בלוג

פרק ד' משנה י"א (בבא ד') – ניתוח הדברים (אנליזה) מה משמעות הביטוי המליך אות כ' בחיים וקשר לו כתר ? ראה פרק ג' משנה ז' בנוגע ל - 'קשירת כתרים לאותיות'. קשירת כתרים לאותיות בנוסח ספר יצירה, אינה זרה גם לרוח הזוהר וראה זוהר – שמות – דף רי"ב – ע"ב, שם מסופר על עשרים ושתיים אותיות שלראשיהן כתרים והן "מתעטרות" בהם ורשומות ברקיע שמתנייד על גבי ארבע החיוֹת שהופיעו בחזונו של הנביא יחזקאל. וצרפן זה בזה אפשרות א': חיבר ביניהם באמצעות זיקוק, התכה והסרת סיגים והפך אותם למקשה אחת: ראה

פרק ד' משנה י"ב (בבא ה') – ניתוח הדברים (אנליזה) מה משמעות הביטוי המליך אות פ' בממשלה וקשר לו כתר ? ראה פרק ג' משנה ז' בנוגע ל - 'קשירת כתרים לאותיות'. קשירת כתרים לאותיות בנוסח ספר יצירה, אינה זרה גם לרוח הזוהר וראה זוהר – שמות – דף רי"ב – ע"ב, שם מסופר על עשרים ושתיים אותיות שלראשיהן כתרים והן "מתעטרות" בהם ורשומות ברקיע שמתנייד על גבי ארבע החיוֹת שהופיעו בחזונו של הנביא יחזקאל. וצרפן זה בזה אפשרות א': חיבר ביניהם באמצעות זיקוק, התכה והסרת סיגים והפך אותם למקשה אחת:

פרק ד' משנה י"ג (בבא ו') – ניתוח הדברים (אנליזה) מה משמעות הביטוי המליך אות ר' בשלום וקשר לו כתר ? ראה פרק ג' משנה ז' בנוגע ל - 'קשירת כתרים לאותיות'. קשירת כתרים לאותיות בנוסח ספר יצירה, אינה זרה גם לרוח הזוהר וראה זוהר – שמות – דף רי"ב – ע"ב, שם מסופר על עשרים ושתיים אותיות שלראשיהן כתרים והן "מתעטרות" בהם ורשומות ברקיע שמתנייד על גבי ארבע החיוֹת שהופיעו בחזונו של הנביא יחזקאל. וצרפן זה בזה אפשרות א': חיבר ביניהם באמצעות זיקוק, התכה והסרת סיגים והפך אותם למקשה אחת: ראה

פרק ד' משנה י"ד (בבא ז') – ניתוח הדברים (אנליזה) מה משמעות הביטוי המליך אות ת' בחן וקשר לו כתר ? ראה פרק ג' משנה ז' בנוגע ל - 'קשירת כתרים לאותיות'. קשירת כתרים לאותיות בנוסח ספר יצירה, אינה זרה גם לרוח הזוהר וראה זוהר – שמות – דף רי"ב – ע"ב, שם מסופר על עשרים ושתיים אותיות שלראשיהן כתרים והן "מתעטרות" בהם ורשומות ברקיע שמתנייד על גבי ארבע החיוֹת שהופיעו בחזונו של הנביא יחזקאל. וצרפן זה בזה אפשרות א': חיבר ביניהם באמצעות זיקוק, התכה והסרת סיגים והפך אותם למקשה אחת: ר

פרק ד' משנה ט"ו – ניתוח הדברים (אנליזה) שבע כפולות בג"ד כפר"ת שבהן נחקקין אותיות כפולות הן אלו הדגושות בדגש קל ונהגות בשני אופני היגוי ועל כן מכונות 'כפולות'. המילים "שבהן נחקקין" באות לומר אחת מן השתיים: · שבהן נחרטים תבניותיהם של שבעה עולמות, שבעה רקיעים וכן הלאה. · שבהן נחקקים חוקים להתוויית סדרים בשבעה עולמות וכן הלאה. שבעה עולמות: "שבעה עולמות שאדם רואה בחייו: בן שנה דומה למלך [...] בן שנתיים דומה לחזיר [...] בן עשר קופץ כגדי [...] בן עשרים כסוס [...] נשא אי

פרק ד' משנה ט"ז – ניתוח הדברים (אנליזה) שתי אבנים בונות שני בתים [...] [...] [...] [...] [...] שבע אבנים בונות חמשת אלפים וארבעים בתים המשנה הנוכחת מציגה שיטה מתמטית ששמה 'עֲצֶרֶת' מלשון 'עצירה' (לא מלשון התכנסות), העוסקת במכפלת מספרים טבעיים, החל מ – 1 ועד למספר נתון בו עוצרים, ההופך להיות מספר עצרת. דוגמה א' : אם נבחר לומר כי המספר 4 הינו מספר עצרת, יש להבין מזה כי הכפלנו את המספר 1 ארבע פעמים בסדר עולה בדרך הבאה: 1 כפול 2 כפול 3 כפול 4 = 24 (ראה "ארבע אבנים בונות אר

פרק ה' משנה א' – ניתוח הדברים (אנליזה) להלן תמצית עיקרי דברי ספר יצירה עד הנה: משנה א' שבפרק א' (ראה שם) קובעת כי בשלושים ושתיים נתיבות פליאות חכמה חקק האל [...] וברא את עולמו בשלושה ספרים בספר וספר וסיפור. משנה ב' שבפרק א' (ראה שם) מציגה את 'כלי העבודה' שסייעו לבריאה והם: · עשר ספירות בלימה. · שלוש אותיות שהן אמות: א' מ' ש'. · שבע אותיות כפולות: ב' ג' ד' כ' פ' ר' ת'. · שתים עשרה אותיות פשוטות: ה' ו' ז' ח' ט' י' ל' נ' ס' ע' צ' ק'. משנה י' שבפרק א' (ר

פרק ה' משנה ב' – ניתוח הדברים (אנליזה) משמעות המילים ושתים עשרה פשוטות = שתים עשרה (12) אותיות שנותרו מתוך 22 האותיות העבריות לאחר שחיסרנו מהן את שלוש אותיות האמות ואת שבע האותיות הכפולות = האותיות הפשוטות הן ה– ו – ז – ח – ט – י – ל – נ – ס – ע – צ – ק. יסודן שנים עשר גבולי אלכסון גבול מזרחית רומית (גבול מזרחית עליונה = רום) גבול מזרחית צפונית גבול מזרחית תחתית (גבול מזרחית תחתונה) גבול דרומית רומית (גבול דרומית עליונה = רום) גבול דרומית מזרחית גבול דרומית תחתית (גבול

פרק ה' משנה ג' – ניתוח הדברים (אנליזה) משמעות המילים ושתים עשרה פשוטות = שתים עשרה (12) אותיות שנותרו מתוך 22 האותיות העבריות לאחר שחיסרנו מהן את שלוש אותיות האמות ואת שבע האותיות הכפולות = האותיות הפשוטות הן ה– ו – ז – ח – ט – י – ל – נ – ס – ע – צ – ק. מה משמעות המילה יסודן ? ראה פרק ב' משנה א' בה משמעות המילה 'יסודן' עוררה התלבטות בין: "האותיות מייסדות את" ובין: "האותיות מיוסדות על". נאמר שם כי על פי ההקשרים יש לייחס לה משמעות של "האותיות מייסדות את". על פי משמעות זו נראה

פרק ה' משנה ד' – ניתוח הדברים (אנליזה) המשנה הנוכחת מציגה את שניים עשר המזלות האסטרולוגיים על-פי סדר הופעתם בגלגל המזלות, וכאן המקום להביא קמצוץ שבקמצוץ מתוך מקורות יהודיים ויחסם לתחום עתיק ושנוי במחלוקת זה: התנ"ך חד וברור בגישתו לעניין וראה ספר דברים פרק ד' פסוק י"ט: "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְ

פרק ה' משנה ה' – ניתוח הדברים (אנליזה) שמותיהם העבריים של חודשי השנה כפי שהם מוכרים לנו, עלו ארצה מבבל יחד עם עולי שיבת ציון לאחר הכרזת כורש בשנת 538 לפני הספירה. השמות מעוברתים ממילים בשפה האכדית שהייתה נהוגה בבבל בין השנים 2500 – 100 לפני הספירה: · ניסן = 'ניסנו' = ניצן. · אייר = 'איירו' = אור. שמו התנכ"י הוא זיו. ראה מלכים א' פרק ו' פסוק א': "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית ב

פרק ה' משנה ו' – ניתוח הדברים (אנליזה) שנים עשר מנהיגים בנפש זכר ונקבה מנהיגים = אברי גוף. על סוגיית 'גוף – נפש' ומי מהם קדם למי ראה פרק ד' משנה ח' בבא א'. לא לחינם מכנה המחבר את אברי הגוף בשם מנהיגים. כתבי הקדמונים משופעים בתכנים המייחסים תכונות טרומיות לאותם אברים עד כדי האנשתם (אנתרופומורפיזם): · בבלי – ברכות ס"א א': תנו רבנן: "שתי כליות יש בו באדם: אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה; ומסתברא דטובה לימינו ורעה לשמאלו, דכתיב (קהלת י' ב') לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאל

פרק ה' משנה ז' (בבא א') – ניתוח הדברים (אנליזה) מכאן ועד למשנה י', מחבר הספר מתאר תהליכים לפיהם כל אחת ואחת מתוך 12 האותיות הפשוטות, תומלך (מלשון מלכות) בפעולה אנושית כלשהי, לאחר מכן תוכתר בכתר ויחד (האות + הפעולה + הכתר) יצוּרוּ: · מזל אסטרולוגי במרחב על פי שושנת רוחות מעוּבּה. · חודש עברי בזמן. · איבר פיזי בנפש זכר ונקבה. להלן השתלשלות התהליך: האות הפשוטה ה' מומלכת בשיחה ומוכתרת בכתר. לאחר מכן האות ה' + השיחה + הכתר מעצבים יחד: · מזל אסטרולוגי: טלה במר

פרק ה' משנה ז' (בבא ב') – ניתוח הדברים (אנליזה) להלן השתלשלות התהליך: האות הפשוטה ו' מומלכת בהרהור ומוכתרת בכתר. לאחר מכן האות ו' + ההרהור + הכתר מעצבים יחד: · מזל אסטרולוגי: שור במרחב. · חודש עברי: אייר בזמן. · איבר פיזי: כִּלְיה ימנית בנפש זכר ונקבה. הערה: אין קשר אסטרולוגי בין מזל שור ובין הכליה הימנית, אלא בינו ובין הצוואר, הגרון, העורף והכתפיים הבהרה: תפקידה של משנה זו במארג הכולל של ספר יצירה יתברר במשנה י' בבא ג' שבפרק זה. ראה העמקה נוספת בפרק זה משנ

פרק ה' משנה ז' (בבא ג') – ניתוח הדברים (אנליזה) להלן השתלשלות התהליך: האות הפשוטה ז' מומלכת בהלוך (הליכה) ומוכתרת בכתר. לאחר מכן האות ז' + ההלוך + הכתר מעצבים יחד: · מזל אסטרולוגי: תאומים במרחב. · חודש עברי: סיון בזמן. · איבר פיזי: רגל שמאל בנפש זכר ונקבה. הערה: אין קשר אסטרולוגי בין מזל תאומים ובין רגל שמאל, אלא בינו ובין הריאות והזרועות. הבהרה: תפקידה של משנה זו במארג הכולל של ספר יצירה יתברר במשנה י' בבא ג' שבפרק זה. ראה העמקה נוספת בפרק זה משנה ז' בבא א

פרק ה' משנה ח' (בבא א') – ניתוח הדברים (אנליזה) להלן השתלשלות התהליך: האות הפשוטה ח' מומלכת בראיה ומוכתרת בכתר. לאחר מכן האות ח' + הראיה + הכתר מעצבים יחד: · מזל אסטרולוגי: סרטן במרחב. · חודש עברי: תמוז בזמן. · איבר פיזי: יד ימין בנפש זכר ונקבה. הערה: אין קשר אסטרולוגי בין מזל סרטן ובין יד ימין, אלא בינו ובין החזה והרחם. הבהרה: תפקידה של משנה זו במארג הכולל של ספר יצירה יתברר במשנה י' בבא ג' שבפרק זה. ראה העמקה נוספת בפרק זה משנה ז' בבא א' החל מן הכותרת: "ב

פרק ה' משנה ח' (בבא ב') – ניתוח הדברים (אנליזה) להלן השתלשלות התהליך: האות הפשוטה ט' מומלכת בשמיעה ומוכתרת בכתר. לאחר מכן האות ט' + השמיעה + הכתר מעצבים יחד: · מזל אסטרולוגי: אריה במרחב. · חודש עברי: אב בזמן. · איבר פיזי: כליה שמאלית בנפש זכר ונקבה. הערה: אין קשר אסטרולוגי בין מזל אריה ובין הכליה השמאלית, אלא בינו ובין הלב, עמוד השדרה, גב עליון וטחול. הבהרה: תפקידה של משנה זו במארג הכולל של ספר יצירה יתברר במשנה י' בבא ג' שבפרק זה. ראה העמקה נוספת בפרק זה מ

פרק ה' משנה ח' (בבא ג') – ניתוח הדברים (אנליזה) להלן השתלשלות התהליך: האות הפשוטה י' מומלכת בעשייה ומוכתרת בכתר. לאחר מכן האות י' + העשייה + הכתר מעצבים יחד: · מזל אסטרולוגי: בתולה במרחב. · חודש עברי: אלול בזמן. · איבר פיזי: יד שמאל בנפש זכר ונקבה. הערה: אין קשר אסטרולוגי בין מזל בתולה ובין יד שמאל, אלא בינו ובין המעיים, כיס המרה, הלבלב והכבד. הבהרה: תפקידה של משנה זו במארג הכולל של ספר יצירה יתברר במשנה י' בבא ג' שבפרק זה. ראה העמקה נוספת בדברים בפרק זה מש

פרק ה' משנה ט' (בבא א') – ניתוח הדברים (אנליזה) להלן השתלשלות התהליך: האות הפשוטה ל' מומלכת בתשמיש (מין) ומוכתרת בכתר. לאחר מכן האות ל' + התשמיש + הכתר מעצבים יחד: · מזל אסטרולוגי: מאזניים במרחב. · חודש עברי: תשרי בזמן. · איבר פיזי: כיס מרה בנפש זכר ונקבה. הערה: אין קשר אסטרולוגי בין מזל מאזניים ובין המרה, אלא בינו ובין הכליות והגב התחתון. הבהרה: תפקידה של משנה זו במארג הכולל של ספר יצירה יתברר במשנה י' בבא ג' שבפרק זה. ראה העמקה נוספת בדברים בפרק זה משנה ז

פרק ה' משנה ט' (בבא ב') – ניתוח הדברים (אנליזה) להלן השתלשלות התהליך: האות הפשוטה נ' מומלכת בריח ומוכתרת בכתר. לאחר מכן האות נ' + הריח + הכתר מעצבים יחד: · מזל אסטרולוגי: עקרב במרחב. · חודש עברי: חשון בזמן. · איבר פיזי: מעיים (דקין) בנפש זכר ונקבה. הערה: אין קשר אסטרולוגי בין מזל עקרב ובין המעיים, אלא בינו ובין אברי הרבייה וההפרשה. הבהרה: תפקידה של משנה זו במארג הכולל של ספר יצירה יתברר במשנה י' בבא ג' שבפרק זה. ראה העמקה נוספת בפרק זה משנה ז' בבא א' החל מן