בלוג

" כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי. וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע" דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה ספר יצירה בהר הבית מבוא ספר זה נכתב על-מנת לקיים נדר. במהלך הכתיבה התברר כי הספר מוּכְתב יותר משהוא נִכְתב. הישות שהכתיבה אותו מעולם לא הציגה את עצמה. התהיות בספר הן שלי – הפסיקות הן שלה. גידי (גדעון גדליהו מרדכי) גלבוע מי כתב את ספר יצירה ומתי ? לפני עידן ועידנים   (במאה השמונה עשרה לפני הספירה (תקופת האבות) או במאה הראשונה לספירה, או בשנייה או ב

פיענוח מקדים של צפנים (פיענוח הצפנים דלהלן מקדים את זמנו ויפורט בהרחבה בהמשך הספר) #  המשנה הפותחת את ספר יצירה מציבה בקדמת הבמה את שמות האל המפעימים את נפש הקורא התמים, ובה בעת מסיחים את דעתו מן הרמזים המוצפנים במילה 'פליאות', כמו גם במילים 'בשלושה ספרים'. #  המילה ' פליאות ' במשמעות של מכוסות ונשגבות, רומזת על תכניו החידתיים והמסתוריים של ספר יצירה כפי שנפגוש בהם בהמשך, שהרי הכול אפשרי תחת כותרת מעין זו. #  צמד המילים ' בשלושה ספרים '   רומז על תעלומה בת שישה ספרים אשר שלוש

פיענוח מקדים של צפנים (פיענוח הצפנים דלהלן מקדים את זמנו ויפורט בהרחבה בהמשך הספר) # המילים 'עשר ספירות בלימה'  צופנות מגוון של כלי קודש המשמשים במשכן ובבית המקדש. # המילים 'שלוש אמות'  צופנות את 'הר הבית'  ואת בית המקדש . #  המילים 'שבע כפולות'  צופנות את משיחי השקר שהובילו את העם אל מפלתו ואל חורבן הבית. בהמשך, מתהפך הגלגל ותמורת גואל שקר, נולד גואל אמת. #  המילים 'שתים עשרה פשוטות'  צופנות את שניים-עשר שבטי ישראל עליהם מוטלת מלאכת שיקום ההריסות ובניית בית המקדש. פרק א' מ

פיענוח מקדים של צפנים (פיענוח הצפנים דלהלן מקדים את זמנו ויפורט בהרחבה בהמשך הספר) #  המשנה הנוכחת צופנת מהויות שמימיות המכונות כרובים,  הפורשות את כנפיהן ( עשר אמות הנחלקות לחמש וחמש ) על ארון הברית  המונח ביניהן ( באמצע ) ומכיל את לוחות הברית ( עשרה  דברים שהם חמישה לעומת חמישה ), ונושא עליו את המכסה (הכפרת), ומבין שני הכרובים  ( באמצע ) האל מדבר עם משה. # האמור דלעיל הינו על פי הפסוק "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִ

פיענוח מקדים של צפנים (פיענוח הצפנים דלהלן מקדים את זמנו ויפורט בהרחבה בהמשך הספר) # המילים 'הבן בחכמה וחכם בבינה'  מצוות על הקורא לאמור: התחכם והפעל תחבולות עורמה ורד אל שורשן של קריצות ומליצות, על-מנת שתוכל לפענח ולפצח חידות ומשלים שפתרוניהם ונמשליהם מוצפנים בתוך המילים ובין השורות. # המילים 'בחון בהם וחקור מהם'  פונות אל הקורא ואומרות: אל תהיה פתי שמאמין לדברים כפשוטם. היה עָרוּם  והבן דבר מתוך דבר. פעל על פי תהליך שיטתי של בחינה, חקירה ובילוש במטרה להעמיד דברים על דיוקם

פיענוח מקדים של כוונות (פיענוח הכוונות דלהלן מקדים את זמנו ויפורט בהרחבה בהמשך הספר) המילים 'מושל בכולם ממעון קדשו' באות להכין את הקורא לקראת תקומת הר-הבית בטיעון לפיו יהוה מנהיג את כולם מבית הקודש שלו, הלוא הוא בית המקדש, וראה ספר תהילים כ"ד ג': " מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהוָה וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ ". ראה גם תהילים כ"ו ח': " יְהוָה אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ  וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ  ."   פרק א' משנה ה' – ניתוח הדברים (אנליזה) משמעות המילים עשר ספירות בלימה =   ע

פיענוח מקדים של כוונות (פיענוח הכוונות דלהלן מקדים את זמנו ויפורט בהרחבה בהמשך הספר) #  הביטויים 'כמראה הבזק' , 'רצוא ושוב'  ו – 'לפני כסאו הם משתחווים' , מצוטטים ביד נדיבה מחזון המרכבה של הנביא יחזקאל, ומצביעים על הכרובים ועל הפסוק: "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ". # אשר על כן אמר "והשב יוצר על מכונו", קרי: הושב יוצר על הר-הבית, בבית

פיענוח מקדים של צפנים (פיענוח הצפנים דלהלן מקדים את זמנו ויפורט בהרחבה בהמשך הספר) # המילים 'נעוץ סופן בתחילתן – ותחילתן בסופן'  צופנות שיטת צפנים של היפוך אותיות האלפא-ביתא, וחילופי אותיות בין ראש לבין סוף ולהיפך: א' מתחלפת עם ת', ב' מתחלפת עם ש', ג' מתחלפת עם ר' וכך הלאה. # השיטה מכונה א"ת-ב"ש  והיא תהיה זו שתביא אל תוך הספר את הר-הבית, כמו גם את נביאי השקר שהובילו אל החורבן.   פרק א' משנה ז' – ניתוח הדברים (אנליזה) עשר ספירות בלימה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשור

פיענוח מקדים של צפנים וכוונות (פיענוח הצפנים והכוונות דלהלן מקדים את זמנו ויפורט בהרחבה בהמשך הספר) # המשפט 'בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר ואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר שוב למקום',  צופן התרחשות מסתורית שפליטות פה לא אחראיות עלולות לסכן את הוצאתה אל הפועל.  על פי התפתחות אירועי ספר יצירה, נראה כי ההתרחשות דנן מקיימת זיקה ישירה עם הביטוי 'והשב יוצר על מכונו'. קרי, השב יוצר על הר-הבית. # המילים 'והחיות רצוא ושוב'  מחזירות את הקורא אל חזון המרכבה של הנביא יחזקאל, וממילא אל הכרובים המס

פרק א' משנה ט' – ניתוח הדברים (אנליזה) משנה ט' הנוכחת היא רישא לארבע משניות: ט' עד י"ב המשתלשלות זו מזו ומשפיעות זו על זו, וכל אחת מהן נוטלת תחת חסותה ספירה אחת מארבע ספירות אשר שמן כתר, חוכמה, בינה וחסד, אשר שלוש האחרונות מרכיבות את סיפור ארבעת היסודות הקמאיים שהם: אוויר, מים, אש ואדמה (את יסוד האדמה במרומז). במשנה י"ד מצטרפות אליהן שש הספירות הנותרות ויחד הן משלימות מניין של עשר ספירות.   נקדים את המאוחר ונציין כי השתלשלות ארבע המשניות הינה כדלקמן: ·      במשנה ט' (הנוכחת)

פרק א' משנה י' – ניתוח הדברים (אנליזה) שתים רוח מרוח כינויה של הספירה השנייה במניין השתלשלות הספירות בספר יצירה, הינו רוח מרוח, ושמה באילן הספירות הוא ' חוכמה '. הכינוי 'רוח מרוח' מעיד עליה כי היא עצמה נאצלה מרוחה של הספירה הראשונה אשר עסקנו בה במשנה הקודמת ט', ושמה היה 'כתר' אשר ינקה את עוצמתה ועצמותה מ- 'רוח אלוהים חיים' שחופפת לשם 'אין סוף'. הספירה הנוכחת 'חוכמה' עוסקת ביסוד האוויר שהוא רוח שנאצלה מ – 'רוח הקודש' ומספירת כתר.   חקק חוקק חוקים בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה .

פרק א' משנה י"א – ניתוח הדברים (אנליזה) משנה י"א נוטלת את ההובלה מן המשנה הקודמת י' שעסקה ביסוד האוויר, ומובילה את הבריאה אל תהליך הקורם עור וגידים בסיועם של יסודות המים והאדמה (יסוד האדמה במרומז). כלומר, מן האוורירי אל המוצק. מן הרוח אל החומר. מן החלל שאין לו גבולות אל עצם בעל נפח. במקביל, קשה להתעלם ממשמעות המילים אותן בחר מחבר ספר יצירה להניח לפתחנו (תהו ובהו, רפש וטיט), מה שעשוי לרמוז כי הטוהר והצלילות נשמרים ברוח, וככל שזו משתלשלת וגולשת כלפי מטה, כך מצטמצם הטהור ומתעצם

פרק א' משנה י"ב – ניתוח הדברים (אנליזה) ארבע אש ממים כינויה של הספירה הרביעית במניין השתלשלות הספירות בספר יצירה הינו ' אש ממים ', ושמה באילן הספירות הוא ' חסד '. הכינוי 'אש ממים' מעיד עליה כי היא עצמה נאצלה מרוחה של הספירה השלישית אשר עסקנו בה במשנה הקודמת י"א, ושמה היה בינה או 'מים מרוח'. הספירה הנוכחת 'חסד' עוסקת ביסוד האש. הספירה הנוכחת שואבת מאירוע תנכ"י בו אש ומים דרים בכפיפה אחת, ואף ייתכן כי הוא (האירוע) מכיל סממנים נוספים המקיימים זיקה עם תכנים ייחודיים מן המשנה, כגו

פרק א' משנה י"ג – ניתוח הדברים (אנליזה) המשנה הנוכחת באה לאחר הופעתן של ארבע הספירות כתר, חוכמה, בינה וחסד ומשלימה לעשר את מניין הספירות. המילים ' חמש חתם ' וגו' מציינות את תחילת מניינן של שש הספירות הנותרות כפי שנראה בהמשך.     בירר בירר =   לבור מוץ מבר = לעשות סדר בדברים = להפריד בין עיקר לטפל. ראה דניאל פרק י"א פסוק ל"ה: "וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד עֵת קֵץ כִּי עוֹד לַמּוֹעֵד" . ראה גם תוספתא - מסכת ברכות פרק ו' הלכה ה': "כ

פרק א' משנה י"ד – ניתוח הדברים (אנליזה) אלו עשר ספירות בלימה (אחת) רוח אלהים חיים רוח מרוח מים מרוח אש ממים רום ותחת מזרח ומערב צפון ודרום אלו הן עשר (10) ספירות שהן עשרה היקפים עגולים ותחומים. סגורים, מלאים וגדושים: ·      הספירה הראשונה יונקת מרוח אלוהים חיים ושמה 'כתר'. ·      הספירה השנייה היא רוח מרוח ושמה 'חוכמה'. ·      הספירה השלישית היא מים מרוח ושמה 'בינה'. ·      הספירה הרביעית היא אש ממים ושמה 'חסד'. ·      הספירה החמישית (על-פי סדר חותמיו של האל – ראה משנה קודמת

פרק ב' משנה א' – ניתוח הדברים (אנליזה) עשרים ושתיים אותיות יסוד   22 מציאויות (מהויות, הוויות) המופיעות בצורת תווים וסימנים בסיסיים (קמאיים), בעלות יכולת של בריאה וניבוי עתיד (תנועה בזמן).   שלוש אמות שלוש אותיות  בעלות מוצא משותף ועבר משותף אשר מהוות תמיכה, יסוד ומקור לכל שאר האותיות והן אותיות אמ"ש.   ושבע כפולות ושבע (7) אותיות  רפויות שהן עצמן גם שבע (7) אותיות דגושות ועל-כן מכונות כפולות והן אותיות בג"ד כפר"ת.   ושתים עשרה פשוטות ושתים עשרה האותיות שנותרו לאחר שחיסרנו א

פרק ב' משנה ב' – ניתוח הדברים (אנליזה) עשרים ושתיים אותיות יסוד עשרים ושתיים מציאויות (מהויות, הוויות) המופיעות בצורת תווים וסימנים בסיסיים (קמאיים), בעלות יכולת של בריאה וניבוי עתיד (תנועה בזמן).   חקקן אפשרות א' : קבע בהן חוקים בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה . בהרחבה, ניתן להתייחס למונח זה גם בכוונת תקנות, הוראות, הנחיות וכללים. כלומר, שלב התכנון שלפני הביצוע. בימינו אלה ניתן להרחיב אף למונחים 'תכנת' ו – 'הוראות הפעלה'. אפשרות ב' : סימן בתוך מצע היולי עשרים ושתיים מהויות שהן

פרק ב' משנה ג' – ניתוח הדברים (אנליזה) עשרים ושתיים אותיות יסוד עשרים ושתיים מציאויות (מהויות, הוויות) מייסדות המופיעות בצורת תווים וסימנים בסיסיים (קמאיים), בעלות יכולת של בריאה וניבוי עתיד (תנועה בזמן).   לאחר הרישא הידועה, המִשנה הנוכחת עוסקת בשלושה רכיבים מופשטים (שכבר פגשנו במשנה ט' שבפרק א') המוצגים כמהויות בעלות הוויה גשמית והם קול, רוח ודיבור , גם אם גשמיותם אינה ניתנת לצפייה בבחינת עצמים בעלי צורה ונפח. התיבה 'בפה' מופיעה במשנה זו כמילה נרדפת למילה 'בדיבור'. יחסו של

פרק ב' משנה ד' – ניתוח הדברים (אנליזה) כוונותיו ותפישת עולמו של בעל ספר יצירה נחשפות טיפין טיפין, ומתברר והולך כי העמימות השורה על הכתוב הינה בכוונת מכוון, שזו גם ברירת מחדל הגיונית לכתב החידה. מכיוון שכך, מן הראוי לבחון את הכתובים גם על בסיס הנחה לפיה נכתב אשר נכתב כדי להצביע על החורבן ועל הגלות שפקדו את עם ישראל, כמו גם על עידוד תפילה לפעולה שתביא גאולה.   המִשנה הנוכחת תיבחן בשני אופנים: אופן א':  המשנה תיבחן על בסיס הנחה לפיה עמימות הכתוב צופנת מילות קוד הממוקדות בחורבן ש

פרק ב' משנה ה' – ניתוח הדברים (אנליזה) כיצד צרפן שקלן והמירן משמעות המילה צרפן: אפשרות א': זיקקן והתיכן, הסיר מהן סיגים: ראה ירמיהו פרק ו' פסוק כ"ט: "נָחַר מַפֻּחַ [מאשתם [מֵאֵשׁ תַּם עֹפָרֶת לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף  וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ. כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם כִּי מָאַס יְהוָה בָּהֶם. ראה ישעיהו פרק א' פסוק כ"ה:  "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ  וְאֶצְרֹף  כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ". אפשרות ב': חיבר אותן זו לזו: ראה תלמוד בבלי ברכות נ"ה א': "אמר רב יה