בין הצלב לכוכב פרק מספר 40

בין הצלב לכוכב פרק מספר 40

חזרתי מהירקן עם חמישה חצילים ושאר ירקות, ומצאתי את דימיטרה בשיחה עם אימא שלי, שבדיוק הייתה צריכה לקפוץ אל אלפידה, מפני שנכנס לה לראש שהיא אמורה להשאיר אותנו ביחידות.

מסיבה עלומה, כלשהי, לא היה זכר גם לענת ויאנה.

"דימיטרה", אמרתי. "את עומדת לבשל 'פפוטצאקיה'".

"לא אני לא", אמרה דימיטרה. "אני מלצרית, שכחת ? אני מוכנה להגיש 'פפוטצאקיה', אבל לא לבשל".

"רק רגע", אמרתי והתזתי עליה מים. "הנה עכשיו את טבחית, הטבלתי אותך מחדש".

דימיטרה צחקה ואמרה: "זה מזכיר לי שאני צריכה לשאול אותך משהו לפני שאלך".

"לא אתן לך לשכוח", הבטחתי לה. "אבל עכשיו קחי חציל וחצי אותו לשניים. הנה כך, כמוני".

דימיטרה פרסה חציל ואמרה שהיא ירדה לאפרודיטה.

"ירדתי לאפרודיטה", אמרה דימיטרה כאילו גילתה לי סוד ממלכה.

"יופי לך" אמרתי. "עכשיו תברישי אותו בשמן זית ותפזרי עליו מלח, פלפל וטימין. כן ככה. בוודאי עם הידיים, אלא עם מה חשבת" ?

"וזה לא מפריע לך" ? שאלה דימיטרה.

"להיפך", אמרתי. "בלי טימין זה לא 'פפוטצאקיה'".

"את יודעת יפה מאוד על מה אני מדברת איתך", אמרה דימיטרה ועיסתה את החציל.

"כן, בטח", אמרתי. "ואת החצילים שתסיימי הניחי על הרשת ו...הופ לתנור".

"ירדתי לאפרודיטה תחת השולחן", נכנסה דימיטרה לפרטים. "מי כמוך יודעת שהיא לא לובשת תחתונים".

"או.קיי דימיטרה", אמרתי תוך כדי שאני קוצצת בצל ושום. "אני מבינה שאת רוצה לדבר על משהו".

"נכון", אמרה דימיטרה. "ירדתי לאפרודיטה ואני חושבת שמישהו ראה".

"את בטח נורא גאה בעצמך", אמרתי. "כי זו כבר הפעם השלישית שאת מספרת לי, אבל ככה לא תלמדי לבשל 'פפוטצאקיה'".

"לעזאזל ה - 'פפוטצאקיה'", התרגזה דימיטרה. "אני אומרת לך שמישהו ראה".

"מה ראה" ? (הקפצתי במחבת בצל בשמן זית והוספתי שום).

"שירדתי לה".

"מי זה המישהו הזה" ? (הוספתי טימין, קינמון, ציפורן, מלח ופלפל).

"לא יודעת. ראיתי רק גב בורח".

"ולמה זה חשוב" ? (פיזרתי והשחמתי בשר בקר טחון).

"כי רציתי שתשמעי את זה ממני ולא ממישהו אחר".

"למה שמישהו ירצה לספר לי" ? לא הבנתי. (יצקתי יין אדום ונידפתי אלכוהול).

"כי אנשים רעים", אמרה דימיטרה. "כי הם יודעים שאת ואני...".

"כן דימיטרה", עודדתי אותה. "מה הם יודעים שאת ואני.." ? (הוספתי רסק וריבועי עגבניות).

"חשבתי שיש בינינו א...".

"את מתכוונת שאנחנו זוג" ? רציתי לוודא וכיביתי אש.

"כן" אמרה דימיטרה בהקלה.

"אז למה את יורדת לאפרודיטה" ? (גררתי פנימה גבינת kefalotyri עם פטרוזיליה ונענע).

"אנטוניה", דמעה דימיטרה. "אל תכעסי עלי, גם ככה קשה לי".

"דימיטרה יפה שלי", אמרתי. "אל תבכי, אני סתם צוחקת איתך. אנחנו לא זוג ולא שום דבר, ואת יכולה לרדת לאפרודיטה ולכל מי שתרצי".

"באמת לא אכפת לך" ? נעלבה דימיטרה.

"היית רוצה שיהיה אכפת לי" ? שאלתי והעברתי את החצילים אל תבנית אפייה.

"כן", אמרה דימיטרה. "הייתי רוצה שיהיה אכפת לך".

"אז למה את יורדת לאפרודיטה" ? רציתי להבין והתחלתי להזכיר לעצמי את יאנה.

"כי אני קצת מאוהבת בה", התוודתה דימיטרה ועכשיו כבר דהרו הדמעות על לחייה.

"אז הנה לך", אמרתי. "לא ירדת לסתם אחת אלא למישהי שאת מאוהבת בה". (יצרתי גומות בבשר החצילים).

"רק קצת", הבטיחה לי דימיטרה. "לא תכננתי שזה יקרה, זה פשוט קרה".

"ספרי לי על זה", אמרתי לה. "אין כמו הרגעים הספונטאניים". (תלשתי חופנים מתוך העיסה והחדרתי אותם אל תוך הגומות).

"אז את לא כועסת" ?

"מה פתאום שאכעס" ? אמרתי. "היה בינינו לא יותר מלילה". (הצבתי סיר על הכיריים).

"וזה לא עשה לך כלום" ? התפלאה דימיטרה וכבר לא בכתה.

"בטח שזה עשה לי", אמרתי. "אבל לא משהו שצועדים איתו לכנסיה". (הכנסתי לסיר והקצפתי חמאה, קמח, מלח ופלפל).

"נוכל לעשות את זה שוב...", אמרה דימיטרה ספק בהבטחה ספק בתהייה.

"מתי שתרצי", אמרתי. "אז עכשיו תני לי את החלב. אופססס, לא מהמקרר. את ההוא מהשולחן. חלב קר עושה גושים בבשמל".

"את לא אומרת סתם" ? רצתה דימיטרה שאבטיח לה והגישה לי את החלב.

"לא, לא סתם", אמרתי ולא שיקרתי. "היה לי טוב איתך". (בחשתי פנימה את החלב בחמש פעימות).

"זה עשה טוב גם לי", אמרה דימיטרה בחולמנות.

"אם כך אנחנו בטוב", אמרתי וראיתי שהופיעו בועות.

"אז בואי נתנשק", הציעה דימיטרה והגישה לי את שפתיה.

"רגע", אמרתי. "רק תני לי להסיר מן האש".

התנשקנו.

"נזכרתי שיש משהו שאני צריכה לשאול אותך", אמרה דימיטרה ובלעה אוויר.

"כל דבר", אמרתי.

"זה נכון שאתם יהודים" ?

שילבתי פנימה kefalotyri, חלמונים, מוסקט, מלח ופלפל, יצקתי על החצילים ואפיתי בתנור.