בלוג

פרק ה' משנה ט' (בבא ג') – ניתוח הדברים (אנליזה) להלן השתלשלות התהליך: האות הפשוטה ס' מומלכת בשינה ומוכתרת בכתר. לאחר מכן האות ס' + השינה + הכתר מעצבים יחד: · מזל אסטרולוגי: קשת במרחב. · חודש עברי: כסלו בזמן. · איבר פיזי: קיבה בנפש זכר ונקבה. הערה: אין קשר אסטרולוגי בין מזל קשת ובין הקיבה, אלא בינו ובין אגן הירכיים והירכיים. הבהרה: תפקידה של משנה זו במארג הכולל של ספר יצירה יתברר במשנה י' בבא ג' שבפרק זה. ראה העמקה נוספת בפרק זה משנה ז' בבא א' החל מן הכותרת:

פרק ה' משנה י' (בבא א') – ניתוח הדברים (אנליזה) להלן השתלשלות התהליך: האות הפשוטה ע' מומלכת ברוגז ומוכתרת בכתר. לאחר מכן האות ע' + הרוגז + הכתר מעצבים יחד: · מזל אסטרולוגי: גדי במרחב. · חודש עברי: טבת בזמן. · איבר פיזי: כבד בנפש זכר ונקבה. הערה: אין קשר אסטרולוגי בין מזל גדי ובין הכבד, אלא בינו ובין העור, הברכיים והעצמות. הבהרה: תפקידה של משנה זו במארג הכולל של ספר יצירה יתברר במשנה י' בבא ג' שבפרק זה. ראה העמקה נוספת בפרק זה משנה ז' בבא א' החל מן הכותרת: "

פרק ה' משנה י' (בבא ב') – ניתוח הדברים (אנליזה) להלן השתלשלות התהליך: האות הפשוטה צ' מומלכת בלעיטה (זלילה) ומוכתרת בכתר. לאחר מכן האות צ' + הלעיטה + הכתר מעצבים יחד: · מזל אסטרולוגי: דלי במרחב. · חודש עברי: שבט בזמן. · איבר פיזי: קורקבן בנפש זכר ונקבה. הערה: אין קשר אסטרולוגי בין מזל דלי ובין הקורקבן, אלא בינו ובין השוקיים והקרסוליים. הבהרה: תפקידה של משנה זו במארג הכולל של ספר יצירה יתברר במשנה י' בבא ג' שבפרק זה. ראה העמקה נוספת בפרק זה משנה ז' בבא א' החל

פרק ה' משנה י' (בבא ג') – ניתוח הדברים (אנליזה) להלן השתלשלות התהליך: האות הפשוטה ק' מומלכת בשחוק ומוכתרת בכתר. לאחר מכן האות ק' + השחוק + הכתר מעצבים יחד: · מזל אסטרולוגי: דגים במרחב. · חודש עברי: אדר בזמן. · איבר פיזי: טחול בנפש זכר ונקבה. הערה: אין קשר אסטרולוגי בין מזל דגים ובין הטחול, אלא בינו ובין כפות הרגליים. המשנה הנוכחת חותמת שורה של 22 הכְתרוֹת בהן נאמר " וקשר לו כתר ". לכאורה עסקינן בקשירת 22 כתרים לראשי אותיות, כפי שהוסבר בפרק ג' משנה ז' בבא א',

פרק ו' משנה א' – ניתוח הדברים (אנליזה) ממבט ראשון נדמה כי הרישא במשנה הנוכחת מסכמת את עיקרי דברי ספר יצירה כפי שהתבהרו עד הנה - אך לא היא. רחוק מזה. היא דנה אמנם באמות, באבות, ביסודות ובתולדות, אלא שהפעם יש בדברים משום עליית מדרגה אל רבדים מטאפיזיים נשגבים מאלה שנסקרו עד עתה. במקביל, הסיפא, שהיא המילה האחרונה במשנה הנוכחת, סוגרת מעגל עם הרישא, שהיא המילה הראשונה במשנה הפותחת את ספר יצירה. הווה אומר, המילה " לב " החותמת את המשנה הנוכחת, מכוונת אל המילים "בשלשים ושתים" הפותחות

פרק ו' משנה ב' – ניתוח הדברים (אנליזה) בידוע הוא כי שינוי מיקומם של תג או פסיק או הוספת ניקוד, עשויים או עלולים לשנות את משמעות דברי המשפט. אשר על כן נתייחס למשנה זו בשני אופנים: א' ו – ב'. בשני האופנים נכניס לסוגריים ונוסיף פרשנויות מודגשות ושתולות באורח מלאכותי, על מנת שיחצצו בין תוכן הדברים ובין ההוכחה להם, שהרי הביטוי 'וסימן לדבר', בא על מנת לבסס טיעון ולעגן הוכחה. (לדוגמה ראה מסכת ברכות פרק א': "סימן לדבר משיצאו הכוכבים"). אופן א': שלש אמות אמ"ש אויר מים אש. אש למעלה ו

פרק ו' משנה ג' – ניתוח הדברים (אנליזה) בדומה לחלקים אחרים בספר יצירה, חלק הארי של המשנה הנוכחת עוסק בצבא השמים. כך כאן וכך גם במשניות הקודמות בהן עסקנו בארבע כנפות תבל ובשושנת הרוחות, שתפסו מקום של כבוד לצד התלי, גלגל-המזלות, שני המאורות וכוכבי הלכת. אין כמו נפלאות הרקיע כדי להלל ולשבח את מעשה הבריאה. אכן נכון. אלא שיש כאן הרבה יותר מזה. ממקורות היסטוריים עולה כי בימים בהם נכתב ספר יצירה (נראה כי היו אלה ימי בית שני הסמוכים לחורבן), עמדו תמורות שמימיות בלב מחלוקת גועשת של יור

פרק ו' משנה ד' – ניתוח הדברים (אנליזה) גם את זה לעומת זה עשה אלהים המקור המקראי לרישא של המשנה הנוכחת נמצא בקהלת פרק ז' פסוק י"ד לאמור: " בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים עַל דִּבְרַת שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה". לא מעט פרשנים חוו לא מעט לילות לבנים, בניסיונותיהם לצבוע את הפסוק הזה בגוונים אופטימיים, ולא עלתה בידם מכיוון שלא ניתן לבוא בטוב אל אדם שמבטיחים לו כי 'לא ימצא אחריו מאומה' . 'לא ימצא אחריו מא

פרק ו' משנה ה' – ניתוח הדברים (אנליזה) המשנה הנוכחת הינה בת שישה רבדים: · שני הרבדים הראשונים מציגים מהויות לעומתיות וקוטביות אלו לאלו, הנשפטות בידי מהות אחת בודדה. · הרובד השלישי מציג תריסר מהויות שאופיין של מחציתן חיובי (אוהבים ומחיים), לעומת אופיין השלילי של מהויות המחצית האחרת (שונאים וממיתים). · הרובד הרביעי מציג האנשה (אנתרופומורפיזם) (פרסוניפיקציה) של אברי גוף. · הרובד החמישי מציג את האל ממעון קודשו. · הרובד השישי מסכם את אשר נאמר בחמשת הרבדים

פרק ו' משנה ו' – ניתוח הדברים (אנליזה) המשנה הנוכחת פותחת באזכורן של עשרים ושתיים אותיות ומיד עוברת אל שמותיו של בורא עולם. למגוון שמותיו של האל שמור מקום של כבוד אצל יודעי ח"ן ושלומי אמוני תורת הסוד, אשר רואים בהם (בשמות) לא פחות מאשר מפתחות אל רקיעים נשגבים, כמו גם סיסמאות ליקומים שאינם נתפסים במוחם של בני אנוש. המחפש שמות, ימצא אין ספור מהם בצירופים מצרופים שונים ואף משונים של אותיות, הברות, תגים, סימני ניקוד, הטיות ונעימות. נדיר מאוד לפגוש כְּתבִים עתיקים שלא ראו לנכון לפ

פרק ו' משנה ז' – ניתוח הדברים (אנליזה) כשבא אברהם אבינו ע"ה הביט וראה והבין וחקר וחקק וחצב השורה הראשונה במשנה הנוכחת פותחת באברהם אבינו ע"ה, מה שמעודד רבים וטובים לייחס לו את חיבור ספר יצירה, אף כי אין לייחוס זה ולו שמץ של רמז מראש ועד סוף. גם אילו נרשם בתחילת הספר כי האב הקדמון הוא זה שאחראי לכתיבתו, לא היה במוּבאה זו בבחינת הוכחה, שהרי לא נדירים היו הסופרים שכתבו ספרים וייחסו אותם לדמויות שאין חולק על קדושתן (וממילא על המוניטין שצברו), על מנת להרבות קוראים לספריהם ול