top of page

בין הצלב לכוכב פרק מספר 45

  • תמונת הסופר/ת: Gidi Gilboa
    Gidi Gilboa
  • 1 במאי 2023
  • זמן קריאה 5 דקות

בין הצלב לכוכב פרק מספר 45

הגיע יום התחרות ועוד קודם לזריחת השמש שמעתי את צעדיה של ענת במרפסת, וכשיצאתי לקראתה מצאתיה מתהלכת ומשננת את אופן הכנת ה – 'רבאני היווני'.


טלפנתי ליאנה שכבר הייתה ערה ושלושתנו ירדנו למכוניות עמוסות בסירים ומחבתות, צלחות וכוסות, סכו"ם ותבלינים, כמו גם בחומרי הבישול עצמם בתוך צידניות מצוננות.


חוף קאבוס רחש המוני תיירים שהמו כנחילי דבורים סביב מחוללות ומחוללים שקובצו לכאן מן האיים הסמוכים, כמו גם מקורפו עצמה, והתהדרו בשלל צעיפים ושמלות שהתבדרו ברוח ים, לקול צלילי 'תזמורתו של פאן' שבראשה צעד השד פאן עצמו, בדמות סאטיר עירום ומזוקן שצימח זוג קרניים לראש עטור אשכולות ענבים, פרווה צמרירית לירכיו ופרסות תיש לרגליו, שהלך וחילל בצמד חלילים שמכונים 'אָאוּלוֹס', לצד נגן בחליל יחיד ששמו 'סירינגה', על שמה של נימפה שדחתה את חיזוריו (של פאן) והפכה לקנים על גדות הנהר.

התזמורת פרטה בהתלהבות על מיתרי בוזוקי, נבל וקונטרבס, לחצה קלידי אקורדיון, נשפה בצמדי חלילים, דפקה בדרבוקות וניסרה כינורות. 


המחוללות היחפות סובבו במעגלים סביב ובתוך הקהל כשהן עוטות חזיות צבעוניות, מכנסיים דמויי בלונים תפוחים הרכוסים באבנטים מבזיקים משלל מטבעות כסף, מצלצלות בתופי מרים. המחוללים היחפים לבשו מכנסי כותנה לבנים רופפים, חולצות משי צחורות וענבו עניבות זהובות.  


על חופים רבים נאמר שהם שוכנים למרגלות צוקים שופעי צמחייה ירוקה, וטובלים במים כחולים וצלולים כבדולח. בכל הנוגע לחוף קאבוס בקורפו זה היה גם נכון.


מי שהכין את החוף הזה לתחרות בישול, ידע את מלאכתו וכמוהו גם ההוא שבחר בשניהם מלכתחילה.

נקבעו רווחים של כמאה צעדים בין שלושה מוקדי בישול, שהיו ערוכים בצורת בננה שהשתלבה היטב בתצורת החוף, והותירה בידי הצופים את הבחירה באיזה מן המוקדים ירצו לצפות. גם תאורת לילה הוכנה מבעוד מועד.

מוקד הבישול שלנו נקבע במרכז ומוקם בין צוותה של אפרודיטה מימין, ובין צוות של מלון שלא אזכיר את שמו משמאל.


כל מוקד שכזה היווה מעין מטבח עצמאי שכלל כיריים, תנורים, מקררים, אצטבות ומושבי צפייה, ואילו חומרי המזון וכלי הבישול וההגשה היו באחריות הצוותים.

לצד כל מוקד משלושת המוקדים, התמקמה תזמורת ולהקת מחול. תזמורתו ולהקתו של האל אַפּוֹלוֹן התמקמה סמוך לאפרודיטה שם הציבה את סמלה שהיה נבל.


זו של האל בכחוס קבעה את מושבה לצד צוותו של המלון וסמלה היה כד יין, ואילו לנו הוקצתה תזמורתו של השד פאן לקול מצהלותיה של יאנה, וסמלה היה דקל שנראה יותר כמו פאלוס מאשר עץ. 

מאה הצעדים שהפרידו בין תזמורת לתזמורת התבררו כמשחק ילדים עבור מערכות ההגברה שהתזמורות היו מצוידות בהן, מה שהבטיח מהומת דציבלים. 


בימת השופטים נקבעה בין קשת הבננה ובין מבני האירוח והבידור בעלי החזות המעורבת יוונית איטלקית.

את שמות המנות שבכוונתו להגיש נדרשנו למסור להנהלת האירוע בערב שקדם לתחרות, מה שהוביל אל התנגשות מתכונים בינינו ובין אנשי צוותה של אפרודיטה, שהם ואנחנו התכווננו להגיש את אותו קינוח עצמו: 'רבאני יווני'.


או אז התעורר וויכוח בין חברי ההנהלה שהיו בהם מי שביקשו לפסול את אחד מן הקינוחים או להמיר את שניהם באחרים, אך הוחלט כי בשל סמיכות הזמנים בין מועד מסירת שמות המנות ובין מועד הגשתן לשופטים - יישאר הכל כפי שהוא.


צוותה של אפרודיטה הורכב ממנה עצמה ומן הטבחים ואסיליס וגיאורגיוס. הצוות שלשמאלנו מנה שלושה טבחים גברים.


בלילה שקדם לתחרות נקבע על ידי שלושתנו כי אני אהיה זו שתברוֹר ותפסוֹק במצבים בהם תתעורר מחלוקת בענייני בישול או בעיצובי המנות בצלחות, אף כי כל אחת מאיתנו קיבלה על עצמה אחריות על מנה משלה: ראשונה אני, עיקרית יאנה, קינוח ענת.


אני אהיה זו שאוביל את ה-'פפוטצאקיה' ואיעזר ביאנה ובענת. אחרי תבוא יאנה שתוביל את ה - 'מוסחרי קוקיניסטו' ותיעזר בענת ובי. ולסיום תגיע ענת שתוביל את ה – 'רבאני היווני' ותיעזר בי וביאנה.

כך החלטנו אחרי צפייה ממושכת בתחרויות בישול בהן נראו חברי הצוותים צורחים האחד על האחר (וכולם על כולם) בכל פעם בה היה צורך לצמצם נוזלים, או להנמיך להבות, או להוסיף אפונים או כל התרחשות אחרת שחוֹללה מלחמת עולם בתוך הצוותים עצמם.


"עדיף רב-חובל אחד בינוני על פני שניים טובים", פסקה יאנה, וכבר מנגיעת האש הראשונה בכיריים התברר עד כמה הייתה זו החלטה חכמה, בעיקר לאחר שקלטנו ממרחק (בעין ובאוזן) את העוויותיו המיוסרות של ואסיליס שבאו בתגובה לפקודותיה של אפרודיטה.


את גיאורגיוס אני לא מחשיבה מכיוון שהוא החליף אותי במסעדה כמי שפוסע אחרי אפרודיטה ומתבשם בנשימות אפה. אני מתכוונת, נוסף על דימיטרה.


גם צוות המלון שלשמאלנו לא היווה דוגמה לבועה של שלווה ונחת, וגם משם בקעו צלילים של מרי ואי הסכמה, שהתגברו על קולות הנופשים שסביבנו שהיו רמים לכשעצמם.


ואני שוב אומרת לכם שהזמן שמבוזבז על מריבות בתוך הצוותים, הוא גם הזמן שחסר להם לאחר מכן כדי לחצות את קו הסיום עם מנה טעימה שמוגשת בעיצוב שובה חך ועין, שאם כבר עוסקים בו כדאי לזרוק מילה גם בעניין עיצוב בגדי הבשלנים.


שלושתנו לבשנו שמלות כותנה בעלות פסים כחולים לבנים, שפה ושם שורבבו בהם (בפסים) הדפסי צלבים צחורים על רקע כחול, וכמו השמלות כך גם הסינרים, שזה אומר שהיווינו אטרקציה פטריוטית של הדגל שלנו, שהתבררה כגימיק שסימל את נושא התחרות שהוא אוכל יווני אותנטי, עד שלא מפליא כי רוב עדשות המצלמות כוונו אלינו יחד עם אהדתם (הסמויה אמנם) של בעלי הטברנות, שאף התעצמה והלכה למראה שמלתה האדומה של אפרודיטה שהלמה אמנם את שיערה הערמוני ואת עיניה הכחולות, אך כל שהייתה חסרה הם סהר וכוכב כדי לייצג את דגלה של טורקיה. 


אפרודיטה ייחדה למנה ראשונה בשר לובסטר ((Astako שבושל בנוזל של עלי דפנה וחומץ יין, הוצא מקונכייתו ונקצץ והוגש על גבי קציפת לימון, חרדל ושמן זית.


למנה עיקרית היא ייחדה דג בס (Lavraki) ממולא בעשבי תיבול, שנאפה ביין, בתוך נייר, בין שתי שכבות של עגבניות פרוסות, והוגש על גבי מצע של פירה שזור בשבבי בצל ירוק, לצד תפוחי אדמה אפויים ברוטב שום.

לקינוח היא הימרה, כמונו, על עוגת סולת בסירופ תפוזים בשם 'רבאני יווני' Greek Revani)).


ועכשיו וידוי: אני שונאת טעם של דגים ויותר מזה אני מתעבת את עצמותיהם. גם לא משתגעת על שרימפס ולובסטרים. גם תמנונים ודיונונים לא עושים לי את זה. כמוני גם ענת, וכמונו הייתה גם יאנה שעד לא מכבר לא בא אל פיה שום דבר שנולד בים ויש לו הורים, אך הדברים השתנו ביום בו נפרדה מהתעלפויותיה.  

מעולם לא בישלתי דגים ואין לי שום כוונה לבשלם אי פעם. יש לי איתם הסכם לא כתוב לפיו הם לא אוכלים אותי ואני לא אוכלת אותם. דיו של דיונון לא נחשב ועוד נדבר על זה. שתדעו.


הנה הוצאתי את זה ובשביל שלא אגיע לגיהינום אני הולכת לירוק לעצמי על החזה ולומר פעמיים 'מריה הקדושה' וחמש פעמים 'אבינו שבשמיים'.


צוות הבשלנים שלשמאלנו התהדר בלבוש הרשמי של המלון והתכוון לפתוח ב- קוקורסטי (Kokoresti) שזו מנת חלקי פנים של טלה הכוללת לב, ריאות, כבד וכליות, משופדים ועטופים בסלילים של מעיים וצלויים על אש פתוחה, שמזמינה (המנה) ארבע אמירות:


האמירה הראשונה מספרת לכם שהמתכון הזה, הגם שהוא נשמע פשוט, הוא מסובך ומורכב מאין כמוהו ומצריך ניקוי ושטיפה יסודיים של המעיים, השרייתם במים עם חומץ, וסלסולם סביב השיפודים תוך בקרה צמודה ששום חלק פנים לא נותר חשוף.


נוסף על אלה הוא דורש שעות מנוחה ממושכות לספיגת טעמים ונוזלים, כמו גם מיומנות רבה במיקומם של השיפודים ביחס למקור האש (לא קרוב מדי ולא רחוק מדי), ושעות צלייה ארוכות תוך תזמון מדויק לשעת הארוחה.


האמירה השנייה מיידעת אתכם שהמאכל הזה אסור באנגליה מטעמי בריאות, מה שאומר שצוות המלון הימר על טבע האדם שמחבב את כל שהורו לו לא לגעת בו.


האמירה השלישית באה לומר כי על אף שהמנה הזו נרשמה בשמה המקורי (Kokoresti), ייתכן כי צוות המלון שינה את רכיביה ואיכשהו התאימם לכללים הבריטיים. 


האמירה הרביעית קובעת כי יש מי שרואים ב-  Kokoresti מנה שראויה להיות עיקרית ולא ראשונה, אך מכיוון שזו הוגשה בצמצום לצד טזאזיקי, התקבלה על דעת הנהלת התחרות.


למנה עיקרית צוות המלון תכנן להגיש קאטציקי למונאטו Katsiki Lemonato)) שזה תבשיל טלה בניחוח לימוני אפוי על גבי מצע של תפוחי אדמה מרוסקים למרקם מִשחתי ומתובלים.


לקינוח הם הלכו על גאלאקטובוריקו ((Galactobouriko שזה מאפה של סולת וקורנפלור בלולים בהרבה חלב, סוכר, ביצים וחמאה, ונתונים בתוך גיליונות של בצק פילו המוזלפים בסירופ סוכר ווניל ומצוננים במקרר. 


ree

 
 
 

תגובות


הירשמו כאן לקבלת הפוסטים האחרונים שלי

בניית אתר - Wix Expert

© 2025 כל הזכויות שמורות לגידי גלבוע

bottom of page