בין הצלב לכוכב פרק מספר 39

בין הצלב לכוכב פרק מספר 39

עכשיו ישבנו במטבח של אימא שלי ותכננו את שלוש המנות היווניות שנגיש לתחרות.

"אנחנו צריכות לחשוב עם הראש של השופטים", אמרה ענת. "לא עם הראש שלנו".

"הם אנגלים", אמרתי. "כמעט כולם שם אנגלים. יש להם ראש אנגלי".

"האנגלים אוהבים הרבה בשר ואוכל פשוט", אמרה ענת. "רק תחשבו על הרוסטביף ועל הפודינג יורקשייר שלהם. תחשבו על הפיש אנד צ'יפס ועל הנקניקיות המתפוצצות ששכחתי איך קוראים להן".

"בנגרז אנד מאש", אמרה יאנה ושלושתנו בהינו בה.

"מה אתן מסתכלות עלי ככה", כעסה יאנה. "זה מה שהם אכלו במלחמה".

"אלה אנשים אמיתיים", אמרתי. "לא כמו הפלצנים בצד השני של הלאמאנש".

"אלא שהמנות הפעם חייבות להיות יווניות אוטנטיות", אמרה יאנה. "זה מודגש בתקנון".

"בנות", אמרה אימא שלי. "תיזהרו עם זה".

"להיזהר עם מה" ? שאלתי.

"עם היווניות האוטנטיות", אמרה אימא. "הם לא כתבו את זה סתם".

יאנה הביטה בתקנון ואמרה: "רק שתדעו שאת האוטנטיות האלה אנחנו צריכות לבשל על החוף לעיני התיירים".

"נכון", אמרה ענת. "אז בואו נחליט מה מבשלים".

כך קרה שלאחר נהרות של ויכוחים ומפלים של התייעצויות, בחרנו ב: 'פפוטצאקיה' כמנת פתיחה, שזה חציל ממולא בשר ברוטב בשמל. 'מוסחרי קוקיניסטו' כמנה עיקרית, שזה, כפי שאתם כבר יודעים, תבשיל עגל ופסטה ברוטב עגבניות,   ו – 'רבאני יווני' כמנת קינוח, שזו עוגת סולת אפויה עם נגיעות של תפוז. שלושתן על טהרת האוכל היווני האוטנטי.