בין הצלב לכוכב פרק מספר 7

בין הצלב לכוכב פרק מספר 7

היו במסעדה שולחנות שניהלו חיים עצמאיים. נשמות חופשיות. כל שולחן ושולחן כזה צפן תכונות ייחודיות לו. היו שולחנות נדיבים, והיו שולחנות קמצניים. היו שולחנות רומנטיים, והיו שולחנות סתמיים. היו שולחנות סוערים, ושולחנות שלווים. שולחנות ביזאריים, ושולחנות משעממים.

שולחנות 17 ו – 23 העניקו, כמעט תמיד, טיפים שמנים. לעומתם, שולחנות 12 ו – 24 זרזפו טיפים רזים. שדופים ממש.

גודל הטיפים היה מנותק מאיכות המנות או חביבות המלצרים. גם לא הוכח קשר כלשהו בינו לבין גילאי או מוצא התיירים, תחלופת המארחות או שביעות רצון הסועדים.

מלצרית עצבנית בשולחן 17 קיבלה פי שניים טיפים ממלצרית אדיבה בשולחנות 2 או 4. לפעמים החלפנו בין המלצריות בעיצומה של משמרת. לא ממש שינה משהו. השולחנות אמרו את דברם. 

סביב שולחנות 3, 9 ו – 27 נרקמו מחזות רומנטיים עד כדי נשיקות, מבטים מעולפים, הצלבת כוסיות יין, חיכוכיי ירכיים ואפילו הצעות נישואין. לא פעם נצפו שם גברים כורעים על ברכיהם כשבידיהם זהב ויהלומים.

אך כל אלה החווירו ליד שולחן מסתורי שלא היה אפשר לִצְפּוֹת את התנהגותו. מספרו היה 15. מי השפיר של הבחורה הנורווגית שיילדתי, החלו לרדת בשולחן מספר 15.

מנגד, כמעט בכל הפעמים בהם סעדה אצלנו אישיות פוליטית, היא בחרה להתיישב בשולחן 15, גם אם המארחת הציעה שולחן אחר.

הטיפ הכי נדיב במסעדה התקבל בשולחן 15, אך בו ביום הוחזרו ממנו מנות שגרמו להפסד בגובה הטיפ ההוא.

המלצר ניקולאס אמר ש- 15 הוא מספרו של השטן. כך אמר והציג קלף 'טארוט' שמספרו 15 שאכן התנוססה עליו דמותו של המלאך השחור. ואילו אני חשדתי בו, בשולחן, לא בניקולאס, שהוא סובל ממאניה-דפרסיה, שזו הפרעה דו-קוטבית.

לעיתים הוא היה ב – היי, ולעיתים היה בדאון. כשהיה ב – היי, התרחשו סביבו אירועים שהתענגנו לשחזר אותם. כשהיה בדאון, הוא חולל התרחשויות שלא בכינו כשהלכו מאיתנו.