכה לאדם הכי צעיר במסעדה שהיה בכוחו לנפץ ארבע צלחות.

בערבים, לאחר כל ניפוץ וניפוץ צרחנו 'יאסו' והצענו כוסיות זעירות של 'אוזו' שהוא עראק יווני. לאחר כל כוסית וכוסית צרחנו 'יאמאס' שפירושו 'לחיים'.

עניין הניפוץ היה רעיון שלי והוא נחל הצלחה כבירה. תמורת שלושים אירו ליום (שהוא מחירן של שמונה צלחות וליטר אוזו) זכינו בנחילי תיירים שנהרו למסעדה בבוקר ובערב כשהם מתאווים לנפץ צלחות או, לכל הפחות, לחזות בניפוצן.  

לאחר מכן חזרו אל חדריהם במלונות השונים וספרו על חוויותיהם לתיירים 'טריים' שזה עתה הגיעו, כדי שאלה ימשיכו את המסורת.

כך קרה שתייריי קורפו פשטו עלינו בבקרים ובערבים. אז הצעתי לשבור ארבע צלחות נוספות. בצהריים, כמובן.

את רסיסי הצלחות המנופצות הותרנו במקומות בהם נפלו עד שנאספו בחצות הלילה בידי אחד מן הטבחים הזוטרים ששמו עלה בהגרלה. התברר שהתיירים מאושרים להלך על קרמיקה מנופצת, ומאושרים אף יותר לשכב על המרצפות ולצלם את עצמם בינות לשברים.

בזה נהנתה המסעדה גם מעיצוב תחתון, נוסף על עיצוב הקירות והתקרה. החל משעות הבוקר ועד חצי הליל, הנכנסים פערו עיניים מופתעות על מרצפות בזלת שחורות מרובבות באלפי רסיסי צלחות לבנות. קאלימרה – קאליספרה – יאמאס. 

המסעדה שלנו הבדילה את עצמה מאחרות בזה שניפצה צלחות, ועודדה את הטבחים לשוטט בין האורחים ואף לשוחח עימם מבלי לנג'ס.

אך נשגב וקדוש אף יותר מבלמיי היד, צמתיי הדרכים, מקומות החנייה, הגוונים נוסח סנטוריני, וניפוציי צלחות - היה האוכל שלנו שהיה יווני אוטנטי נטו. ללא כרכורים וללא פזילות לצדדים. כזה שיכולתם לחפש בנרות ולא למצוא בשאר מסעדותיה של קורפו.

וכשאני אומרת "יווני אוטנטי נטו" אני מתכוונת ללא פסטה, וללא פיצה ובלי רביולי, שאלה הינם מאכלים ששמותיהם צצו בכל תפריטיי מסעדותיה של קורפו, זכר לתקופה בה שלטו בנו האיטלקים.

הגדילה עשות מסעדה מפורסמת שאחד ממלצרינו סחב ממנה (שלא לומר גנב) את דפי התפריט והתברר כי היא מגישה לאורחיה 'קוּזּו דוֹנֶר', שזו שווארמה טורקית (יסלחו להם האל והחוק) שפירוש שמה הוא 'כבש או טלה מסתובב', עשויה מ – 'פּוֹרְק' (חזיר).

היה הרבה יותר אוטנטי ופטריוטי לכתוב (כפי שכתבנו אנחנו) 'גִירוֹס' שזו שווארמה יוונית.