בלוג

בין הצלב לכוכב פרק מספר 83 נדמה לי שהיה זה הנסיך צ'ארלס שאמר: "אם זה הולך על האדמה ואין לו רגליים, ואם זה שט במים ואין לו סנפירים, ואם זה עף בשמיים ואין לו כנפיים - הסינים יאכלו את זה". מהר מאוד התברר כי גם הברלינאים מחבבים את מי ששטים במים ללא סנפירים, שהרי מצאנו אצלם שפע של דיונונים ומתכוני דיונונים במילוי של אורז, ועל הגריל, ואפויים בתנור, וקלועים לצמות, ומטוגנים, ועם מטבל, וסלט דיונונים, ועם פסטה, ועם תפוחי אדמה, ונזיד דיונונים, ובנוסח קפריסאי ועוד עשרות ואפילו מאות מתכונ

בין הצלב לכוכב פרק מספר 84 דלת המעלית הפנימית נפערה ופרדריק צץ בחדרנו כדי לתאם מועד לטקס. כך אמר. התברר כי זו זכות ייחודית ששמורה לפיהרר להופיע ב – 'בית המתים' בכל שעה ובכל מקום, כל אימת שמתחשק לו. שלושתנו היינו במצבים שונים של התערטלות ודווקא מצא חן בעינינו להתמיד בהם. אם כללי הנימוס לא חלים עליו, הם לא חלים גם עלינו. מי שנראה מוזר היה פרדריק, שקיבל פרצוף שאנשים מקבלים כשהם נוסעים ברכבת ולידם מתיישב גמד. אני מתכוונת למין מבט כזה כאילו הכי טבעי בעולם, מה שהופך אותו להכי לא טב

בין הצלב לכוכב פרק מספר 85 'בית המתים' שהתארחנו בו נשא עליו מרפסות תלויות שהיציאות אל אחדות מהן היו מתוך המרחבים המשותפים, וכך קרה שאל אחת כזו יצאתי כדי ללגום את קפה הבוקר שלי, ומצאתי בה את אוּלְרִיקֶה שהייתה רכונה על המעקה, לפנים וכלפי חוץ, עיניה עצומות והיא מתנועעת בתזזיות לקצב מוזיקה שהתנגנה באוזניות שבאוזניה. חשבתי שיהיה זה מן הנימוס להודיע לה על קיומי במרחב היקומי ששתינו חולקות בו, אשר על כן הופתעתי לראותה נרתעת וכמעט נושרת מן הקומה הרביעית אל המדרכה, כשהיא קורעת מעל ראש

בין הצלב לכוכב פרק מספר 86 חזרנו אל חדרנו ב –'בית המתים' ומצאנו בו את פרדריק שהמתין לשובנו ורצה לדעת איזו תלבושת הכי תהלום אותו בטקס, ומה זו השקית השחורה שתקענו במקפיא. "אלו שלפוחיות של דיונונים", אמרה יאנה. "אנחנו רוצות לצייר 'שמש שחורה'". על מה אתן רוצות לצייר 'שמש שחורה'", התעניין פרדריק. "על עוגיות", אמרתי. "אנחנו רוצות לאפות עוגיות לטקס". ב – "'פיאצה דל קמפידוליו' לא היו עוגיות", אמר פרדריק. "נכון", אמרה יאנה. "משום שלא היה שם Sacramental bread (פולחן לחם הקודש), אצלך

בין הצלב לכוכב פרק מספר 87 דיקטטורים מאוהבים במדי צבא ובמדים בכלל, שֶׁמַּשְׁלִימִים עבורם את מספר הסנטימטרים שחסרים להם בפין, מה שעשוי, לדעת רבים, להסביר את עניין הדיקטטורה. לנשים אין פין ומכיוון שהן לא מתחרות ביניהן על אורך הדגדגן, כמעט שלא תמצאו אותן ברובד השלטון, וגם אלו שישנן שם, אינן דיקטטוריות. נו טוב, לא במובן השכיח של המילה. לאחר סדרת אירועים שתיכף אגיע אליה, יש לי סיבות טובות לחשוד כי איכשהו, היה זה הפין של פרדריק שעמד (בחירה לא מוצלחת של מילה או שכן) בבסיס הופעתו בל

בין הצלב לכוכב פרק מספר 88 דיקטטורים אינם נכשלים וכשהם נכשלים מתברר כי לא נכשלו, שהרי כישלון אצל דיקטטור עלול לגרום לו ולנתיניו להסיק כי הבוס הוא אידיוט שלא נשלח על-ידי האל כדי שימרר את חייהם. רגע מותו של דיקטטור הוא הרגע בו הוא מבין כי נכשל. אשר על כן דיקטטורים מעדיפים להתייחס אל כישלונות כאל הצלחות, ואל תבוסות כאל ניצחונות, שזה גם מה שהביא את פרדריק אל חדרנו, כשהוא משדר עסקים כרגיל, ולהוט להתעדכן בפרטי הטקס שצפוי להתקיים מול 'אנדרטת השואה', שזה השם שהשתמשנו בו כאשר האוזניים

בין הצלב לכוכב פרק מספר 89 "בָּרִיטוּאָל של 'צִבְּיָאן רִיצָאץ' אפשר גם לקלל", הודיעה ענת שניהלה שיחות ועידה עם דודותיה בישראל. "המילים הן אלו שקובעות על איזה תוכן העופרת המותכת תִּנָּעֵל". "האם אנחנו עומדות לקלל את פרדריק" ? שאלתי. "השתגעת" !? אמרה ענת. "אסור לקלל ! אנחנו לא מקללות אלא מספרות סיפור שצריך להזכיר למישהו שהוא צריך לעשות משהו". "סיפור בארמית" ? רציתי לוודא. "בארמית שדומה לפרסית", אמרה ענת. "שזו בטח שפת האם של פרדריק", אמרתי. "זו גם לא שפת האם של אגריפס ה – 23",

בין הצלב לכוכב פרק מספר 90 שוטרים הם כמו חֲרוּלִים , אתם יודעים, אלה הכדורונים הקוצניים שנדבקים לכם לבגדים ואי אפשר להיפטר מהם. אני מתכוונת, לאחר הפעם הראשונה שלא באתם להם בטוב, ואולי, אפילו, קצת ברע, אין סיכוי שהם ישכחו מכם. תשכחו מזה. מעכשיו אתם אצלם על הכוונת עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, וגם אם הכול נורא תמים כזה, והם סתם עברו שם בסביבה רק כדי להגיד היי וביי, צפויים לכם אובדן הפרטיות והמון כאבי ראש. ומכיוון שכך התרחשו הדברים בבית המתים, שהפך ליעד מבוקש אצל כחול

בין הצלב לכוכב פרק מספר 91 'אנדרטת השואה' בברלין היא קוץ בתחת של הברלינאים, משום שהיא תקועה להם בלב ליבו של מרכז העסקים והשגרירויות, ולכן היא גרועה עבורם אפילו יותר מקוץ בתחת שאינו נראה לעין, בעוד זו מונחת להם תחת האף על פני שטח של שני מגרשי כדורגל, שמישהו הציב עליהם משהו כמו 3000 קוביות בטון כבדות ואפורות שנצפות מכל מקום, ומעצבנות את בהירי השיער וכחולי העיניים, שטוענים כי קוביות הבטון הן לא יותר מאשר קוביות בטון, שבטח לא מזכירות לאיש את פחיות גז הציקלון B שסבא רבא שלהם השליך

בין הצלב לכוכב פרק מספר 92 ברלין המכוערת של הלילה, קצת פחות מכוערת מברלין המכוערת של היום, מפני שהדמיון האנושי מיטיב עם ערים מכוערות, כמו גם (ואתם תסלחו לי) עם אנשים מכוערים השרויים באפלולית, מכיוון שהוא (הדמיון) מבצע כל מיני תיקונים והשלמות שהשמש תשמיד בבואה, אבל עד שהיא תגיע, חגגנו את יופיים של הצללים שזרקורי צוות ההסרטה הטילו על קוביות הבטון, כפי שענת, שצעדה בראש הטור וזמרה בארמית, ביקשה לְשַׁמֵּר, תוך כדי שהיא משתדלת להשתלב בהמיית הכינורות שזכו בתשואות הקהל המסוקרן שחפז ל

בין הצלב לכוכב פרק מספר 93 יאנה אומרת שמשהו לא בסדר בראש שלי בגלל שתמיד אני מוטרדת מדברים הזויים, כמו שאלת גורלם של טלפונים סלולאריים שהיו בבעלותם של אנשים שמתו, שהרי מדי שנה עוזבים אותנו 50 מיליון בני אדם שלמחציתם היו טלפונים סלולאריים, שאני משתוקקת לדעת היכן הם היום. הסלולאריים, לא האנשים. "משהו לא בסדר בראש שלך", אמרה הבחורה שענדה לצווארה קולר כלבים שחור ודוקרני שהיה עשוי מתמציות שהופקו מזקן של אישה, מרעש פסיעתו של חתול, מנשיפתו של דג ומרוק של ציפור , ורצתה להבין לאן הלכו

בין הצלב לכוכב פרק מספר 94 שלוש פעמים חפנו את שדי שלוש נשים שונות (את סבתי אני לא מחשיבה). אחת חפנה את שדי ברשות ושתיים חפנו אותם בהפתעה בשתי יבשות שונות. הראשונה שחפנה את שדי הייתה אפרודיטה שהדיפה הבל פה של אוּזוֹ, ואילו השנייה, ללא רשות גם היא, הייתה ענת שמזגה קפה במרפסת הצופה לים. כבר התחלתי לחשוש שזה הופך אצלי להרגל, שידי נשים מפתיעות אותי בפלסן לעצמן דרך אל תוך חזייתי כדי לאחוז בתליון הכסף שסבתי העניקה לי ביום הולדתי הארבעה עשר. "השאירי אותו בחוץ", אמרה ענת אחרי ששלפה או

בין הצלב לכוכב פרק מספר 95 לומר שתל-אביב יפה זה כמו לומר שהמונה ליזה יפה. המונה ליזה לא יפה ואתם יודעים את זה ואל תגלגלו לי עיניים. אני מתכוונת, מי שלא יפה היא הגברת ליזה די נולדו גרארדיני שמצוירת שם, ואתם יודעים מה ? גם הציור עצמו ? כבר ראיתי יפים ממנו. אבל עכשיו, שאני חושבת על זה, נראה לי שזו לא הדוגמה הכי טובה כדי לתאר את העיר הזו. מה גם, שענת אומרת שאני לא הראשונה שתל- אביב מבלבלת אותה, ושהיא כבר עשתה את זה לגדולים וטובים ממני, כמו למשורר הכי מפורסם שלהם ששכחתי את שמו, שכ

בין הצלב לכוכב פרק מספר 96 אלא שהגורל רצה אחרת ולכן העיף את גגו של אוטובוס שנסע לפנינו, וגשם של חלקי גופות כרותים נשפך מתוכו אל שני צדדיו ועל מכוניתנו, יחד עם פרצופי אנשים מדממים ובוערים ששלהבות אחזו בבגדיהם והם משליכים את עצמם מן החלונות, צווחים מכאב כשראשיהם אל הכביש. "לחלץ לכודים" ! שאגה ענת ופרצה מהמכונית, ועוד לפני שהצלחתי להבין מה עוללתי שמגיע לי להיקלע אל המקום המטורף הזה, וכבר מצאתי את עצמי זוחלת בתוך האש וגוררת החוצה אנשים מפויחים וחסרי הכרה, כתף אל כתף עם יאנה ועובר

בין הצלב לכוכב פרק מספר 97 "מה קרה לפנים שלכן" ? שאל אגריפס ה – 23 כשאספנו את בּוֹנוֹ ואותו משדה התעופה. "קפץ עלינו אוטובוס", אמרתי. "אלוהים שישמור", אמר בונו האתיאיסט. "הייתן באוטובוס שנשרף" ? "אלוהים לא שמר והוא לא נשרף", אמרה ענת. "הוא פּוּצָץ". "הייתן עם כל האנשים שמתו" ? התפלץ בונו. "גם עם הילדים", אמרה ענת. "והם לא מתו - הם נרצחו". "את לא צריכה לכעוס" אמר בונו. "אני רק מצטט את ה - BBC". "כן" ? התגרתה בו ענת. "ב – BBC אמרו שהפיכת הרכוש הפרטי לרכוש ציבורי הוא מעשה איוו

בין הצלב לכוכב פרק מספר 98 "לפני שאתה שוב נעלם לי", אמרתי לצלם הרוסי. "מה השם שלך ? איך קוראים לך" ? "אילייה", אמר הרוסי והושיט לי כרטיס ביקור. "אני אילייה. אני להגיד לך נוסע איטליה", הזכיר לי את פגישתנו בקורפו. "נכון", אמרתי. "זה אחרי אתה הולך לצלם קבר Greek Orthodox", התחלתי לדבר ולהישמע כמוהו. "אני לפגוש באיטליה אישה משוגעת זורקת עלי אוכל במסעדה", סיפר אילייה. "אומרת אני מהחיים שלה של פעם...לא מהחיים שלה של עכשיו...אומרת אני הייתי קצין נאצי הורג בעל שלה...אישה משוגעת...איך

בין הצלב לכוכב פרק מספר 99 יאנה אמרה שלסלעים ולטבעות יש מוצא משותף ושניהם אוצרים בתוכם את ההיסטוריה של האירועים שחוו. היא אמרה שאם נוגעים בסלע ומחכים מספיק זמן, אפשר לשמוע את הקולות של האנשים שהתרוצצו סביבו לפני אלפיים שנה. אפשר גם לחוש ברגשותיהם. "כמה זמן" ? שאל בונו. "כמה זמן מה" ? שאלה יאנה. "כמה זמן צריכים לחכות עד ששומעים קולות" ? שאל בונו בנימה שהיה קשה לטעות בה. "כמה שצריך", אמרה יאנה שהחליטה להתעלם מן הנימה. "מספיק זמן". "אם תחכי מספיק זמן", אמר בונו. "גם באגט יהפוך ל

בין הצלב לכוכב פרק מספר 100 הלילה שירד על יודפת צינן את האוויר והדגיש את הירח המלא שבלעדיו אין לכם סיכוי להסיר קללות, ושוב היינו חמישה עם יואל שהיה הדייט של יאנה. "קבעתי דייט", אמרה יאנה כשעזבנו את בית החולים בדמדומי הערב והשארנו שם את בונו להשגחה רפואית. "איזה דייט..." ? אמרתי והופתעתי על שזה מה שיצא לי מהפה. "...דייט", אמרה יאנה. "דייט כמו פגישה עם גבר". "לעזאזל איתך", אמרתי. "אני יודעת מה זה 'דייט' - אבל מה ? מי ? מתי ? איך ? איפה ?" "קוראים לו יואל", אמרה יאנה וקיבלה זוג

בין הצלב לכוכב פרק מספר 101 יש פעמים בהם הגורל מערבל את אירועי העתיד באמצעות כדורי בינגו, ויש פעמים בהם הוא מניח להם להתגלגל מאליהם. בשני המקרים – התוצאה אינה זהה למספרים שמופיעים בכרטיסי הלוטו שקיבלתם. כך קרה לאברך יואל שנסע אל ארץ הקודש מתוך כוונה להצטרף אל מתנדבי זק"א אשר יחד איתם ליקט רקמות אנושיות מאדמת מְכוֹרָתוֹ עד אשר - בינגו: החליף מספרי טלפון עם גותית יפה שזחלה לצידו והכול התהפך. כך קרה גם לגותית היפה שתכננה לעלות אל יודפת בבוקרו של יום, להסיר את הקללה מעל אגריפס ה

בין הצלב לכוכב פרק מספר 102 עכשיו אני רוצה לומר משהו על סָבָתָהּ של ענת ועל חלוקת קשב ועל איך נשים מדברות, אבל כדי שתיכנסו לזה ברגל ימין, אני חייבת להתחיל ביודפת שממנה ירדנו בג'יפ שענת נהגה בו, בעוד אגריפס ה – 23 מתכרבל מנומנם מאחור, ואילו המחשבות שלי נדדו אל יאנה ויואל שנשארו על ההר, ותהיתי אם ביום שלמחרת, כאשר יחזרו, אראה בעיניהם את אותו משהו שאין לי שם עבורו, שכבר סיפרתי לכם עליו, אתם יודעים, ההוא שנמצא במבטיהם של אנשים שהחליפו ביניהם (ואתם תסלחו לי) נוזלים, או, לפחות, טעמ