top of page

בין הצלב לכוכב פרק מספר 44

  • תמונת הסופר/ת: Gidi Gilboa
    Gidi Gilboa
  • 3 במאי 2023
  • זמן קריאה 3 דקות

בין הצלב לכוכב פרק מספר 44

"תראו, תראו", צהלה ענת כשנכנסה אל חדרי. "מה אתם יודעים ? לאנטוניה יש טארוט".

"אל תתחילי גם את", אמרתי. "יאנה נתנה לי ואין לי לב לזרוק אותם".

"מה פתאום לזרוק" ? נבהלה ענת שעלילות הלילה ההוא הטביעו בה את חותמן בכל הנוגע ליכולותיה המאגיים של יאנה.

"להמון חברים שלי בישראל יש טארוט. אפילו בחדר שלי בתל אביב יש חפיסה".

"יפה יפה", אמרתי. "מתברר שהילדה שנשארה מאחור היא אני".

"אני בטוחה שהיו לה כוונות טובות", סנגרה ענת על יאנה.

"היא נתנה לי אותם כדי לעזור", אמרתי. "זה מה שהיא אמרה".

"לעזור למי" ?

"לי", אמרתי. "לעזור לי להבין מי אני".

"את לא יודעת מי את" ? תהתה ענת. "את צריכה קלפים בשביל זה" ?

"הנה את רואה", אמרתי. "ככה יאנה אומרת".


"במחשבה נוספת", אמרה ענת שהפכה למעריצת יאנה: "נראה לי שאני לא מכירה מישהו שממש ממש יודע מי הוא. אני מתכוונת שאין מי שיודע מיהו עד הסוף של הסוף. אבל בטח אפשר לדעת הרבה גם אם לא מצליחים להגיע אל הסוף הזה".


"או. קיי", אמרתי. "אז רק בשביל ה-לדעת הרבה וכל מה שאמרת שם, איך אדע אם אני אישה של נשים או אישה של גברים" ?


"למה זה מטריד אותך" ? רצתה ענת להבין. "מה בכלל אכפת לך אם את כזו או כזו ? למה שלא תזרמי עם מה שיש" ?


"משום שאני שונאת את המילה הזו", אמרתי. "אני שומעת 'לזרום' וישר חוטפת פריחה. היום כולם זורמים כאלה. לא רוצה לזרום. מעדיפה להיתקע באחת הגדות".


"אז אני לוקחת חזרה את המילה הזו", אמרה ענת בטון מפייס והחוותה תנועת צביטה של לקיחה, כמו שגוזלים את אפו של פעוט כדי להדהים אותו, ואחר כך אמרה: "אז בואי נעשה תרגיל".


"תרגיל של מה" ? חשדתי בה.

"של הדמייה", אמרה ענת. "הנה שבי לך כאן ועצמי עיניים".

"בלי שטויות" ? רציתי להיות בטוחה.

"בלי שטויות", הבטיחה ענת. "רק שבי לך כאן וספרי לי מי האישה הכי סקסית בעינייך".

"אנג'לינה ג'ולי", אמרתי בעיניים עצומות.

"נפלא", אמרה ענת. "ומי הגבר הכי סקסי בעינייך" ?

"בראד פיט", אמרתי.

"חלום", אמרה ענת. "עכשיו דמייני אותם עומדים זו לצד זה וסמני לי באצבע כשתסיימי".

העמדתי אותם זו לצד זה וסימנתי באצבע.

"עכשיו אני רוצה שתספרי לי מה לובשת הגברת" ?

"היא לובשת שמלה אדומה הדוקה ללא חזייה ונועלת נעלי עקב חומות".

"ועכשיו הגבר", אמרה ענת. "ספרי לי מה הוא לובש" ?

"הוא לובש טוקסידו שחור...חולצה לבנה ועניבת פרפר שחורה. שיער קצר משוך לאחור. יותר מתאים לו ארוך עם זקן".

"עכשיו אני רוצה שתכניסי אותם אל חדר שינה לפי בחירתך וסמני לי באצבע כשתסיימי".


ניסיתי להכניס אותם אל חדר שינה כלשהו ולא מיד הצלחתי, משום שצצו לי בראש חדרי שינה שהם יותר אולמות מאשר חדרים, אבל בסופו של דבר העמדתי אותם על מיטת עץ ענקית תחת תקרת עץ כפרית והשתדלתי לתחזק את התמונה. סימנתי באצבע.


"ועכשיו אני רוצה שתפשיטי אותם" ! פקדה הסרג'נט הישראלית שחיפשה רעשים על הים. "ואל תפקחי לי עיניים אלא הפשיטי אותם. עירומים. ללא בגדים. שניהם. הורידי הכל. סמני לי באצבע כשתסיימי".


עם אנג'לינה זה הלך בקלות מכיוון שכל שהייתי צריכה זה להסיט הצידה שני שרוכי כתפיות, והגברת ניצבה עירומה לחלוטין כששמלתה שמוטה ברישול על נעלי העקב.


החיים עם בראד היו קצת יותר מסובכים, אתם יודעים: עניבת פרפר.. כפתורים.. טוקסידו.. אבל בסופו של עניין הגשתי אותו לאודישן על חיי אדם וחווה. סימנתי באצבע.


"עכשיו התפשטי ! הכל ! גם התחתונים ! אלא מה חשבת לעצמך" ? צחקקה ענת. "ואת צריכה לבחור ! את מי מהם את לוקחת איתך למיטה ? אל תגלי לי. ספרי לאנטוניה".  


ree

 
 
 

תגובות


הירשמו כאן לקבלת הפוסטים האחרונים שלי

בניית אתר - Wix Expert

© 2025 כל הזכויות שמורות לגידי גלבוע

bottom of page