top of page

בין הצלב לכוכב פרק מספר 81

  • 19 בפבר׳ 2023
  • זמן קריאה 5 דקות

בין הצלב לכוכב פרק מספר 81

כך קרה שמצאתי את עצמי ב'פיאצה דל קמפידוליו', לבושה בטוניקה רומאית לבנה, כשאני מתמוססת וזורמת אל תוך דמותה של לָאכֶסִיס, וממוקדת בענת שלבשה טורקיז ופיזמה ניגונים בארמית, תוך כדי שהיא פולשת וחודרת אל תוך דמותה של קְלוֹתוֹ, בהתיכה כדורוני עופרת בעזרת ברנר לזיגוג קרם בּרוּלֶה, בעוד אני מטלטלת קערת חרס שופעת מים מעל ראשו של אגריפס ה – 23, שכרע על ברכיו ברחבה המשקיפה אל שני אלי הנהרות: הטיבר והנילוס.  


ואילו יאנה, שלבשה ירוק והפכה למוֹרְטָה, אחזה בשתי ידיה מספריים אימתניים עימם לִהַטְטָה. לימין ולשמאל, בתנועות של שפירית עצבנית, בעודה נוגסת וגוזרת חבל שחור, שהצטמצם והלך, ודימה את הקללה שהצטמצמה ופחתה עד שנעלמה כליל בנגיסה האחרונה של החבל שהוחזק בידיו של פרדריק, שמאחוריו ניצבה יוהנה החבושה שהופקדה על איסוף גזירי החבל אל תוך קערת חרס כדוגמת זו שלי, וכל זה כאשר סביבנו נעו בני ובנות 'אחוות המתים המהלכים', עוטים בגדי לוחמים ויקינגים ומתופפים על טמבורין זעירים בניצוחו של פּוֹרֵט עַל לִירָה שהצלחנו לגייס בעזרת כתבה על אודות ארכיאולוג בשם ד"ר ג'ובאני קרבוני שהתמחה בכלי נגינה עתיקים.


צליליה הענוגים של הלירה היו עלולים להיבלע בהמולת שאונם של עשרות הטמבורין, אלמלא חובר לה רמקול נייד שהטלטל על כתפי הנגן, שהוא עצמו הפך לגימיק לא צפוי במופע המאגי שלנו, בהתעקשו לעטות על עצמו שמלה שחורה בנוסח 'גבירת האופל', מה ששימח מאוד את יאנה במראהו הגותי, גם אם לא עורר אסוציאציה כלשהי למיתולוגיה רומית, או יוונית, או נורדית או כל מיתולוגיה אחרת שעולה לכם על הדעת, מה שכלל לא הפריע לקהל העצום שגדש את מתחם הפיאצה, והיה משוכנע כי הוא צופה במופע תיירותי שאיכשהו קשור לתולדותיה של העיר היפה בעולם.


ענת ששיננה במהלך הלילה את הטקסט המתורגם לארמית של נוסח הסרת הקללה, זימרה אותו עתה בקול נמוך, תוך כדי שהיא מודה לאלי הנהרות על שאון הטמבורין וצלילי הלירה שבולעים את זמרתה שלה וכך, גם אם מישהו היה עלול לחשוד בשפת המקור של המילים, הרי שחשש זה הוסר עתה לחלוטין, ואני מביאה כאן את הנוסח בעברית כפי שמצאתיו בסיום הטקס, בין דפיה של ענת, שהיה רשום בהם כי הוא מעובד על-פי ספר ששמו 'ציפורן שמיר' שהודפס באמסטרדם בשנת 1823 והתייחס להגותו של איש קבלה שהיהודים מכנים חיד"א:

ויקיטקסט

נמחקות לך כל הקללות, ונמחקים לך כל החרמות, והנידויים, והנזיפות, והגזרות הרעות ועין הרע, שהושמו עליך או על מישהו מבני ביתך,

ובכלל אלה גם קללות שקללתם את עצמכם בדרך כלשהי,

או שהתחייבתם על קללה או על חרם או על נידוי או על נזיפה או על גזרה רעה, באיזשהם אופנים וצורות החלים על הכול. 

 

מעכשיו אנחנו מבטלות את כולן ואת כולם ואומרות ברשות הקדוש ברוך הוא,

וברשות בית דין של מעלה,

וברשות בית דין של מטה,

נמחקים לכם ! נמחקים לכם ! נמחקים לכם !

מחוּלִים לכם ! מחוּלִים לכם ! מחוּלִים לכם !

 

אין כאן קללות,

אין כאן חרמות,

אין כאן נידויים,

אין כאן נזיפות,

אין כאן גזרות רעות ואין כאן עין הרע.

 

אין כאן כישופים,

אין כאן חלומות רעים,

אין כאן פתחון פה לרעה,

אין כאן מחשבות זרות והרהורים רעים.

אין כאן עין הרע של אוהבים או שונאים.

 

יהיו כולם בטלים ומבוטלים וחשובים כחרס הנשבר,

וכדבר שאין בו ממש.

 

וכל מיני עין הרע יוסרו מעליך ומבני ביתך,

ומביתך שלך ממש ויושלכו למצולות ים,

ולא ידבק בך מאומה מן הקללה,

למען ישוב האל מחרון אפו ונתן לך רחמים וחסד של אמת. 

 

את המילים הללו שהבאתי כאן בעברית, ענת זמרה בארמית תוך כדי שהיא מתיכה את כדורוני העופרת שהפכו לנוזל אותו יצקה אל תוך קערת החרס שופעת המים שאחזתי בידי מעל ראשו של אגריפס ה – 23, ושתינו נשמרנו שלא לחורר את קרקפתו בנתזים המתכתיים, מה שאומר שממש לא כדאי לכם לנסות את זה בבית.

 

ממש-ממש לא כדאי לכם ולוּ רק בגלל העשן הלא ממש בריא (עופרת, אתם יודעים) שעולה מקערת החרס לאחר השמעת צליל הפססססססססססס שמגיע בעקבות הטלת המתכת הרותחת אל תוך המים הקרים.

 

ויש גם את העניין ההוא שמרוב התלהבות, בד בבד עם הסרת הקללה, אתם עלולים להסיר גם את פדחתו של המקולל, שזו (אמנם) בְּרָכָה מצד אחד, אבל לְבַּטָּלָה מן הצד השני, אם אתם מבינים על מה אני מדברת איתכם.

 

רק שפתאום חשבתי לעצמי (זה קרה לי בעקבות הבזקי המצלמות ששוגרו לעברנו) שכמו שאני רואה המון אנשים זרים בתצלומים שאני מצלמת בסלולארי שלי, ככה יש בטח המון תצלומים שאחרים צילמו שאני מופיעה בהם, והיה לי מעניין לדעת איך אני נראית שם ומה הם יגידו על התמונה שאני מונצחת בה ברגע זה ממש.

 

וחשבתי שהם בטח יגידו: "תראו את התמונה שצילמנו ברומא. אין לנו מושג מה הבחורה הזו ניסתה לעשות, אבל הטקס היה יפה וגם הבגדים שלה נראו אוטנטיים, אפילו שגלדיס אומרת שהם היו קצת מכווצים עליה".

 

אלו וכאלו היו המחשבות שחלפו במוחי במעין הֲזָיָה בְּהָקִיץ, עד לאותה צרחה שמישהי צרחה לאחר שאגריפס ה – 23 תקע סנוקרת אדירה בפרצופו של בונו, עד כדי ריסוק משקפיו של הקומוניסט הזעיר, מה שמאשר את שאמרתי לכם זה עתה בדבר הזהירות שיש לנקוט בה בבואנו לטהר אנשים מקללות, משום, לכו תדעו, שהרי הם עלולים להחליט לזנק ממקומם ולרוץ כרצונם, בעוד עופרת לוהטת מרחפת מעל ראשם.

 

אלא שענת אמרה כי הדילוג המופלא שדילג האל היווני שלי, התרחש לאחר שהטקס כבר תם, ולאחר שהמתכת הנוזלית חזרה למצב מוצק של פיסות נטולות צורה אחידה, שכבר נאספו על ידה מתוך כוונה למסרן לאגריפס ה – 23 על מנת שיניחן תחת כרית השינה שלו, ולאחר שינום עליהן שלושה לילות, ינפצן בפטיש ויקברן בצידי פרשת דרכים, לצד צפון, יחד עם קערות החרס של המים והחבל שינפץ גם אותן, וכך גם עם גזירי החבל עצמו.

 

וזה אפילו שאני מפקפקת ביכולתו של מישהו למצוא ברומא ולוּ פרשת דרכים אחת, שניתן לחפור בצדיה ולוּ גומה זעירה אחת בגודל של כדור גולף, שטרם הִלְאִים שם מישהו את המקום והציב בו פסל של אימפרטור או של איזשהו אל רומי או קדוש נוצרי.

 

אלא שכאן אני חייבת לכם מילה או שתיים בעניין אותה סנוקרת אדירים שבונו האומלל התכבד בה, וזה משום שהוא תחב את אצבעותיו אל בין לחיי ישבנו של נגן הלירה שלבש (כפי שכבר סיפרתי לכם) שמלה שחורה בנוסח 'גבירת האופל' שהייתה גותית להפליא, וצרה להפליא, ולכן גם הדוקה להפליא, עד כדי חיכוך ודחיסה בתחתוניו, שבלית ברירה נתחבו אל תוך חריץ עכוזו וגרמו לו לפספס טון או תו או אוקטבה (לא אני הכתובת לתהיות הללו), מה שדחק בו לשאת עיניים מיוסרות אל הקהל שהקיף אותנו, ולנסות לדווח בסיוע העוויות פנים, על המצוקה שנקלע אליה, ובמשתמע לבקש עזרה שהרי שתי ידיו עסקו בפריטה על לירה.

 

אשר על כן, בונו הרגשן והרגיש, היה הראשון לקלוט את האותות וידע בדיוק מה עליו לעשות ועשה, מעשה שהובן אצל אגריפס ה – 23 כהתערבות גסה באחוריו של הנגן, מה גם שמשיכה אחת לא חילצה את התקיעוּת התחתונית ונדרשו לפחות שניים שלושה ניעורים, ואתם כבר מבינים לבד לאן התגלגלו הדברים.

 

אלא שברומא כמו ברומא, העניינים מסתדרים בְּשׁוּרָה שונה מזו שהייתם מצפים כי יסתדרו בה, והפעם הם בחרו באנשי 'אחוות המתים המהלכים' שמיד בסיום הטקס חלפו ליד בונו השרוע על אבני הבזלת, כשאפו מדמם אל תוך חולצתו הכחולה שעל דשה הבהיקו הפטיש המגל והכוכב, ובתחתיתה היה רשום: ''PARTITO COMUNISTA, ואילו לא חצצנו בינו לבינם, היה נראה כי היו מפליאים בו את מכותיהם.

 

"אני חב לך התנצלות ענקית", אמר פרדריק ליאנה: "Entschuldigung   Entschuldigung (סליחה סליחה)", דהר פריץ בהתרגשות ושכח לדבר אנגלית: "בהתחלה חשדתי שאתן מתכננות 'בּוּל–שִיט' ענק, אבל עכשיו אני כה נרגש עד כדי הזמנתכן אל ברלין כדי לחוות בה התנסות דומה".

"אל תקשקש פרדריק", אמרה יאנה ללוחם הוויקינגי. "אתה מזמין אותנו לברלין כדי שתוכל לנסות להשכיב אותי בטריטוריה שלך".

 

"זה היה לא מהעולם הזה", המשיך פרדריק לשעוט קדימה כשהוא מתעלם מדבריה: "אילו לא בעיני ראיתי, לא הייתי מאמין שבעזרת קצת מים ועופרת אפשר לצוד קומוניסט בתוך קהל בן מאות אנשים ואף להספיק להרביץ לו".

 

אני מניחה כי ביומני הקרביניירי שצפו בנו מבעד למשקפותיהם, נרשם כי האירוע עבר ללא תקלות, להוציא קומוניסט שנחבל קלות. הספיק להם העניין עם אַלדוֹ מוֹרוֹ.



 
 
 

תגובות


הירשמו כאן לקבלת הפוסטים האחרונים שלי

בניית אתר - Wix Expert

© 2025 כל הזכויות שמורות לגידי גלבוע

bottom of page