בין הצלב לכוכב פרק מספר 27
- Gidi Gilboa
- 7 ביוני 2023
- זמן קריאה 1 דקות
בין הצלב לכוכב פרק מספר 27
מה שלא פחות חשוב מלילה כמו ההוא בים עם דימיטרה, הוא הבוקר שלמחרת שדי מזכיר את החלק הכי מפחיד והכי בעייתי בהנגאובר.
אנשים בהנגאובר משתדלים לצעוד בקו ישר, מנסים לא לבלוע מילים, מרחיקים את פיהם מנחירי הסובבים, ומתנהגים כאילו משקפי שמש בארוחת הבוקר הם עניין שבשגרה אצלם.
אבל החלק הכי מפחיד והכי בעייתי הוא השלב בו הם מגששים אצל חבריהם, כדי לברר עד כמה עשו מעצמם צחוק בליל אמש. היותר מפוחדים שביניהם עוברים ישר למתקפה.
נכנסתי למטבח ואמרתי: "קאלימרה. אני מקווה שלא הערתי אתכן בארבע בבוקר כשנכנסתי להתקלח. חזרתי מהים והיה לי ראש מלא בחול".
"ראש מלא בחול..." ? התחילה אימי מן הסוף. "מהים... ? בארבע בבוקר..." ?
"כן", אמרתי. "דימיטרה ואני עשינו שחיית לילה".
"לא ראיתי שתלית את בגד הים", אמרה אימי.
"אה.. זה נכון", אמרתי והימרתי על כל הקופה. "זה בגלל ששחינו עירומות".
"עד ארבע בבוקר" ? רצתה אימי להבין בלי להיות מוטרדת מן ה – 'עירומות'.
"אחר כך סתם שכבנו על החוף", אמרתי.
"השתגעתן" ? אמרה אימי. "לא כאב לכן לשכב ככה על האבנים ? ועוד בלי בגדים. גם אפשר להצטנן. יכולתן לקחת שמיכה".
"אימא", אמרתי. "זה לא היה מתוכנן".
"בסדר, בסדר" אמרה אימי. "אבל עכשיו תהיי נחמדה ותגררי איזה עשרים קישואים, אני צריכה את זה בשביל ה – קולוקיטוקפטדס. גברת פפאריזו תבוא לקחת יחד עם הטזאזיקי".
"רוצה שכבר אקצוץ פנימה שמיר ובצל ירוק" ? שאלתי בהקלה.
"אם כבר אז תוסיפי גם את המוסקט והפטה". אמרה אימי.
"אני אוסיף את הביצים והקמח ואטגן את הקציצות", אמרה ענת ובחנה אותי במבט משועשע שאמר שעליה זה לא עבד.
תגובות