בין הצלב לכוכב פרק מספר 79
- 23 בפבר׳ 2023
- זמן קריאה 3 דקות
בין הצלב לכוכב פרק מספר 79
כך למדנו כי חנויות התבלינים בישראל אינן מסתפקות במכירת כורכום ופפריקה, אלא נוהגות לשרת גם לַחְשָׁנֵי לְחָשִׁים, כַּשְפָני כְּשָׁפִים, מַשְבִּיעֵי הַשְׁבָּעוֹת, מבטלי קללות ומסירי עין הרע.
אף התברר כי ה – 'הארד-קור' של העניין שוכן בתל-אביב, בשוק תבלינים ששמו לוינסקי, בו תוכלו למצוא כדורוני עופרת ששמם 'צִבְּיָאן רִיצָאץ' להסרת קללות, כמו גם צמחים כדוגמת 'פיגם מצוי' לטובת עיסוקים במאגיה לבנה, ואיך אפשר בלי מינרלים כגון גופרית לטיהור הבית מכישופים ומרוחות רעות, ואפילו תערובת בת שבעה רכיבים לחיטוי מפני אנרגיות זדוניות, שהיא, בעצם, קטורת ששמה 'בכור', ששורפים על מחבת ישנה שכבר לא משמשת לבישול.
"עכשיו אני תוקעת אחד כזה באחת כזו ומקבלת זוג", הודיעה ענת וזיווגה שני אפוני עופרת. "רק שתדעו שלהסרת הקללה אני זקוק לשני זוגות ולכדורון בודד".
"מה אמרת שאת עושה" ? שאלתי.
"מזווגת זכרים עם נקבות", אמרה ענת. "יש כדורונים שהם זכרים", הסבירה והצביעה על אחדים מהם שהיו בעלי פין. "ויש כדורונים שהם נקבות", אמרה והורתה על כדורונים מחוררים. "ואני תוקעת את אלה באלו".
"ולכמה זוגות אמרת שאת זקוקה כדי להסיר את הקללה" ?
"שניים", אמרה ענת. "וכדורון אחד בודד".
"שני זוגות וכדורון אחד בודד" ? רציתי להיות משוכנעת ששמעתי נכון.
"שני זוגות וכדורון אחד בודד", הסכימה ענת.
"סך הכול חמישה כדורונים" ?
"סך הכול חמישה כדורונים".
"את שמעת את זה יאנה ? היא זקוקה לסך הכול חמישה כדורונים", אמרתי ושתינו נזכרנו בקרביניירי ובמופע האימים של מאות כדורוני עופרת שהתפזרו בשקשוק מתכתי על פני המשרד באגף למניעת טרור בינלאומי, אלא שענת רק צחקה ואמרה: "ככה זה עם אבא שלי. בן אדם אובססיבי. ביקשתי שישלח חמישה – שלח חמש מאות".
"אף פעם אי אפשר לדעת", פסקה יאנה. "אולי אנחנו כאן כדי להסיר את הקללות מעל איטליה כולה".
"ממש כך", מיהרה ענת לאמץ את הסנגוריה. "אלא שעכשיו אני זקוקה ללירה ולתופי מרים".
"מי זו לירה" ? רציתי להבין.
"היא כמו נֶבֶל קטן", אמרה ענת. "כזו שהקיסר נירון פרט עליה כשרומא נשרפה".
"מהיכן את רוצה שאשיג לך לירה שהרגע שמעתי לראשונה על קיומה" ? אמרתי ושאלתי את עצמי כיצד קרה שהפכתי להיות המפיקה של האירוע.
"את לגמרי צודקת", אמרה ענת. "בדרך כלל, כלי כזה, מגיע עם נגן, שהרי מי כבר השתגע לקנות לעצמו לירה ככה סתם" ?
"או.קיי" ? אמרתי וניסיתי לסגור את הרשימה. "וזה יהיה הכול" ?
"וקערת חרס עבור המים".
"עוד משהו" ?
"קערת חרס נוספת עבור החבל השחור".
"איזה חבל שחור" ?
"ההוא שמדמה את הקללה, שזה אומר שצריך גם מספריים".
"לשם מה המספריים" ?
"החבל הרי לא ייחתך מעצמו נכון ? יאנה תצטרך לחתוך אותו", אמרה ענת.
"בסדר. רשמתי חבל ומספריים. אפשר לסגור את הרשימה" ?
"ובְּרֶנֶר".
"איזה בְּרֶנֶר" ?
"כמו ההוא ששורפים ומזגגים איתו קרם בּרוּלֶה", אמרה ענת. "את הרי מבינה שהעופרת לא תימס בהתנדבות".
"משהו נוסף" ? סירבתי להרפות.
"נראה לי שאפשר לסגור עניין ככל שזה נוגע לרקוויזיטים (פְרִיטֵי במה)", אמרה ענת.
"יופי שייקספיר", אמרתי. "וככל שזה נוגע לבני אדם" ?
"נשאר לי לתרגם את הטקסט מעברית לארמית", אמרה ענת.
"איזה טקסט" ?
"להסרת הקללה", אמרה ענת. "יש טקסט שאומרים להסרת קללות".
"לשם מה לתרגם לארמית" ? שאלתי.
"הרי לא עולה בדעתך שאדבר שם בעברית", אמרה ענת.
"ובארמית זה נשמע לך יותר טוב" ? רציתי להבין.
"ארמית היא קצת כמו פרסית", אמרה ענת. "אז נראה לי שזה יעבור".
"וזהו" ? התעקשתי כי רציתי לעשות וי על רשימת המטלות.
"נו טוב", אמרה ענת. "יש גם את העניין עם אגריפס ה – 23".
"איזה עניין" ?
"מי תודיע לו" ? אמרה ענת.
"אני אודיע לו", אמרתי.
תגובות